יוצאים מהכולל בגלל הפיצול הליטאי?
הארץ מקדיש כותרת לנתונים המראים שרוב החרדים יוצאים לעבוד ומסביר: "זה בגלל המחלוקת בין הרבנים"
- אברמי פרלשטיין
- כ"ד שבט התשע"ו
- 9 תגובות
שוקי לרר
עיתון 'הארץ' מתייחס בצורה נרחבת לנתונים שפורסמו השבוע והמראים כי רוב הגברים החרדים יצאו לעבוד.
בעיתון 'הארץ' הקדישו לכך את הכותרת "יוצאים מהכולל: לראשונה רוב החרדים עובדים".
העיתונאי יאיר אטינגר מסביר בכתבה כי השינוי אינו בהכרח אומר שהאידאל של חיי תורה התרסק. "סביר יותר לשער כי יש כאן חזרה הדרגתית ומתונה למודל החרדי הישן, הגלותי, שבו הלומדים היו קבוצת עילית הנשענת על הרוב העובד לפרנסתו", הוא כותב. "זה קורה לאט, והסיבה היא כמובן החיים עצמם: הדוחק הכלכלי שבו נתונות משפחות חרדיות רבות, האפשרויות שנפתחות היום בפני גברים ונשים חרדים וסיבות חוקיות, פוליטיות ואחרות.
בנוסף כותב אטינגר: "סיבה אחת היא חולשתם של הרבנים, וסיבה ממוקדת יותר היא העובדה שמרבית האנרגיות במחנה החרדי־ליטאי מופנות בשנים אלה פנימה, למאבק בין הפלג הבני ברקי ובין הפלג הירושלמי, הקנאי יותר. אלמלא המאבק בקנאים, ייתכן מאוד שהפלג המרכזי, בראשות הרב אהרן לייב שטיינמן, היה מושקע יותר במאמץ לרסן את המגמות המודרניות בציבור שלו", כותב אטינגר.
בכתבה גם מצוטט יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני שאמר להארץ "שטויות, לפי דעתי לא קרה שום שינוי. חברת הלומדים גדלה, לא קטנה, לא קרה שום שינוי באורח החיים החרדי ולא יהיה שום שינוי באורח החיים החרדי. הציבור ברוך ה' גדל, מספר הלומדים גדל, מספר העובדים גדל, והשינוי היחיד שאפשר להגיד זה שיחסית לעבר החרדים שיוצאים לעבוד, בחלקם הגדול רוצה להתפרנס במשכורות נורמליות ולחיות ברווחה יחסית למה שחיו לפני 30 שנה".
בעיתון 'הארץ' הקדישו לכך את הכותרת "יוצאים מהכולל: לראשונה רוב החרדים עובדים".
העיתונאי יאיר אטינגר מסביר בכתבה כי השינוי אינו בהכרח אומר שהאידאל של חיי תורה התרסק. "סביר יותר לשער כי יש כאן חזרה הדרגתית ומתונה למודל החרדי הישן, הגלותי, שבו הלומדים היו קבוצת עילית הנשענת על הרוב העובד לפרנסתו", הוא כותב. "זה קורה לאט, והסיבה היא כמובן החיים עצמם: הדוחק הכלכלי שבו נתונות משפחות חרדיות רבות, האפשרויות שנפתחות היום בפני גברים ונשים חרדים וסיבות חוקיות, פוליטיות ואחרות.
בנוסף כותב אטינגר: "סיבה אחת היא חולשתם של הרבנים, וסיבה ממוקדת יותר היא העובדה שמרבית האנרגיות במחנה החרדי־ליטאי מופנות בשנים אלה פנימה, למאבק בין הפלג הבני ברקי ובין הפלג הירושלמי, הקנאי יותר. אלמלא המאבק בקנאים, ייתכן מאוד שהפלג המרכזי, בראשות הרב אהרן לייב שטיינמן, היה מושקע יותר במאמץ לרסן את המגמות המודרניות בציבור שלו", כותב אטינגר.
בכתבה גם מצוטט יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני שאמר להארץ "שטויות, לפי דעתי לא קרה שום שינוי. חברת הלומדים גדלה, לא קטנה, לא קרה שום שינוי באורח החיים החרדי ולא יהיה שום שינוי באורח החיים החרדי. הציבור ברוך ה' גדל, מספר הלומדים גדל, מספר העובדים גדל, והשינוי היחיד שאפשר להגיד זה שיחסית לעבר החרדים שיוצאים לעבוד, בחלקם הגדול רוצה להתפרנס במשכורות נורמליות ולחיות ברווחה יחסית למה שחיו לפני 30 שנה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות