חודש אדר – להתחיל לשמוח כבר עכשיו?

ראש חודש אדר מגיע, וכולנו מנסים להכניס אל הלב עוד קצת שמחה ולנסות לגרום לה להיות גם פנימית וגם חיצונית. מצווה להיות בשמחה, ומשנכנס אדר – מרבים בשמחה. בשבת האחרונה השתתפתי בשבת גיבוש של איחוד הצלה – צוות בני ברק, ולאחר סעודת ליל שבת, נתן את דבריו המרתקים, המרצה, הרב מאיר שוורץ, שהסביר בעניין על מהות השמחה של חודש אדר. כפי שייראו לנו מוזר ובלתי אפשרי, שבכניסת חודש אב – בו ממעטים בשמחה, נראה אדם מפעיל מוזיקה בפול ווליום ולא מפסיק לרקוד, ואם נחזה במראה כזה – מיד יתעורר בנו הצורך להוכיח אותו, כך בחודש אדר, אם נראה אדם שרוי בעצב, צריך מיד להתעורר בנו הצורך להוכיח אותו: "חייבים להיות בשמחה".

אז נכון, זה די הירואי להצליח להיות בשמחה ללא הפוגה משך חודש שלם, ובשנה מעוברת כפליים –הרי אנחנו בני אדם, בשר ודם המונעים מרגשות, ניסיונות, מהלכי יום יום שמציבים לנו אתגרים וקשיים, אבל המטרה ברורה, ואליה צריכים לכוון ככל שניתן.

אם מסתכלים קצת על משמעות החודש ושמו, אפשר אולי לקבל חיזוקים למצוות השמחה שלנו. המילה אדר מסמלת גם לשון 'אדיר' - חוזק וגבורה, כמו שנאמר בספר תהילים: "אדיר במרום ה'" – וזה סוד השמחה בחודש זה. באותו הקשר מציין הרבי מליובאוויטש זצ"ל שגם בני ישראל נקראו בשם אדירים, ובהתאם לכך שמו - של החודש מסמל את עוצמתם.

בחודש אדר כתוב "מרבים בשמחה" בלשון ציווי. זאת אומרת שיש לנו ציווי להרבות בשמחה, יחד עם זאת יש פה לשון הבטחה – שה' מבטיח לנו שתרבה שמחה בישראל.

עוד סימן טוב הוא מזלו של חודש אדר - דגים. ביהדות מסמלים הדגים סימן ברכה, שהרי ידוע כי עין הרע אינה שולטת בדגים ויש לנו עוד סימן לחודש עם מזל טוב ושמח.

הידעתם?
מעברים את חודש אדר, כדי שפסח יחול בעונת האביב. השנה הירחית, שיש בה 12 חודשי ירח, קצרה משנת השמש ביותר מ- 11 יום, ואת החוסר הזה משלימים בהוספת אדר. על מנת לתאם את לוח השנה העברי הקשור לירח עם הלוח הכללי הקשור לשמש, מעברים את השנה שבע פעמים בכל מחזור של 19 שנה.

תנו רבנן: "על שלושה דברים מעברים את השנה. על האביב, על פירות האילן ועל התקופה... ואין מעברים אלא אדר".
חודש אדר ראשון הוא חודש מלא בן 30 יום, ואילו חודש אדר שני, לעולם יהיה חסר, ויש בו 29 ימים.

ולסיום:
יש נפקא מינה בהלכה, כיצד לקרוא לחודש אדר בשנה מעוברת. א', ב', או ראשון ושני? או בכלל לאדר ראשון לקרא אדר א' ואילו חודש שני אולי חשוב יותר אז לקרוא לו סתם אדר? הדבר נדרש
למסמכים חשובים כמו התרת נדרים, גט במקרה נדיר שניתן בחודש זה, יאהרצייט – יום זיכרון,
בר מצווה, כתובה וכו'. לכתחילה יש לציין אדר ראשון ואדר שני. ובדיעבד אם כתבו באחד מחודשי אדר, אדר ללא ציון ראשון או שני, הן בכתובה והן בגיטין – יש לעשות שאלת חכם.

משנכנס אדר מרבים בשמחה, ובשנה מעוברת מדובר על חודש אדר השני, ויהודי שיש לו דין עם גוי – עדיף לעשות זאת בחודש אדר, שהוא חודש של מזל ליהודי. (תענית כ"ט ע"ב).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!