אבא טורצקי, אנחנו לא סאטמר

בעקבות הרשימה שפרסם הרב אבא טורצקי, נגד גדולי ראשי הישבות, תופסי התורה, אלפי אברכי הכולל ותלמידי הישיבות הפוסעים לאורו של ראש הישיבה הגר"ש אוירבך שליט"א, באנו בכמה מילים להגיב ולהסביר את עמדתנו בשורת הנושאים שעלו בדבריו, ולהעמיד דברים על דיוקם.

*

בראשית דבריו שוטח כותב המאמר את ביקורתו על קבלת כספי "השקל הטהור" מהאדמו"ר מסאטמר, שנועדו לתמוך בעולם הישיבות. צריך לומר בבירור, כספי התמיכה המגיעים לעולם הישיבות בארץ הקודש על ידי נדיבים ונגידים ברחבי העולם, אינם מעידים כהוא זה על "הסכמה" להשקפת עולמו של נותנם. להפך. זכותם של תומכי התורה היא בכך שהם לוקחים חלק בקיום עולם התורה, ולא שעולם התורה נוטל חלק בתפיסתם. זה נכון על הישיבות שתחת נשיאות הגר"ש אויערבך, ואף על מוסדות וישיבות שכפופות לראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.

די עם נציין את ישיבת "גאון יעקב" בבני ברק, בראשותו של הגראי"ל שליט"א, שמזה שנים נתמכת על ידי העדה החרדית וסאטמר, ותלמוד תורה תשב"ר בבני ברק בניהולו של הרב שמואל הלוי, שאינם משתייכים ל"פלג הירושלמי", ומסתייעים בתומכי התורה שעל ידי סאטמר, ב"שקל הטהור" ובתמיכות נוספות ורבות.

עובדה נוספת ומעניינת בהקשר הזה ציין בנו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי, הרב אברהם ישעיהו קנייבסקי, בראיון לעיתון "משפחה" בחג הסוכות האחרון, בו סיפר כי בזמן הקמת יתד נאמן שלח הגרא"מ שך שליחים לסאטמר על מנת שיתמכו בעיתון הליטאי החדש שהוקם, ובמשך שנה נשענה כלכלת "יתד נאמן" כולה על כספי סאטמר, שהונהגה על ידי האדמו"ר ה'ברך משה' זיע"א.

*

כותב המאמר אף עשה הקבלה שאינה הוגנת בין דרכו ושיטתו של הגרא"מ שך וגדולי תלמידיו שכפופים להנהגתו של הגר"ש אויערבך, לבין דרכה ושיטתה של סאטמר, ומשום כך ראוי להבהיר את הדברים נכונה, לטובת הכותב הנכבד וקוראי לקחו.

יש לומר, מאז ומעולם ברור ומובן כי ישנה מחלוקת בין דרכו של הרבי מסאטמר ה'ויואל משה' זיע"א, לבין הדרך שהתווה הגרא"מ שך והרב מבריסק. כל זה לא נוטל מאומה מההערכה הגדולה ששררה ביניהם. המחלוקות, כידוע לכל, נגעו לשורת נושאים, ביניהם עוצמת ההתנגדות למדינה הציונית, קבלת תקציבים למוסדות חינוך וישיבות בארץ, השתתפות בבחירות ובבחירות המקומיות, עליה לציון בית מקדשנו הכותל המערבי, ועוד. בנושאים אלה ורבים נוספים, המחלוקת תלויה ועומדת.

למרות המחלוקות, אין חולק על ההערכה הגדולה ששררה בין גדולי ישראל. הרב שך, בהספדו הנדיר על האדמו"ר מסאטמר, חלק לו כבוד גדול. בין דבריו אמר כי "השפעתו שפעה על כולנו, במישרין ובעקיפין היינו כולנו מושפעים הימנו", וכי הוא "היה היחיד אשר הנהיג רבבות מישראל", ואלמלא הוא מי יודע עד היכן היינו מגיעים", זאת על אף שאמר כי "לא ירדנו לסוף דעתו בדרכו, לא חונכו על זאת". מחלוקת שהיא לשם שמים. וכמעשה הרב - מעשה התלמיד.

*

נקודה נוספת וחמורה שעלתה מדברי הכותב, היא כבייכול חלילה וחס יש במנהיגותו של ראש הישיבה הגר"ש אוירבך משום ערעור על גדלותו של הגראי"ל שטיינמן שליט"א. לא רק שהדברים הללו מטעים ושגויים, אלא שכל מי שמכיר את העובדות לאשורן יודע כי אין בכך סרך אמת. מחלוקת - יש, אך פגיעה בכבוד? מאן דכר שמיה. כמו שאף אדם לא יחייב חסיד ויז'ניץ לסור למרותו של האדמו"ר מגור, ואין בכך פגיעה בכבודו ובתורתו, כך כפיפותם של תלמידי הגר"ש אויערבך לרבם ולדרכו, אין בה משום סרך פגיעה בכבוד תורתו של הגראי"ל שטיינמן.

רק לפני כשנה עלה הגר"ש איערבך לביתו של הגראי"ל שטיינמן, ושוחח עימו ארוכות. כך גם היה במשך השנים עד לפטירת מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שבכל הזדמנות כשהיה הגר״ש בבני ברק היה עולה למעונו של הגראי״ל, וכשהיה בא הגראי״ל לירושלים עלה אף למעונו של הגר״ש אוירבך. ההערכה ששוררת בין גדולי ישראל עומדת איתנה במקומה, זאת על אף המחלוקות שקיימות מאז ומעולם, ונהרא נהרא ופשטיה.

*

אכן, תלמידי הגר"ש אויערבך האמונים על מורשתו ודעתו של הגרא"מ שך, מביטים נכוחה בציבור החרדי בעת הזו. אותו ציבור שבזכות פעולותיו של אותו זקן, גדל וצמח והצליח לקיים עולם ישיבות, סמינרים, חיידרים שמכולם קול התורה הולך וחזק - נמצא בעת משבר.

מגמות הליברליות ורוחות זרות נשבו לתוך המחנה, ונראה שחלקים גדולים והולכים כבר אינם רואים בתורה את סלע קיומם, וחפצים לשבור את המסגרות שהקימו בעמל ויזע גדולי התורה, ובשליחותם - העסקנים די בכל אתר ואתר. הפתיחות הזו, שכבר אין מי שמכחיש אותה, יוצרת מצב חדש, "חרדים חדשים", ישראלים. נו. עולם התורה חזק דיו מכדי להיות מאוים מרוחות חדשות שזה מקרוב באו, והיום יותר מתמיד יודעים תופסי התורה להבדיל בין עובד אלוקים, לאשר לא עבדו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!