היו רגועים, החרדים רחוקים מ'התפרקות'

ביומיים האחרונים, סוער הרחוב החרדי בעקבות סדרה בת שלושה פרקים אותה מפרסם העיתונאי אבישי בן חיים בערוץ 10 תחת השם מעורר הצמרמורת ומושך הרייטינג 'החרדים - התפרקות'. בן חיים טוען כי החרדיות מבוססת על שלושה דברים - עליונות ערך לימוד התורה, עליונות ה'מרן' ועל חומות הגטו.

בן חיים טוען גם כי שלושת הערכים התפרקו בשנים האחרונות, וכראיה לכך הוא מביא את שוק הסלולרי הפרוץ והאינטרנט - כהוכחה לנפילת חומות הגטו, את הפגנות הפלג הירושלמי כהוכחה להיעדר מרן ושיחות אקראיות מהן הוא מנסה להוכיח שערך לימוד התורה איבד מערכו. לכל זה התלוו שיחות עם כמה חוזרים בשאלה שהסכימו להצהיר - כמה מפתיע - שהחברה החרדית מתפרקת...

ראשית, גילוי נאות: כותב השורות השתתף בעצמו באחד הדיונים שצולמו בתחקיר, וגם קיים שיחות לפני ואחרי עם בן חיים, שמוכר והוא עדיין עיתונאי הגון ומקצועי, גם אם במקרה הספציפי הזה הוא הרחיק לכת במסקנות המנותקות למדי מהמציאות.

כעת, נבחן אחד לאחד את הטיעונים:

הטיעון על ערך לימוד התורה אינו מחזיק מים, והוא גם הקל ביותר להפרכה. עולם התורה ומספר הלומדים גדול יותר מאשר היה אי פעם, ככל הנראה מעולם לא היו כל כך הרבה לומדי תורה בעם ישראל ואנשים שמקדישים את כל חייהם ללימוד.

אמנם, כמו בכל חברה וכמאמר חז"ל (אלף נכנסים למקרא וכו') לא כולם שורדים בעולמה של תורה, ואחוז ניכר מצא את דרכו לשוק התעסוקה. אך זה היה המצב מאז ומעולם, נתח גדול של המגזר החרדי עבד לפרנסתו, גם אם היה עשור או שניים בהם שילוב החרדים בשוק התעסוקה לא נמדד באופן מירבי, בעיקר בשל התלות שיצרו חוקי מדינת ישראל בין גיוס לצבא לפרנסה, מה שמנע מרבים לעבוד באופן רשמי.

אבל גם אצל אלה שעובדים, כל אחד ואחד מהם מצהיר ויצהיר כי דבר ראשון הוא רוצה שילדיו ייצאו בני תורה ולומדי תורה, ומרביתם מחזיקים ותומכים בלימוד תורה. כך שאין שום 'התפרקות' בערך זה של עליונות לימוד התורה.

הנהגה מאוחדת מתמיד
הטיעון הבא, תום עידן ה'מרן', הוא לטעמי מביך אף יותר, למעשה, מעולם לא הייתה הנהגה חזקה ויציבה למגזר החרדי כמו בשנים האחרונות, ואסביר.

מאז ומתמיד הייתה היהדות החרדית מפולגת, לפחות לשלושה חלקים - ליטאים, חסידים וספרדים, כאשר לכל אחד הייתה הנהגה שונה ונפרדת. בעשורים הראשונים של אחרי השואה, היו גם הליטאים מפולגים בתוך תוכם בין קהילות שונות (חזון איש ובריסק, העדה ופא"י), פילוג ספציפי זה הסתיים בהנהגתו של הרב שך, שהצליח לאחד את מרבית הקבוצות הליטאיות תחת הנהגתו.

אצל הספרדים התרכזה ההנהגה בעשורים האחרונים תחת שרביטו של הגר"ע יוסף זצ"ל, ואילו אצל החסידים היא הייתה נתונה בידי מועצת גדולי התורה, המונהגת על ידי גדולי האדמו"רים יחדיו. עם זאת, למעט מחלוקות בודדות שפרצו לתודעה, כמו המחלוקת המפורסמת של תשמ"ט או העימות בין הרב שך והרב עובדיה כשאחזו יחד בהנהגת ש"ס, היה תמיד תיאום עמדות והנהגה משותפת לכלל הציבור.

מכל מקום, עד לשנים האחרונות הייתה ההנהגה מחולקת בין המגזרים השונים, חלוקה שהסתיימה לאחר פטירתו של הגר"ע יוסף זצ"ל. כיום, הנהגת הציבור החרדי כולו, כולל החסידי והספרדי, נתונה בידיו האמונות של מרן הרב שטיינמן. על פיו ישק דבר וכל החלטה כלל ציבורית שהוא יקבל - תכריע גם עבור אגודת ישראל וש"ס. ואת הדוגמה הבולטת ביותר לכך ניתן לראות בחוק הגיוס, כאשר גם חברי מועצת גדולי התורה האגודאית וגם חברי מועצת חכמי התורה הספרדית סמכו את ידיהם פה אחד על הכרעותיו של הגראי"ל.

אכן, עדיין קיים פלג קטן ורעשני שאינו מוכן לקבל את הנהגתו, ואט אט חובר ל'עדה החרדית' והופך לחלק אינטגרלי ממנה, אך חריגים היו מאז ומעולם, והעדה החרדית עצמה מעולם לא הייתה כפופה להנהגה החרדית המרכזית. כך שאין כל חדש תחת השמש. ובשורה התחתונה, לא רק 'התפרקות' אין כאן, אלא יש כאן 'התאחדות'.

חומות הגטו? חזרה בשאלה? באירופה היה יותר גרוע
אם כן, נותר לנו להתמודד עם הטיעון השלישי של נפילת חומות הגטו, שבעקבותיה טוען בן חיים גם לתופעה מתרחבת של יציאה בשאלה, עד כדי מספר נקוב ומופרז בעליל של 10%.

אז כן, העולם מתפתח, החרדים של לפני 2000 שנה לבשו גלימות ושתו מים מבאר, לפני אלף שנה הם למדו ממגילות בכתב יד בלבד והתגוררו בשטחי המושב שהוקצו להם. ההיסטוריה והמודרניזציה השפיעו גם על המגזר, שלמד לאורך כל השנים להשתמש בטכנולוגיה לצרכיו.

נכון, האינטרנט וים המידע שהוא מביא אתו יוצרים סיכון מסוים, אבל חשיפה למידע מעולם לא הפחידה את היהדות, ואם כבר ניתן להוכיח משוק הסלולר משהו - זה את העובדה שרוב מוחץ של המגזר החרדי נענה להוראת ההנהגה הרוחנית שלו ומיהר לרכוש סלולרי כשר, גם אם זה לא נוח, יקר ולא מובן.

קשה לאמוד את אחוז היוצאים בשאלה במדויק, אין שום נתון של ממש בעניין ובטח לא הנתון המפוקפק של הלמ"ס, המתבסס על שתי שאלות עקיפות. הערכות חצי רשמיות של גורמי חינוך ששוחחתי אתם בימים האחרונים מדברות על לכל היותר 2-2.5%, אין בכך כדי לזלזל בתופעה או בחומרתה, אבל 2.5% ואפילו עשרה אחוז שלמים, רחוקים מלהיקרא 'התפרקות'. היהדות החרדית איבדה באירופה להשכלה רוב מוחלט של בניה, ועדיין שמרה על קיומה וכוחה.

לסיכום, בשונה מרבים אני לא סבור שאבישי בן חיים 'בא לקלל', אבל לטעמי הוא דווקא 'יצא מברך'. מלבד בחירת הכותרת הלא מוצלחת, אין בסדרה כל אמירה או הוכחה חדשה, ואדרבה, אם אלו הטיעונים להתפרקותו - המגזר החרדי יכול לישון בשקט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!