בג"צ אישר את מינוי הדיינים המקורבים
הסתיימה הסאגה: בג"צ החליט שלא להתערב במינוי 22 הדיינים, גם לא במינוי בני משפחתם של הרב לאו והרב בוארון
- עקיבא ווייס
- כ"א שבט התשע"ו
- 4 תגובות
צילום: פלאש90
בית המשפט העליון דחה היום (א') את העתירה שהגיש עו"ד מרדכי איזנברג נגד הוועדה לבחירת דיינים, בשל החלטתה למנות 22 דיינים לבתי הדין הרבניים האזוריים, בעוד שהרב הראשי דוד לאו והרב ציון בוארון, השתתפו בדיוניה למרות ששניים מהמועמדים היו קרובי משפחה.
אייזנברג ביקש לבטל את החלטת הוועדה בשל הטעמים הבאים: התחשבות חברי הוועדה בשיקולים זרים פוליטיים; העובדה כי שניים מחברי הוועדה, הרב הראשי דוד לאו והרב ציון בוארון, השתתפו בדיוניה למרות ששניים מהמועמדים היו גיס ובן, בהיותם – לפי הטענה – במצב של ניגוד עניינים; והצבעת חלק חברי הוועדה המכהנים בבית הדין הרבני הגדול בעניינו של מועמד שהועסק בבית הדין כעוזר משפטי".
אך השופטים כתבו כי: "לאחר ששמענו בדיון במעמד הצדדים טיעונים משלימים לטיעונים המפורטים שהוגשו לנו בכתב, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו.
"באשר למינויים של קרובי המשפחה, הרבנים שווייצר ובוארון", כתבו, "בהתאם לכללים ועדת הבחירה לא תמליץ על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כדיין, זולת אם החליטה ועדת הבחירה אחרת, מטעמים מיוחדים. במקרה דנן מצאה ועדת הבחירה כי קיימים טעמים מיוחדים כאמור. כאן גם המקום להזכיר כי חבר הוועדה הרב ציון בוארון, שהעותר מלין נגד בחירת בנו, יצא לקצבה כשבוע לאחר מועד ישיבת הוועדה ואינו מכהן עוד כדיין".
כך גם: "עיון בפרוטוקול ועדת הבחירה מלמד כי חבריה קיימו דיון ענייני וממצה במועמדויות האמורות, ואין עילה להתערב בהכרעתם כי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את בחירת הרב ינון בוארון והרב אריאל שווייצר. זאת ועוד, הרב לאו והרב ציון בוארון לא נכחו בדיון הפרטני בשאלת קיומם של טעמים מיוחדים התומכים במינוי המועמדים שהם קרובי משפחתם; ואף לא נכחו בעת הדיון בשאלות הכלליות אשר נגעו למועמדים שיש להם קרבה לחבר ועדה או לדיין מכהן. זאת, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה".
עם זאת השופטים החליטו כי "בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות".
אייזנברג ביקש לבטל את החלטת הוועדה בשל הטעמים הבאים: התחשבות חברי הוועדה בשיקולים זרים פוליטיים; העובדה כי שניים מחברי הוועדה, הרב הראשי דוד לאו והרב ציון בוארון, השתתפו בדיוניה למרות ששניים מהמועמדים היו גיס ובן, בהיותם – לפי הטענה – במצב של ניגוד עניינים; והצבעת חלק חברי הוועדה המכהנים בבית הדין הרבני הגדול בעניינו של מועמד שהועסק בבית הדין כעוזר משפטי".
אך השופטים כתבו כי: "לאחר ששמענו בדיון במעמד הצדדים טיעונים משלימים לטיעונים המפורטים שהוגשו לנו בכתב, לא מצאנו כי הונחה עילה להתערבותנו.
"באשר למינויים של קרובי המשפחה, הרבנים שווייצר ובוארון", כתבו, "בהתאם לכללים ועדת הבחירה לא תמליץ על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כדיין, זולת אם החליטה ועדת הבחירה אחרת, מטעמים מיוחדים. במקרה דנן מצאה ועדת הבחירה כי קיימים טעמים מיוחדים כאמור. כאן גם המקום להזכיר כי חבר הוועדה הרב ציון בוארון, שהעותר מלין נגד בחירת בנו, יצא לקצבה כשבוע לאחר מועד ישיבת הוועדה ואינו מכהן עוד כדיין".
כך גם: "עיון בפרוטוקול ועדת הבחירה מלמד כי חבריה קיימו דיון ענייני וממצה במועמדויות האמורות, ואין עילה להתערב בהכרעתם כי התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את בחירת הרב ינון בוארון והרב אריאל שווייצר. זאת ועוד, הרב לאו והרב ציון בוארון לא נכחו בדיון הפרטני בשאלת קיומם של טעמים מיוחדים התומכים במינוי המועמדים שהם קרובי משפחתם; ואף לא נכחו בעת הדיון בשאלות הכלליות אשר נגעו למועמדים שיש להם קרבה לחבר ועדה או לדיין מכהן. זאת, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה".
עם זאת השופטים החליטו כי "בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות