רזי ברקאי חייב לאבד את המיקרופון

התבטאותו האומללה של רזי ברקאי, שדרן בכיר בגל״צ, שבה השווה בין רגשות משפחות-האמהות השכולות בעזה, לבין רגשות משפחת גולדין שגופת בנה הדר הי״ד שבויה בעזה. מתריסה ומקוממת שבעתיים, לולא היה משכיל ומתנצל, ולא!

״אי-הכבוד״ גבר על השכל הישר וקול ההגיון. האני ואפסי, כנגד כל מי שחושב אחרת ממני ולא משנה מיהוא, כשאני זה שאוחז במיקרופון! אני היודע ו'קול הדעה'. שוב נחשפו הפנים המכוערות והמציאות המעוותת של מפת התקשורת בישראל. חבל. מעבר לכך. הפעם ההגזמה מוגזמת, גם ה״עובדות״ לא נכונות.

רזי ברקאי עיתונאי וותיק, מנוסה ומוערך, יודע כי בעזה קידשו את המוות, הפכוהו לאידיאל נשגב. נורא ככל שזה נשמע. חולה כפי שהינו במציאות. האמהות והאחיות של השהידים, מחלקות סוכריות ועוגות דבש לעוברים ושבים ברחובות עזה, הצוהלים למראה דם יהודי. הן שמחות בעליל במות יקיריהם.

אותם רגשות??? אדון ברקאי! המקצוע הפך אותך למבין ב״רגשות״? או הכהה את ליבך לדרוס בהבל פיך, אמהות הכואבות את יקירם, ולא להתנצל. העובדה שקנית חזקה על המיקרופון מאפשרת לך, לנהל לנו את השיח והשיג הציבורי על פי דעתך שלך? שאינה בקונצנזוס הישראלי העכשווי.

עובדות ותמונות מהשטח לא מבלבלות את השמאל הישראלי. יש להם אג׳נדה. אמת אחת ומטרה משלהם. אף אחד לא יבלבל אותם עם המציאות ועם העובדות. הכל מישני וזוטר למטרה הקדושה. משהוא בסגנון ״האיתרוג״ של אריק שרון. כל הדרכים והאמצעים כשרים להשלטת דעתנו, גם כשהציבור ברובו חושב לגמרי אחרת. סימנו את המטרה ועכשיו מציירים את העיגול סביבה. המציאות בשטח ממש לא מעניינת או משנה.

הבעיה המרכזית שהם, השמאל, גם הקיצון, נותנים את ה״בון טון״ והדעה בתקשורת הישראלית גם הממלכתית. הם המדברים, הם המייצגים, אותם מזמינים לתוכניות האירוח. בד״כ מול 3 שמאלנים בכוח ומנחה מוטה, מזמינים ימני-תורן בודד! לאיזון. אותם מצטטים בראשות המהדורות, דעתם נחשבת! הם יוצרים את השיח הציבורי. בקיצור, הם מחזיקים בלעדית את המיקרופון-שופר ותוקעים. ברצונם ולפי דעתם-משנתם, שלא בקונצנזוס.

רזי-ברקאי עוד מהטובים שבהם. הפעם הוא טעה ונכשל בגדול! אך ממרום מעמדו כ'מכונן ומכוון דעת ציבור' הוא לא היה מסוגל לומר בפשטות... טעיתי! סליחה! ולדפדף. הוא המשיך להתפלסף ולהסתבך בשידור חי, עם האב השכול והוסיף חטא על פשע! כאב למכאוב. הגב' גולדין אמו השכולה של הדר הי״ד, שומעת ״בשידור הממלכתי״ על השוואתה הנלוזה, למחלקות הסוכריות, שמתגאות בבניהם הרוצחים השפלים. התנצלות אין.

הבעיה בנו. שאנו שותקים, מפנימים, מסכימים ולא מתקוממים. כנראה מייאוש, מחוסר יכולת מחאה. ממחסור במיקרופונים שייצגו את דעתנו. דעת הרוב. האשם! בממשלה הסמי ימנית שאנו בחרנו. העובדה שלמרות שזו קדנציה שלישית רצופה לממשלת סמי ימין ועדיין המדיה ברובה המכריע בידי השמאל הקיצון!!! מראה על רפיסות השלטון. אצל מנחם בגין ז״ל זה נבע מממלכתיות יתר! בדיעבד, טעות היסטורית.

