שיקום בצפון הוא שיקום הצפון
איפה יש מוסד שיקומי בצפון? אין כזה דבר בגליל. יש במרכז, בחיפה, רעננה, תל אביב או רמת גן. בכל הגליל אין
- פרופ' מיכאל וינגרטן
- ה' אדר א' התשע"ו
- 1 תגובות
פרופ' מיכאל וינגרטן
תאר לעצמך שאתה גר בגליל, בחצור הגלילית, במגדל העמק או בצפת, ואחד מבני ביתך נתקף חס וחלילה בשבץ מוחי. אחרי אשפוז קצר בבית חולים כללי, עם התייצבות המצב, קרוב המשפחה נדרש לעבור לבית חולים שיקומי.
איפה המוסד הרפואי הקרוב ביותר? אין כזה דבר בגליל ולכן הוא מתאשפז במרכז, בחיפה, רעננה, תל אביב או רמת גן. בכל הגליל אין לו היכן להתאשפז.
מי יכול לנסוע למרחקים כדי להיות איתו, בתחבורה ציבורית או אפילו במכונית? איך המשפחה תוכל לתמוך בחולה המפוחד בתקופת משבר כל כך חמור? איך הצוות יבין מה המשמעות של שיקום תפקודי לחולה הזה בלי קשר שוטף עם בני המשפחה?
אחרי שבועות ארוכים, בעזרת השם, החולה יחזור הביתה. עדיין זקוק לעזרה רבה בשלב החדש של החיים שלו. עכשיו הוא צריך עזרה כדי להתרחץ, להתלבש, לאכול, ולעשות פעולות בסיסיות שקודם ביצע בקלות. אם לא יקבל המשך טיפול שיקומי רב-מקצועי, הוא פשוט יתדרדר אחורה. הוא עדיין זקוק לפיזיותרפיה, לריפוי בעיסוק, לקלינאות תקשורת, ליעוץ בתזונה, ולעובדה סוציאלית. מחלות הרקע זקוקות לטיפול ומעקב. שרות מורכב כזה צריך להינתן במרכז יום רב-מקצועיים במרחק סביר מהבית. הכל קשה בשנה הראשונה עד שמגיעים לשיפור המקסימאלי ומתרגלים לרמת התפקוד החדשה. בגליל פשוט אין מערך שיקום כזה, אלא רק מעקב במסגרת קופות החולים שלא יכולות לספק את האינטנסיביות והמקצועיות להן זקוק החולה שלנו.
אחת המטרות של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל היא לתקן את העדר המוחלט של שירותי שיקום בצפון. הפורום, המורכב מתושבי הצפון מכל גווני הקשת יחד עם ארגונים חברתיים כשתיל והאגודה לזכויות האזרח, מוסדות רפואיים ושלטון מקומי, נאבק למען הקמת שירותי שיקום כפי שנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הגליל זקוק למערך שיקומי בדיוק כמו בשאר הארץ. למרות שהתנאים קשים יותר בכך שהאוכלוסייה מפוזרת על פני שטח רחב יותר, תושבי הגליל צריכים לקבל טיפול ושירות באותה רמה כמו במרכז הארץ. לכן משרד הבריאות צריך לקבוע סטנדרטים לקבלת השירות – כדי להבטיח שכל חולה יקבל את מה מגיע לו ולא יצטרך לנסוע שעתיים רק בגלל שהוא גר בפריפריה. הקריטריונים לקביעת סטנדרטים ברורים צריכים להתבסס על זמינות, נגישות, איכות, ושיוויון.
אנחנו מחכים כבר חודשים ארוכים להמלצות הוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת שירותי הרפואה בצפון. מה שבטוח, ללא קביעת סטנדרטים חד משמעיים, פיתוח חלקי של שירותי שיקום , ברוכים וחיוניים ככל שיהיו, יביא לפתרונות נקודתיים ורק לטווח הקצר. כך למשל, לאחרונה הוחלט להקים בכרמיאל בית חולים שיקומי בבעלות פרטית. זה לא מה שיענה על צורכי הציבור. בהעדר תחרות, כללי השוק החפשי אינם עובדים, ובית החולים ידאג בראש ובראשונה ליצירת הרווחים הכספיים שלו, על חשבון איכות השרות הניתן בו. ברור שבית החולים הפרטי יעשה הכל כדי למנוע הקמת שרותים מתחרים, ובמיוחד שרותים קהילתיים כמו מרכזי יום ושרות ביתי. השירות חייב להיות ציבורי כדי שיהיה מקיף ומאוזן וכדי שמשרד הבריאות יכול להקפיד על כך שיתפקד על פי הסטנדרטים של זמינות, נגישות, איכות ושיוויון. פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה ברפואת משפחה, ממקימי הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן והפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, וכיום חוקר באוניברסיטת אוקספורד
איפה המוסד הרפואי הקרוב ביותר? אין כזה דבר בגליל ולכן הוא מתאשפז במרכז, בחיפה, רעננה, תל אביב או רמת גן. בכל הגליל אין לו היכן להתאשפז.
