כשרב דתי לאומי מקנא בחרדים

1.
קשה לאדם להודות בטעות, קשה פי כמה לעשות זאת קבל עם ועדה. גם כשלכל הסובבים אותו ברור כי הוא טועה טעות מרה, הוא הופך את ה'חולשה' ל'אידיאולוגיה' ומסביר בשארית כוחותיו מדוע הצדק עמו. לפיכך מרענן ומפתיע היה לשמוע נאום 'אני מאשים' מפי הרב יצחק נריה בפני הסלתה והשמנה של הציבור הדתי-לאומי.

הרב נריה מכהן כראש ישיבת ההסדר 'תורה בציון'. הוא נכדו של 'אבי דור הכיפות הסרוגות' הרב משה-צבי נריה זצ"ל. בנאום נוקב שנשא השבוע בכנס השנתי של 'בשבע', הוא תהה בקול, בכאב: איפה התורה 'שלנו', הדתיים-לאומיים, ואיפה התורה 'שלהם', החרדים?

"קחו בבקשה את שתי הישיבות הגבוהות הכי גדולות בציבור שלנו, 'מרכז הרב' ו'הר המור'", פתח. "הוסיפו אליהן את ישיבת ההסדר הכי גדולה כיום, בשדרות, כמה התחילו בשלוש הישיבות ביחד שיעור א'? אולי 200. בישיבת חברון גבעת מרדכי לבד יש 1200 בחורים, מהם כ-250 בשיעור א'. עלינו לצעוק: איפה ה'חברון' שלנו?".

עיקר הטענה איתה ביקש הרב נריה להתמודד, היא היעדר עתודה רוחנית משמעותית לציבור הדתי-לאומי לצד היעדר תמיכה ציבורית של הציבור הדתי הלאומי בעולם הישיבות שלו.

"אני מבקש להתחיל במספרים. לפי נתונים מחקריים, הציבור הדתי לאומי על כל גווניו מונים קרוב למיליון נפש! כ-15 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. מספרנו גבוהים יותר מהציבור החרדי. שם יש עשרות אלפי אברכים, אבל מה המצב אצלנו? ובכן, מתוך אוכלוסייה של מעל מיליון נפש אנחנו מדברים בסך-הכל על 3000 אברכים ציונים דתיים! זה הכל! על כל 2000 איש בציבור הדתי-לאומי אנחנו מייצרים בערך רב אחד. כיצד זה שמתוך כ-8000 בנים דתיים שיסיימו כיתה י"ב השנה יגיעו לישיבות אולי 1700?!".

"אתמול דיבר כאן יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט על היעד הבא של הציבור הדתי לאומי 'אחיזה ברסן השלטון'. על איזה שלטון הוא מדבר?.

"במקום להרחיב את התשתית הרוחנית והרעיונית שלו, הוא הולך ומצמצם אותה. איך אפשר לדבר על שלטון, כאשר 'עמוד השדרה' הרוחני שלנו – הישיבות הגבוהות, ישיבות ההסדר, הכוללים שלנו – נמצא על סף קריסה מתמדת ונזקק לחסדי זרים? אנחנו כמו חבורת לוחמי סיירת שהבקיעו עמוק לשטח האויב, אבל אין להם שום צירי אספקה.

"מורי ורבותי, כציבור דתי ומאמין, אם לא נבין לעומק את הבעיה, אם לא נפנים שבלי עוצמה רוחנית תורנית אין לנו קיום – לא נצליח להנהיג.

"יכול כבוד שר החינוך לדבר על שלטון, אבל כבר הקדים אותו החכם מכל אדם במשלי: בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

"למה ציבור עם כל-כך הרבה עוצמה, לא מייצר עולם ישיבתי מפואר?

"האם יש לנו גדולי תורה שלנו? כן, אך מעטים מידי.

"האם לא הגיע הזמן לחשוב על חיזוק עולם הישיבות לעומק?

אני רוצה לומר פה בפני כולכם: יש לנו ראשי ישיבות מעולים ביותר, אבל לצערי הרב אין לנו מספיק ציבור שתומך. אין לנו מספיק עידוד! גם מי שחשקה נפשו בתורה לא זוכה לאהדה הציבורית הראויה.

"כציבור הפסקנו לעסוק בתשתית הרוחנית. אנחנו לא מספיק מעודדים מצוינות תורנית, שקידה תורנית, עמקות תורנית, אבל עיקר הטענה שלי היא לא לפוליטיקאים, היא לנו. אנחנו לא מספיק פותחים את הכיס".

הרב נריה סיפר סיפור מחריד: "בדיון של קרן 'אחד לאחד' שהקמנו, הציגו בפנינו מקרה של אברך שראש הישיבה העיד על שקדנותו ורצינותו, והעיר שהוא ממש נזקק. אחד מחברי הוועדה שאל, האם הוא לא הבן של פלוני? ראש הישיבה השיב: כן, זה אביו!

"שאלנו אותו הרי אביו הוא מעשירי הארץ, הוא לא יכול לתמוך בבנו? והתשובה העצובה מיהרה להגיע: האבא החליט שאם הבן לומד תורה במקום לבוא לעסק הוא לא תומך בו. השתגענו? אנחנו מענישים את טובי בנינו על רצונם ללמוד תורה?

"עם חוסר אמון עמוק כזה ביכולת ההנהגה הרוחנית שלנו, האם אנחנו עדיין מחפשים את השלטון, או אולי אנחנו בכלל מחפשים אתונות ואחר-כך נמצא מלוכה. אל לנו להרגיש רגשי נחיתות, עלינו לבנות את עולם התורה שלנו, עלינו לפתוח את הכיס ולפתוח את הלב ולדעת כי אין שום דרך להנהיג את המדינה ללא עמוד שדרה רוחני איתן.

"אני פונה מכאן אליכם", סיים הרב נריה את נאומו. "תנו כבוד לתורה!".

כדאי להקשיב לרב נריה הצעיר. נאום בנוי לתלפיות. מלבד כמה משפטים שהעדפתי לא לצטט – כמו מודל לחיקוי שהביא מדמויות כז'בוטינסקי ונתניהו – בסך-הכל הכיוון חיובי, וכבר אמרו רבותינו: "קנאת סופרים תרבה חכמה". אדרבה, שמישהו יקום ויעשה 'סדר' בעולם התורה הסרוג.
ועוד משהו: אם חיפשנו עוד הוכחה ל'התפרקות' של הציבור החרדי, בא הרב נריה הצעיר, אובייקטיבי לחלוטין, והבהיר היטב, בנתונים ובמספרים, עד כמה משובח מצבו של עולם התורה החרדי.

2.
כ-400 'בעלי-בתים' מאזור גוש-דן, התכנסו במוצ"ש האחרון, תחת סערה חורפית, בבית הכנסת 'ניגוני חיים' בפתח-תקווה לערב לימוד של ארגון 'עולמות' (מיסודו של הרב צבי רייזמן – לוס אנג'לס), המפיץ תוכניות לימוד לשיעורים בסוגיות אקטואליות בתורה והלכה. המטרה העיקרית היתה להחדיר את העולם של 'עולמות' למודעוּת, 'לעשות נפשות' לתורה, לייסד שיעורים חדשים.

גאב"ד 'דרכי הוראה', הגאון רבי אשר וייס, מסר שיעור בסוגיית 'לפנים משורת הדין'. בפתח דבריו, המתיק, כדרכו, בענייני אגדה.

"לעתים", סיפר, "לאחר מסירת שיעור, ניגשים אלי צעירים ושואלים אם יש לי סגולה לזכור מה שלומדים: ש״ס, שולחן-ערוך, מוסר, חסידות. איך זוכרים? יש סגולה שמקורה בספרי הקבלה: לחכות לשלג הראשון, להניח על המצח את הפתית הראשון, כי 'שלג' בגימטריא 'שכחה'.

"כאן בפתח תקוה", הוסיף ר' אשר, "זה לא כל כך מצוי... גם בירושלים, לא בכל חורף זוכים לראות שלג... ואני שואל: נניח שהצלחת לתפוס את כדור השלג הראשון, עד מתי הסגולה הזו עובדת? עד מתי זוכרים? התשובה היא: עד שימס השלג..."

הקהל צוחק. "רבותיי", זועק ר' אשר בשפתו הציורית. "גורדי שחקים לא קונים בפרוטות...
ראיתם אדם שלא זוכר את שמות הילדים שלו? דוד המלך אומר: 'בחוקותיך אשתעשע, לא אשכח דבריך'. זוכרים מה שאוהבים, ולכן חשוב ללמוד מה שאוהבים, מה שנותן סיפוק".

הוא שיבח במילים חמות את תוכנית הלימוד של 'עולמות', המאפשרת ללומד להיכנס לעומק הסוגיות, כמו בימי הישיבה, בזכות דפי-הלימוד הערוכים היטב בידי צוות תלמידי-חכמים בראשות הרה"ג יעקב זילברליכט.

בבית-הכנסת 'ניגוני חיים', לא היה מקום לסיכה. הרה"ג רוני לוונשטיין, ממגידי-השיעורים הפופולאריים של 'עולמות' בפתח-תקווה, הודה באוזניי כי לא חלם שהאולם הענק יתמלא במשתתפים, אך המציאות חזקה מכל דמיון: ציבור ה'בעלי-בתים' צמא לתורה, מחפש עוד ועוד שיעורי-תורה. ואגב, ישבו שם זה לצד זה חובשי כיפות שחורות וסרוגות. יש תקווה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!