אצל ביבי זה היסטוריה של ״היסטריה״. פחד קמאי מהתקשורת וניסיון נואל לחנופה, שלא עוזרת בעליל. ואדרבא, משדרת חולשה. הם עטים עליו כעדר בולדוגים עם שיניים חשופות. הוא מעדיף ללבוש שכפץ ולא להחזיר מלחמה שערה. גל״צ הינה כאילו תחנת שידור ממלכתית, על חשבוננו, ח-ן משרד הביטחון לשרות חיילי צה״ל. בדיחה עצובה, מרירה שאילולא הייתה פוגענית וכואבת, הייתה מצחיקה. הפעם היא גם מכאיבה ומתריסה.

רזי ברקאי כדוגמא וחבריו המתפרנסים מצוין מעבודתם בתחנה, לא נדרשים לשנות במשהוא את דעתם, שמאל קיצון ככל שתהיה. מאידך, כשהם בשידור הם לא יכולים להטיף, להסית, להכאיב ובוודאי לא לפגוע ולחרוג בצורה בוטה מהקונצנזוס.

״אמירות״, דעות, שפוגעות בחיילי צה״ל ובעצם תפקידם-מלאכתם הסיזיפית. בכוחות הביטחון, בנופלים, במשפחותיהם הכואבות, מקומם לא ראוי בשום שידור ציבורי. וודאי לא בתחנה צבאית ״כאילו״.

העובדה ששדרן בכיר ככל שיהיה, נוטל חירות לעצמו ללהג דברי הבל פוגעניים ומכאיבים. דעה קיצונית, שלא על פי הדעה המקובלת על רוב אזרחי ישראל שביטאו את דעתם ורצונם בבחירות דמוקרטיות. אלא, על פי קוצר דעתו הקצרה בעליל. בפרט שהעובדות בעליל הפוכות ולא משכיל להזדרז ולהודות טעיתי - מוכיחה על עומק הזלזול של אוחזי המיקרופונים, בקהל המאזינים.

הגיע הזמן לומר להם די! לקחת להם את המיקרופונים ולהעבירם ולו פרופורציונלית, לבעלי דעה שונה ונוספת. די לבעלבתיות של השמאל על השיח הציבורי בישראל.

במקרה הספציפי בגל״צ. ירון דקל מפקד גל״צ, תואר שכולו בדיחה עצובה, נכשל בתיפקודו הלא החלטי. ברקאי טעה ועד שלא יבין זאת ובעיקר ישלים עם העובדה שאת דעותיו האישיות לא ישדר ולא יתפלסף בשידור. הוא היה חייב להיות מושעה!

ירון דקל נבחר לתפקיד המפקד, בתקווה שיאזן את מצבת שדרני השמאל-הבוטה שהשתלט על שידורי התחנה הצבאית. שינוייו, מינורים ודלים, אפסיים. השמאל בולט ושולט! בשידורי האקטואליה של התחנה. קלמן ליבסקינד הוכיח זאת בטורו במספרים ונתונים ברורים ולא מוכחשים. ירון דקל העדיף להעביר את הקדנציות וההארכה הנוספת בשקט תעשייתי. הוא לא רב עם האליטה! הוא עשה ״כאילו״ ונשאר בחיים. בדיוק כמו שר התקשורת-רוה״מ. מדברים הרבה ועושים פחות ממעט.

המיקרופון אינו נחלת אבות ולא שייך לשמאל. שיטת החבר מביא חבר או בן של חבר חייבת להיעלם. חייבים אפליה מתקנת. זו לא בושה לצעוק זאת בקול. ב'הארץ' לא יאהבו זאת. אז מה? עם האחוז החד ספרתי שלו הוא הפסיק לעניין.

יש היום עיתונאים בולטים ומוכשרים בימין. חלקם הסתננו גם לתקשורת הממלכתית. התגנבות יחידים. נכון, יש כבר כתב עם פיאות מסולסלות! ״היוצא מהכלל שמעיד על הכלל״. רובן המכריע של תוכניות האקטואליה וחדשות, בערוצים הממלכתיים. רדיו וטלויזיה בידי עיתונאים המזוהים בלעדית עם גווני השמאל בישראל. הם גאים בכך. ״שמאלניות״ זה קרש קפיצה לקידום וקרדום לחצוב בו דרך, במפת התקשורת הישראלית.

כך בישראל לאחר 3 קדנציות ימין. המחדל רשום כולו על שם שר התקשורת וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הגיע הזמן לשנות. הכלבים ינבחו! הם בין כך נובחים. השיירה תצא לדרכה ותגיע. מגיע לנו לשמוע תקשורת המבטאת את דעתנו. מספיק ודי לתקשורת עוינת. הגזמתם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!