מי יכול לנסוע למרחקים כדי להיות איתו, בתחבורה ציבורית או אפילו במכונית? איך המשפחה תוכל לתמוך בחולה המפוחד בתקופת משבר כל כך חמור? איך הצוות יבין מה המשמעות של שיקום תפקודי לחולה הזה בלי קשר שוטף עם בני המשפחה?
אחרי שבועות ארוכים, בעזרת השם, החולה יחזור הביתה. עדיין זקוק לעזרה רבה בשלב החדש של החיים שלו. עכשיו הוא צריך עזרה כדי להתרחץ, להתלבש, לאכול, ולעשות פעולות בסיסיות שקודם ביצע בקלות. אם לא יקבל המשך טיפול שיקומי רב-מקצועי, הוא פשוט יתדרדר אחורה. הוא עדיין זקוק לפיזיותרפיה, לריפוי בעיסוק, לקלינאות תקשורת, ליעוץ בתזונה, ולעובדה סוציאלית. מחלות הרקע זקוקות לטיפול ומעקב. שרות מורכב כזה צריך להינתן במרכז יום רב-מקצועיים במרחק סביר מהבית. הכל קשה בשנה הראשונה עד שמגיעים לשיפור המקסימאלי ומתרגלים לרמת התפקוד החדשה. בגליל פשוט אין מערך שיקום כזה, אלא רק מעקב במסגרת קופות החולים שלא יכולות לספק את האינטנסיביות והמקצועיות להן זקוק החולה שלנו.
אחת המטרות של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל היא לתקן את העדר המוחלט של שירותי שיקום בצפון. הפורום, המורכב מתושבי הצפון מכל גווני הקשת יחד עם ארגונים חברתיים כשתיל והאגודה לזכויות האזרח, מוסדות רפואיים ושלטון מקומי, נאבק למען הקמת שירותי שיקום כפי שנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הגליל זקוק למערך שיקומי בדיוק כמו בשאר הארץ. למרות שהתנאים קשים יותר בכך שהאוכלוסייה מפוזרת על פני שטח רחב יותר, תושבי הגליל צריכים לקבל טיפול ושירות באותה רמה כמו במרכז הארץ. לכן משרד הבריאות צריך לקבוע סטנדרטים לקבלת השירות – כדי להבטיח שכל חולה יקבל את מה מגיע לו ולא יצטרך לנסוע שעתיים רק בגלל שהוא גר בפריפריה. הקריטריונים לקביעת סטנדרטים ברורים צריכים להתבסס על זמינות, נגישות, איכות, ושיוויון.
אנחנו מחכים כבר חודשים ארוכים להמלצות הוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת שירותי הרפואה בצפון. מה שבטוח, ללא קביעת סטנדרטים חד משמעיים, פיתוח חלקי של שירותי שיקום , ברוכים וחיוניים ככל שיהיו, יביא לפתרונות נקודתיים ורק לטווח הקצר. כך למשל, לאחרונה הוחלט להקים בכרמיאל בית חולים שיקומי בבעלות פרטית. זה לא מה שיענה על צורכי הציבור. בהעדר תחרות, כללי השוק החפשי אינם עובדים, ובית החולים ידאג בראש ובראשונה ליצירת הרווחים הכספיים שלו, על חשבון איכות השרות הניתן בו. ברור שבית החולים הפרטי יעשה הכל כדי למנוע הקמת שרותים מתחרים, ובמיוחד שרותים קהילתיים כמו מרכזי יום ושרות ביתי. השירות חייב להיות ציבורי כדי שיהיה מקיף ומאוזן וכדי שמשרד הבריאות יכול להקפיד על כך שיתפקד על פי הסטנדרטים של זמינות, נגישות, איכות ושיוויון. פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה ברפואת משפחה, ממקימי הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן והפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, וכיום חוקר באוניברסיטת אוקספורד
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות