"מדינת ת"א" מחזיקה את מדינת ישראל: אחראית ל-27% מההכנסות ממסים

ההכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי דלק זינקו פי שלושה בשנים 2000-2014, בה בשעה שמחיר הבנזין עלה באותה תקופה ב-50% בלבד - כך עולה מדוח הכנסות המדינה ממסים של האוצר לשנת 2014, שפורסם היום (א'). בסך הכול גבתה המדינה ב-2014 הכנסות בהיקף של יותר מ-27 מיליארד שקל ממיסוי הבנזין, הסולר, כלי רכב וחלקי חילוף לכלי רכב.

ההכנסות ממיסוי הדלק מסווגות בדוח כהכנסות ממסי קנייה על מוצרי דלק בייצור מקומי. מקור ההכנסות העיקרי הוא הבנזין, ובנוסף לו מקבלת המדינה הכנסות על מיסוי הסולר, המזוט ושאר התזקיקים המופקים מבתי הזיקוק בישראל - בזן בחיפה ובז"א באשדוד.

מניתוח הנתונים על-פני השנים עולה כי ב-2000 גבתה המדינה הכנסות בהיקף 5.666 מיליארד שקל ממיסוי מוצרי הדלק, בה בעת שבשנת 2014 תפח הסכום כמעט פי שלושה והגיע ל-16.362מיליארד שקל (ראו טבלה). מחיר הבנזין עלה באותה תקופה מ-4 שקלים לליטר (2000) ל-6.27 שקלים לליטר (בסוף 2014). מעניין לציין כי המדינה הצליחה להגדיל את הכנסותיה ממוצרי דלק ב-2014 בכחצי מיליארד שקל, למרות שבמחצית השנייה של השנה צנח מחיר הנפט מסוג ברנט (שלפיו נקבע מחיר הבנזין) - מ-110 דולר בקירוב לחבית, ל-50 דולר לחבית. עד שנת 2002 עמד הבלו על הבנזין על 11 אגורות לליטר, שהם כ-2% ממחיר הבנזין באותן שנים. בסוף 2014 כבר היווה הבלו 49% מהמחיר הסופי של ליטר בנזין, לפני מע"מ, שהיווה 15% נוספים. בד בבד גדלה גם צריכת הדלק עקב עלייה בשיעור כלי הרכב.

מהדוח עולה עוד כי הכנסות האוצר ממסי קנייה הסתכמו ב-2014 ב-35 מיליארד שקל. מדובר בעלייה ריאלית של 7.1% לעומת 2013. 98% מההכנסות ממסי קנייה התקבלו מארבע קבוצות מוצרים: דלק (50%), רכב וחלקיו (28%), סיגריות (18%) ואלכוהול (3%). ללא דלק רשמו ההכנסות עלייה ריאלית של 13.3%, כשלעיקר הגידול אחראים מסי הרכב, שזינקו בעקבות גל רכישות כלי רכב.

ב-1 בינואר 2015 נכנסו לתוקף שינויים בנוסחת המיסוי הירוק, וכתוצאה מכך הוקדם יבוא כלי רכב לדצמבר 2014. באוצר מעריכים את האפקט של הקדמת הרכישות בתוספת גבייה של כמיליארד שקל מס קנייה המוטל על רכישת כלי רכב - שהוקדמו מ-2015 ל-2014. מס הקנייה על רכב חדש בישראל עומד כיום על 83% ממחיר הרכב בבמוצע. המס על רכב היברידי עומד על 30%, בעוד שהמס על רכבי יוקרה ששויים גבוה מ-300 אלף שקל עולה בהדרגה מ-85% ל-103%.

מעיון בדוח עולה כי העלאת המיסוי על הבירה ב-2012 ועל משקאות אלכוהוליים אחרים ב-2013 הניבה תוצאות מאכזבות, בעיקר משום שהציבור הפחית את צריכת המוצרים האלה: האוצר צפה כי העלאת המיסוי תגדיל את ההכנסות ב-410 מיליון שקל, אך בפועל גדלה הגבייה בכמחצית הסכום בלבד.

ההכנסות ממסי קנייה על אלכוהול הסתכמו ב-2014 ב-954 מיליון שקל (לעומת מיליארד ו-25 מיליון שקל ב-2013), מתוכם 588 מיליון שקל על אלכוהול מיובא. מקור ההכנסה העיקרי היה בירה, שהמיסוי עליה היווה 41% מההכנסות. ההכנסות ממסי קנייה על סיגריות ומוצרי טבק הסתכמו ב-2014 ב-6.4 מיליארד שקל. מדובר בירידה ריאלית של 3.7% בניכוי שינויי חקיקה לעומת 2013, זאת למרות שצריכת הסיגריות בישראל נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות.

הכנסות נוספות הניבו מסי הקנייה המוטלים על מכשירי טלפון ניידים, מטענים וחלקי חילוף. המס המוטל על מוצרים אלה בשיעור של 10%-15% מהמחיר הניב ב-2014 הכנסות בהיקף 435 מיליון שקל, לעומת 395 מיליון שקל ב-2013. מס הקנייה המוטל על מוצרים אלקטרוניים (15%) - קולטי אדים, מיקרוגלים, שואבי אבק, מקררים ומקפיאים, מכונות ומייבשי כביסה - הניב ב-2014 הכנסות בהיקף 231 מיליון שקל, לעומת 206 מיליון ב-2013. מס קנייה בשיעור של 5% המוטל על מוצרי קוסמטיקה, כלים סניטריים ואריחים, מוצרי ברזל ופלדה - לא הניב הכנסות על-פי נתוני האוצר.

חידוד הפערים

מהפרק על המיסוי הישיר בדוח עולה כי יותר ממחצית מהעובדים בישראל מרוויחים פחות מ-4,905 שקל בחודש. נכון ל-2015 נמצאים 52.3% מהעובדים בישראל מתחת לסף המס, העומד על 4,905 שקל בחודש. מדובר ב-54.5% מהשכירים ו-33.8% מכלל העצמאים. פערי השכר בין המרכז לפריפריה מביאים לכך שגביית מס ההכנסה מתושבי תל-אביב גבוהה ביותר מפי ארבעה במספרים מוחלטים מגביית המס מתושבי ירושלים.

ב-2015 גבתה המדינה 94 מיליארד שקל במסים ישירים, מתוכם 62 מיליארד שקל מס הכנסה וכ-32 מיליארד דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. שיעור מס ההכנסה הממוצע עמד על 12.8% וביחד עם הביטוח הלאומי ומס הבריאות עמד שיעור המסים הישירים על 19.5% בממוצע מהכנסתו החודשית של עובד בישראל.

שני העשירונים העליונים בישראל שילמו ב-2012 כ-81% ממס ההכנסה, לעומת 76% ב-2002. כשליש מהכנסות המדינה מגביית מס הכנסה הגיעו ב-2015 מ-71,200 יחידים, שהם כ-1.8% מסך השכירים והעצמאים שהכנסתם החודשית המדווחת עומדת על 42 אלף שקל או למעלה מכך. חלקם של עובדים אלה בהכנסות מגביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות היה נמוך יחסית, ועמד על 12% - זאת עקב תקרת המס שהונהגה בהיטלים אלה. 9% מהשכירים והעצמאים משתכרים בין 20 אלף ל-42 אלף שקל, והם מקור ל-38% מתשלומי מס ההכנסה ו-34% מסך תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.

9% נוספים מהשכירים והעצמאים משתכרים בין 14 ל-20 אלף שקל ומשלמים 14% מההכנסות ממס הכנסה וכ-18% מההכנסות מדמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.

מניתוח מדדי האי-שוויון בהכנסות עולה כי בשל ירידת נטל המס בישראל הצטמצמה השפעתה של מערכת המס ככלי לחלוקה מחדש של הכנסות בחברה. מסיבה זו, למרות שעלה חלקם היחסי של העשירים בתשלומי המס, הרי שבסך הכול גדל האי-שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה.

השכירים בישראל אינם מגישים דוח הכנסות שנתי, ומשום כך אין לאוצר אפשרות לדעת כמה מהכנסתם מקורה בשכר וכמה מהכנסתם מגיעה מרכוש, נכסים פיננסיים ורווחי הון. בקרב העצמאים לעומת זאת עומדת ההכנסה משכר על 63% מסך ההכנסה וההכנסות מהון מגיעות ל-27%. בעשירון העליון של העצמאים מגיע משקלו של רכיב ההכנסות מהון ל-48% ובמאון העליון ל-80% מסך ההכנסה.

הכנסתם הממוצעת של עצמאים בישראל גבוהה פי 2.2 מהכנסתם של השכירים, והם משלמים מס הכנסה ממוצע בשיעור של 16.9% מהכנסתם, בעוד שנטל המס הממוצע על השכירים עומד על 11.2%. מניתוח ההכנסות לפי מין עולה כי נכון ל-2012 הייתה הכנסתו הממוצעת ברוטו של גבר גבוהה ב-63% מהכנסתה המקבילה של אישה. פערי השכר בין שכירים היו נמוכים יותר, אך הגיעו בכל זאת ל-39%. לטענת האוצר, אפליית נשים יכולה להסביר רק חלק מהפער, בעוד שעיקר הפער מוסבר בכך שנשים עובדות פחות שעות מגברים - 35.8 שעות עבודה שבועיות לאישה לעומת 44.9 שעות לגבר. פער ההכנסה לשעת עבודה בין גבר לאשה עומד על כ-18%, לאחר ירידה הדרגתית ואיטית מאז אמצע שנות ה-80' (אז הגיע הפער ליותר מ-35%).

ניתוח ההכנסות ממסים לפי אזור גיאוגרפי מעלה כי 27% מהכנסות המדינה ממס הכנסה מגיעות מתושבי תל-אביב, שהכנסתם הממוצעת עומדת על 12,837 שקל לחודש. 12.2% מההכנסות ממס הכנסה מגיעות מתושבי חיפה שהכנסתם הממוצעת 10,209 שקל לחודש, ורק 6.8% מההכנסות מגיעות מתושבי ירושלים שהכנסתם הממוצעת 9,123 שקל לחודש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!