מיני מבחן: ב.מ.וו 318 - טובים השלושה מהארבעה?

שוק הרכב הישראלי התבגר והשתכלל, אבל עדיין ההעדפה הטבעית של הלקוח הישראלי הטיפוסי היא "יותר": יותר סנטימטרים, יותר הילוכים, יותר סמ"ק, יותר הספק. לפיכך, כשנחתו כאן דגמים ראשונים עם מנועי שלושה צילינדרים לפני כשנתיים הם זכו לקבלת פנים חשדנית וצוננת למדי.

כעת מגיעה לא אחרת מאשר ב.מ.וו ומשתילה בדגם הבסיס של סדרה 3 - אחד מסמלי הסטטוס המובהקים ביותר - מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.5 ליטר. ההספק (136 כ"ס) אמנם זהה לזה של מנוע הארבעה צילנדרים היוצא, הביצועים מקבילים וצריכת הדלק השתפרה, אבל עדיין מדובר בקפיצת דרך פסיכולוגית רצינית בפלח פרימיום.

האמת היא, שהצעד בוצע בעקבות דרישה של ציי הרכב הגדולים באירופה. במדינות נאורות הציים מכניסים לרשימת הבחירה שלהם דגמים "ירוקים" ככל הניתן וקובעים סף פליטה כקריטריון סינון. ה-318 החדשה מתהדרת בפליטה של 118 גרם CO2 לקילומטר בלבד, מה שמהווה יתרון לא מבוטל בפלח הפרימיום-בנזין.

ובחזרה לישראל, שבה ה-CO2 החשוב היחיד הוא זה שנמצא במשקאות מוגזים. כיצד צולחת ה-318 את המבחן? חיצונית זו עדיין סדרה 3 לכל דבר. הפרופורציות הנמוכות-רחבות, הפנסים המרהיבים וכמובן הגריל והסמל מושכים לא מעט מבטי קנאה ברחוב, במיוחד עם הצבע השחור הקלאסי של רכב המבחן שלנו (ובלי בדיחות על מכוניות ב.מ.וו שחורות בבקשה).

תא הנוסעים גם הוא זהה לזה של כל סדרה 3, שעברה חידוש מקיף בשנה שעברה. התא מרווח מאוד מלפנים ומאחור וארבעה מבוגרים ימצאו בו שפע של מרחב. מערך הפיקוד הקלאסי עדיין עושה עבודה טובה יותר מהרבה עיצובי היי-טק עדכניים, ועיצוב ה"סטיק" של מוט ההילוכים כבר הפך למקור לחיקוי. האבזור התקני נדיב למדי ולמרות שמערכת המולטימדיה התקנית נראית קטנה ודלה והמושבים ידניים, יש גג שמש וריפוד העור איכותי ועשיר כמו בדגמים שעולים כפול.

התנהגות הכביש נותרה חדה ועירנית, כמקובל בסדרה 3, עם הגה מהיר, חד ומדויק, תגובות מיידיות של השלדה והעברות משקל מלאות חיים. המנוע החדש גם שוקל עשרות קילוגרמים פחות מבעבר, מה שמפחית את המשקל מלפנים ומשדרג את התחושה בנהיגה נמרצת.

והמנוע? האמת, שלא רע. הוא אמנם לא אוהב במיוחד לטפס לסל"ד גבוה ותחת עומס בהחלט אפשר לשמוע את הטרטור האופייני של מנועי שלושה צילינדרים. אבל עם טורבו פעיל, מומנט של 22 קג"מ בסל"ד נמוך ותיבת ההילוכים האוטומטית הטובה ביותר בשוק כיום - הוא נדרש להתאמץ רק לעיתים רחוקות.

שיוט ב-140 קמ"ש על הכביש המהיר מתבצע בשלווה, עליות נעלמות מתחת לגלגלים עם דחף מכובד, ואפילו מצב "ספורט" לא גורם לנהג להרגיש בחיסרון כוח, אם כי ההבדל בינו לבין שאר המצבים פחות דרמטי מבעבר. גם התאוצה מאפס ל-100 מתבצעת ב-9.2 שניות, בדומה לדגם היוצא. לא הצלחנו לאמת את נתון הצריכה המוצהר של 20 קילומטרים לליטר, אבל נהגים רגועים לא יתקשו להשיג 14-15 קילומטרים לליטר ריאליים - מכובד לרכב מהקטגוריה.

במחיר של 240 אלף שקל, ה-318 תספק את אותו סטטוס וחדוות נהיגה שמזוהים עם סדרה 3, מינוס כמה ריגושי כוח. בהתחשב כך שצילינדר נוסף (ועוד 50 כ"ס) יקפיצו את המחיר ב-34 אלף שקל, הוויתור די הגיוני.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!