למה אני לא מתרגש ממנדלבליט?

נשאלתי השבוע, לאור כניסתו של אביחי מנדלבליט חובש הכיפה השחורה לתפקיד היועץ המשפטי בממשלה, מה דעתי על המהלך, האם יש כאן תהליך חיובי בדרך לכינון המשפט העברי במדינת ישראל. מכיון שאני נוטה להיות אדם מציאותי ובלתי הזוי, השבתי כי בדרך-כלל יועצים משפטיים למיניהם מעוררים בקרבנו חשדנות, ומי שהגיע לאותו תפקיד במציאות של ימינו תמיד יהיה רחוק ביותר מהחלת דיני התורה על מדינת ישראל, ולא משנה אם על ראשו תתנוסס כיפה שחורה, כיפה סרוגה או כיפת השמים. כדי להבין מה גדול המרחק בין משפט עברי אמיתי לבין יועץ משפטי חובש כיפה, ראוי שנתבונן מפרשת השבוע לאור רבותינו המפרשים ופוסקי ההלכה.

אחר שניתנה תורה במעמד הר סיני והוגדר עם ה' כעם ההולך לאורה של אותה תורה, פרשתנו מפרטת דינים שונים, בעיקר של בין אדם לחברו, הנהוגים באותה חברה תורנית. היא פותחת בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ורש"י על המקום מעמיד אותנו על יסוד קריטי במערכת המשפט התורנית – "לפניהם - ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומיקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר (דברים ל"ב, ל"א) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים, כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם".

כדאי להפנים את מה שרש"י כותב כאן, ואת משמעות דבריו בימינו. דעותי האישיות על בית המשפט ידועות היטב, אני מביע אותן מעל כל במה כולל בדיונים לפני שופטי בית המשפט העליון. אולם כאן יש דבר חשוב בהרבה. כאן אנו רואים מה ה' יתברך חושב על אותו בית משפט. כאן אנו רואים כיצד מתיחסת התורה לכך שעם ישראל מתעלם מחובתו להעמיד מערכת משפטית הכפופה להלכה היהודית בלבד, ותחת זאת הולך לרעות בשדות זרים (אהרון ברק מעולם לא ציטט מקור יהודי, על-אף שידע תמיד לצטט מקורות שונים ומגוונים מהודו ועד כוש) ומעמיד מערכת משפטית נוכרית ומנוכרת לעם ישראל, לתורתו ולארצו, מערכת דמוקרטית ליברלית אשר אינה מכירה ביחודיות של עם ישראל ובעליונותו על שאר העמים ואינה רואה עצמה כפופה לחוקי האלוקים, ותוצאות הדבר נראות בכל יום.

התורה רואה זאת בחומרה רבה, והרמב"ם חתם את הלכות סנהדרין (פרק כ"ו הלכה ז') בקביעה החד-משמעית, ולפיה "כל הדן בדייני גויים ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו", וכן פסקו הטור והשולחן ערוך בחושן משפט הלכות דיינים סימן כ"ו סעיף א'. ולמי שבכח ינסה להכשיר את השרץ ויטען שבכגון זה אומרים "דינא דמלכותא דינא", ראוי שיעיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ב סימן פ"ב וחלק ט"ז סימן מ"ט, שם הוכיח בפשטות משו"ת מהריא"ז ענזיל סימן ד', שאין לכלל זה כל שייכות לענייננו, וכפי שיבואר בהמשך.

יש להדגיש, כי כל זה נאמר אף על מצב בו אותם ערכאות דנים לפי דיני התורה. החומרה העצומה שמיוחסת להליכה אליהם נובעת מעצם העמדתם כדיינים. עצם זה שמי שעומד כדיין אינו מוסמך לכך על-פי התורה נחשב למרי גלוי בבורא עולם! המצב כיום, כידוע, גרוע בהרבה, שכן מלבד המרד של אותם שופטים שעה שהם עוטים על עצמם איצטלה שאינם ראויים לה, יש כאן העמדה של מערכת ערכים ומשפט שכל כולה כפירה בתורת משה. מדובר על כל החוקים שהם מחוקקים, על כל פסקי הדין המנומקים והמלומדים, על כל המערכת המשפטית על חוקיה וטכסיה השונים.

ולמי שטוען, כי כאשר אותם "שופטים" שלא מונו לפי התורה הם יהודים, לא ניתן לקרוא לכך "ערכאות של גויים", ראוי להראות את תשובתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אשר תמיד היה דורש בלווין במוצאי פרשת משפטים כנגד אותם ערכאות ובעד החיוב לדון רק בבתי-דין מוסמכים של תלמידי חכמים. וזו לשונו בשו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן ס"ה – "וכן בקודש חזיתיה להגאון אביר הרועים מהרצ"פ פראנק זצ"ל [מדובר בגאון רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים ומורו ורבו של מרן הרב אלישיב זצ"ל], בתשובה שהשיב לעורך דין דתי אחד, אשר השתומם לשמוע שרבה של ירושלים דן את בתי המשפט החילוניים במדינת ישראל לערכאות, וכתב בין השאר: שכאשר נתבונן בטעם האיסור לדון בערכאות של גוים, שהוא מפני שהדן בפניהם הוא מייקר שם אליליהם להחשיבם, שנאמר ואויבינו פלילים, שכשאויבינו פלילים זהו עדות לעילוי יראתם, כמו שפירש רש"י בפרשת משפטים. ולפיכך הדן בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה, כדברי הרמב"ם והשלחן ערוך, ואם כן מטעם זה עצמו גם יהודי ששופט על פי חוקותיהם, בודאי שהוא גרוע יותר מגוי, שהגוי לא נצטווה לשפוט דוקא על פי דת ישראל, אבל יהודי זה שמצווה לדון על פי התורה, והוא מתנכר אליה ודן על פי המג'לה של העותומנים ושאר חוקי אומות העולם, שעליהם נאמר יוצר עמל עלי חוק, יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו, הרי הוא רשע ומרים יד בתורת משה, וכדברי הרשב"א הרי הוא הורס חומות הדת ועוקר ממנה שורש וענף והתורה מידו תבקש, והוא הדין למי שהולך להתדיין בפניו. וצר לנו מאוד שחוקים אלה אימצה הממשלה וכן הכנסת, לדון בהם במדינת ישראל, ואין לך עלבון לתורה ולנושאי דגלה יותר מזה, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, מהרה יבוא האדון אל ביתו וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה". כדאי באמת לעיין שם בתשובה בפנים ולראות את דבריו הבהירים, במסגרתם הוא מחלק בין המשפט הפלילי כגון דיני מיסים וארנוניות, בהם אנו אומרים "דינא דמלכותא דינא", לבין ענייני המשפט שבין אדם לחברו, שבזה יש לנו מערכת חוקים ומשפטים אשר לוקחת בחשבון את כל המצבים המשתנים עם העתים, ומי שדן בזה לפי חוקי הגויים הרי הוא מבטל את כל חוקי התורה, ח"ו – עיין שם בתשובת מרן, שם הוא מבסס את דבריו על שלל ראשונים ואחרונים, פוסקים ומפרשים מכל תפוצות ישראל לדורותיהם כיד ה' הטובה עליו.

עלינו לפעול לחיזוק בתי הדין הרבניים בכל אתר ואתר ולעשות כל שביכולתנו על-מנת שכמה שיותר יהודים יסדירו את ענייניהם המשפטיים אך ורק בפניהם (אלא אם כן הנתבע מסרב לדון בפני בית הדין, שאז ניתן לקבל היתר רבני ללכת לערכאות כמבואר בפוסקים).

אני מבקש מכל יהודי לקבל על עצמו לכל הפחות שכאשר הוא מתפלל בשמונה-עשרה "השיבה שופטינו כבראשונה" – שיבין היטב על מה מדובר, ויכוון כראוי. וכיון שהזכרתי את אותה ברכה, לא אמנע מלהזכיר דבר המורגל בפיו של מו"ר הגר"ד ליאור שליט"א, שמכל המכות והצרות שאנו מתפללים שה' יסיר מעלינו, רק בעניין השופטים ישנה תוספת של "הסר ממנו יגון ואנחה". ויהי רצון שנתחזק בעניין זה במיוחד בעת הזו, שהרי ידוע כי "חרב [טרור הסכינים] בא לעולם על עיוות הדין" (אבות פרק ה' משנה ח'), ויקוים בנו הכתוב בישעיהו (א', כ"ז) – "ציון במשפט [צדק יהודי] תפדה"!

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!