תרמו: בלי ברכומט ובלי מיסוי

1.
בסוף השבוע האחרון, לבשה חדרה חג, לרגל בואו של הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, לשבות בעירנו.

הייתה זו חוויה מרוממת של כבוד התורה, עת יצאו בני העיר להקביל את פניו. העיר הייתה נקיה ומצוחצחת, שלטים נישאו על גבי הבניינים ותינוקות של בית רבן לבושים בבגדי שבת, יצאו עם דגלים לקראתו. הרגעים הללו של נתינת 'כבוד לתורה', אלו רגעים נעלים הנחקקים בנפש כל אחד ואחד, ואף בנפשם של תינוקות רכים. גדולי ישראל וחכמי התורה הם מושא הערצתנו. ה'פוסטרים' שלנו - אלו גדולי התורה.

כאן המקום להודות לידידי רב פעלים, יו"ר ש"ס בחדרה ר' בועז ביטון, ועמו הגאון רבי ישראל מאיר ביטון, שיחדיו פעלו ללא לאות על מנת לברך על המוגמר, לזכות לחזות בפניו של הראש"ל בעירנו.

בליל שבת צעדתי לבית הכנסת 'שיח מיכאל', כדי להתפלל עם הרב קבלת שבת וערבית, יחד עם רבני העיר הגאון רבי דוד ורנר שליט"א, הגאון רבי שמעון ביטון שליט"א, ראש העיר ונכבדיה.
בין קבלת שבת לערבית, סיפר הראש"ל על פגישה מרתקת שהייתה לו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. פגישה שהתארכה למשך כשעה ורבע, זמן שיא למי שמכיר את סדר יומו של ה'צאר'. במהלך פגישתם, סיפר פוטין לכבוד הרב על תרבויות העולם, יוון, רומא ומצרים. מדינה ותרבותה, אימפריה וחכמתה. "הכיצד זה קרסו כל המעצמות הגדולות? היאך לא שרדו התרבויות הכבירות? איה האימפריות שאיש לא הצליח להכחידם?" שאל הנשיא. "רציתי לענות לו" סיפר הרב, "אך פוטין המשיך ואמר: 'עד שאתה עונה, אענה לך בעצמי, הכול בזכות הרבנים. כיוון שידעו לכבד את גדולי התורה ולעשות אותם מורמים מעם. על ידי כך שמרו הרבנים על עם ישראל", כך ענה פוטין.

הראש"ל סיפר שאמר לפוטין שהצדק אכן עמו, והוסיף שכמובן התורה והקב"ה הם אלו שבסופו של דבר שמרו על העם היהודי לאורך כל הדורות.

נקודה זו, כבוד לגדולי התורה, זה מה שראינו בשבת האחרונה בעיר חדרה. זו הסיבה שבאתי יחד עם בניי לחזות בזיו פניו ולשמוע מדברי תורתו. כי הבסיס להקמת בית בישראל, הוא להעביר לילדנו את תחושת הכבוד ללומדי התורה, תלמידי החכמים, מכל העדות ומכל הזרמים.

2.
ואם דיברנו על כבוד לרבנים, הנה כתבה שהתפרסמה ב'הארץ', שבעיניי היה בה כדי זלזול ברבנים. אך במחשבה שניה, במקום לקלל, יצאה הכתבה מברכת.

"רשות המיסים" כך דיווחה הכותרת, "החליטה לשים סוף לחגיגה בחתונות, בבריתות ובחלוקת הקמעות. באחרונה הוחלט כי ייגבו מס הכנסה ומע"מ על מגוון של שירותי דת. המיסוי יחול גם על מתנות ותרומות".

מי שקורא את הכותרת ברפרוף, מקבל את הרושם, שעד ליום זה, המקובלים, הרבנים וכל נותני שירותי הדת, ביניהם רבנים המחתנים זוגות, מוהלים ונותני כשרות, נהנו ממתנות ומתשלום לא מדווח, והתעשרו על חשבונם של אלו שנזקקו לשירותם.

כמי שעוסק בנושא שנים רבות, החל מפעילותי בארגוני הקירוב השונים, הניזונים מתרומות, ובהמשך בעמותות שונות שליוויתי, אשר את חלקן אני מלווה עד היום, וכמובן נושא החתונות הקרוב ללבי, אני קובל על כך שמנסים לגזול את התמימות מיהודים פשוטים המעוניינים לתת תרומה. זה לגיטימי וחוקי.

ייאמר ברורות: רב אינו מתנדב, רב צריך להרוויח. (אין כוונתי לרבנים העובדים בשירות המדינה ומקבלים משכורת מסודרת מהעיר, המועצה, הרבנות הראשית או המקומית, אשר על אלו חלה החובה לפעול על פי הנחיות מעסיקיהם. כוונתי לרבנים הנותנים שירותים לציבור: חופה, ברית מילה, שיעור תורה וכדומה). כל רב מחזיק מאחוריו קהילה, מוסדות, תלמידים והדרך שלו להחזיק ולקיים את קהילתו אלו הם התרומות.

באחד האתרים הופיע תחקיר מיוחד, שנערך על ידי 'רשות המיסים', במהלכו יצאו חוקרי הרשות לבדוק מאות מוהלים ורבנים המספקים שירותי דת שונים, כגון עריכת חופות ובריתות. לפי הממצאים עולה כי אצל כ-25% מהרבנים שנבדקו נמצאו ליקויים.

הכותרת של אותה כתבה הייתה: "כרבע מהרבנים והמוהלים שנבדקו לא שילמו מסים". שפשפתי את עיניי בתימהון. כלומר, שבעים וחמישה אחוזים מהרבנים אכן כן מדווחים, והמדובר בבדיקת פתע. הרשו לי לומר ולקוות שהלוואי ובתחומים אחרים היו מגלים חוקרי רשות המיסים כמות כה גבוהה של אנשים ישרי דרך המדווחים בקפידה על הכנסותיהם.

3.
פרשת השבוע עוסקת בנושא התרומה. זו גם שמה של הפרשה: תרומה. בראשית הפרשה אומר הקב"ה למשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".
נושא התרומה עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות, אך את הצורך והחיוב לתת, לא איבדנו במשך כל הדורות. בכל הזמנים ובכל התקופות, ידעו כולם כי התרומה היא כלי חשוב בהוויה שלנו כיהודים. מתן בסתר, צדקה, תרומה לבית הכנסת והכנסת כלה.

היום הכול שונה. עולם התרומות הפך ל'עסק' בפני עצמו. חברות שלימות מתפרנסות מ'טלמרקטינג', כל עמותה המכבדת את עצמה, מחזיקה מערכת שלימה של 'גיוס משאבים' שאלו מילים מכובסות ועדינות לגיוס תרומות. כיום ישנם אפליקציות של תרומות. בבתי כנסת רבים קבועה על הקיר מערכת דיגיטלית של סליקת אשראי. ולא דיברנו כלל על ה'ברכומט' שהוצב בפתח ביתו של אחד מגדולי ישראל.

בקשה לי אחת מכל העוסקים במלאכה: אנא, אל תיטלו מאתנו את התמימות. לא בשדרוג מערכות התרומות, ולא במיסוי כלפי הרבנים. אנא השאירו לנו את החלקה הזו נקיה. כולה לשם שמיים וללא מגע יד אדם כלל.

4.
בסוף השבוע האחרון השתתפתי בטקס מיוחד שהתקיים באנדרטת הנספים באסון הכרמל. אירוע אותו יזמה חברת הכנסת נאוה בוקר, אלמנתו של תנ"צ ליאור בוקר שנספה באסון הכרמל, תוך שהוא מחרף נפשו להצלת צוערים מהאוטובוס הבוער.

לא להאמין שכבר חלפו 5 שנים מהיום המר והנמהר, היום שבו איבדה מדינת ישראל 44 מטובי בניה, צוערים בשירות בתי הסוהר, בשריפה שתיזכר לדורות ככזו שכילתה יערות שלימים בהר הכרמל תוך שהיא אוספת אל קרבה כה הרבה קרבנות.

ברגעים הללו, שעמדתי על יד האנדרטה בואכה עיקול הכביש שבו התרחש האסון הכבד, לא יכולתי שלא לחשוב על אותם צוערים, שנקלעו לסיטואציה שאינה נתפסת כלל וכלל. הכול מסביב להבות, האוטובוס בוער באש, ואין לאן לברוח. כל השריפה הזו, הייתה משהו גדול, מעל ומעבר לתפיסתנו.
כשעמדנו למרגלות האנדרטה, נוטעים עץ לעילוי נשמת הנספים, הבנתי את הצורך שלנו להמשיך הלאה. להשאיר מאחור את הצער והכאב, ולנתב אותם למקומות חיוביים. נאווה בוקר, כבעלה המנוח, הם סמל ודוגמא בעיניי לאנשים חדי מטרה, שברגע האמת קיבלו את ההחלטה הנכונה. ליאור במותו ונאווה בחייה. חיי עשייה פורחים למען תושבי חדרה והסביבה ולמען עם ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!