קדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות

"ועשו לי מקדש" (כה, ח)

פרשתנו עוסקת במצוות בנין בית המקדש, ואמרו חז"ל (מגילה כט ע"א) על פי הפסוק "ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא, טז), שבימינו, בתי כנסיות ובתי מדרשות הם במקום בית המקדש.

ואין זה רמז או אסמכתא בעלמא, אלא הלכה גמורה מדאורייתא, וכן הביא להלכה בספר חפץ חיים (בפתיחה עשין ז) בשם ספר היראים (סימן שכ"ד), שמצוות מורא מקדש – היינו, לירא מן כבוד שמים הנמצא בבית במקדש, ושלא לנהוג שם בביזיון, היא מצווה וחיוב מדאורייתא גם בזמן הזה על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו.

מפני כך, בתי כנסיות ובתי מדרשות אסור לנהוג בהם קלות ראש, שחוק או שיחה בטילה, וכל שכן שאסור לדבר בהם לשון הרע ושאר דברים אסורים, שנראה כמורד נגד המלך בביתו ולפניו, ה' ישמרנו. וכן אסור להיכנס לבית הכנסת ולבית מדרש להסתתר מפני הגשם או בכדי לדבר עם חבר, או לקצר את דרכו, ואם מתעכב שם מעט לעסוק בתורה או בתפילה, מותר.

וכן הוזהרנו מן התורה שלא להשחית דבר מבית הכנסת ובית המדרש או בכליהם, שנאמר, "וניתצתם את מזבחותם ושברתם מצבותם וגו', ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלוקיכם" (דברים יב, ג-ד), וע"כ, צריך להיזהר מאוד לא לחרוט חריצים בשולחנות, בספסלים או בקירות בית הכנסת או לטנפם חלילה, כי יש בזה איסור תורה, ובעיקר להזהיר את הילדים על כך.

כל אלו המצוות, מראות על הזהירות שצריך לנהוג בקדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ולכבדם כראוי, וכן בפרשת השבוע מצאנו, שבני ישראל כבדו את בית ה' והתלהבו מאוד מאוד ליפות אותו בכדי לפאר ולרומם את בית אלוקינו, ונדבו זהב וכסף ואבנים טובות וכל מיני בדים יקרים בכדי להדרו, ובאמת, בכל הדורות ידעו ישראל לחבב ולכבד ולפאר את בית הכנסת, והיום בדורנו, כמו כל דבר שבקדושה, נחלשה מאוד ההתלהבות למצווה יקרה זו.

ואחת הסיבות לכך היא, מפני שבימינו נחלשה מאוד האמונה הפשוטה והטהורה, מי שהאמונה בתורה ובדברי חז"ל חיה ותמימה אצלו, ביודעו שהדברים הם כפשוטם – בית כנסת ובית המדרש הם מקום משכנו כביכול של בורא כל העולמות, שחיינו, פרנסתנו, ובריאות נפשנו, וכל אושר חיינו ממנו הם, ודאי לא יתעצל מלדאוג שהבית הנכבד יהיה מרומם ומפואר, ולפחות כמן שהוא דואג לביתו שלו.

ואפילו אדם מכובד ככל שיהיה אינו צריך לחוס על כבודו, אלא לדאוג ולעזור בעצמו ובמו ידיו שבית הכנסת ובית המדרש יהיה יפה נקי ומסודר, וכבר נאמר ע"י שלמה המלך (משלי כה, ו), "אל תתהדר לפני מלך", כי הנהגה זו מורה על אמונה טהורה ואהבת ה', שהן העליונות שבמדרגות, והמקור לכל הברכות.

והדברים מדברים נכוחה בעד עצמם, על כן חובה קדושה היא לנו לעורר השכם והערב בדרכי נועם את הסובבים אותנו, חברינו וילדינו, להישמר מכל משמר לכבד ולהדר במצווה חשובה זו, ועל אחת כמה וכמה להיזהר מדיבור חול כלשהו הן בבתי הכנסיות והן בבתי המדרשות, ובזכות זו נזכה כולנו להשראת הכינה בכל מעשי ידינו, אמן.

בברכת שבת שלום ומבורך
צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!