סעודת יתרו: "זהו כמו חג המימונה של יהודי תוניס" • ראיון עם הזמר יובל טייב

כשם שלכל עם יש זמנים ומועדים של שמחה, כך לכל עדה יש את החגים הייחודיים שלה, שעם הזמן כמובן הפכו להיות "סיבה למסיבה" לכל עם ישראל.

הבולט שבהם הוא כמובן 'חג המימונה' שמוצאו במרוקו, אך בשבוע הזה בו נקרא את פרשת יתרו ישנה סעודה בסך הכל, שברבות הימים הפכה לחג של ממש - עם הפקת אירועי פאר, אירועי מוזיקה ופולקלור, החג הזה נקרא "סעודת יתרו", ומוצאו בארץ תוניסיה שבצפון אפריקה.

הרעיונות העומדים מאחורי סעודה זו הם שלושה:

1. יתרו חותן משה זכה לקבלת פנים מפוארת על ידי משה ואהרון ושבעים הזקנים שערכו לכבודו סעודה מפוארת, וכל העם שראו את משה ואהרון יוצאים לקראתו אמרו "אם הם יוצאים מגדרם ומכבדים אותו, מי אנחנו שלא נצא", ועל שם סעודה זו ובעקבותיה התמסד המנהג של עריכת "סעודת יתרו" בשבוע הזה בו קוראים בשבת את פרשת יתרו.

ואיך זה קשור דווקא לתוניס? כאן מגיעה הסיבה השנייה והשלישית:

2. הייתה מגפה שפגעה והפילה חללים רבים, בעיקר בקרב הילדים הבנים הזכרים, והמגפה פסקה בשבוע שבו קראו את פרשת יתרו, וזה כמובן קרה בתוניס.

3. וזו הסיבה השלישית והצעירה, אך זו המשמחת יותר מכולן מבחינה תרבותית - הילדים שלמדו את טעמי המקרא של פרשיות התורה היו מחכים להזדמנות בה הם יתנסו מעשית בקריאת התורה ממש, ומול הציבור, לבחון הן את הידע, והן את יכולת ההתמודדות עם אימת הציבור, והאודישן הראשון היה נעשה דווקא בשבת הזו בה קוראים את פרשת יתרו, הפרשה בה כתובים עשרת הדברות, אותם פסוקים המוטעמים אמנם בטעמי מקרא רגילים, אך בשעת הקריאה בתורה הם נקראים ב"טעם עליון", שמתבטא הן בחלוקת הפסוקים השונה והארכתם, והן בניגון מעט שונה שבולט יותר מכל בסוף הפסוק.

ולכבוד כך היו עורכים סעודה של שמחה.

בישראל כמו בישראל, כל הזדמנות לחגיגה מתקבלת בזרועות פתוחות, אך לא תמיד עם מחשבות פתוחות, וזו ההזדמנות באמת לדבר על אירועי "סעודת יתרו" המתקיימים ברחבי הארץ.

וכשרוצים לדבר על האירועים האלו, האופציה הראשונה והמיוחדת ביותר הלא היא עם הזמר יובל טייב, אחד הזמרים המצליחים ביותר, שהצלחתו חצתה גבולות ויבשות, ובמיוחד במה שקשור לשירים ופיוטים של העדה התוניסאית.

המאסטרו של המוזקיה התוניסאית: יובל טייב
יובל טייב אמן וזמר בזכות עצמו, הוא הצליח לפענח את חוקי המשחק שהיו מוכרים בציבור החרדי מבחינת כללי הבמה ודרך ההתפתחות של זמרים. הוא גם חזן וגם פייטן מבוקש, אך יותר מכל הוא מפורסם כזמר ואמן שמייצר חומרים מקוריים, שסביבם התפתח ביקוש וקהל רבים.

מעמדו התפתח עם הזמן בעבודה מאומצת, ללא שום צל של תמיכה תרבותית או קהילת אמנים כזו או אחרת, וזהו גם סוד הצלחתו.

אז טלפנתי ושקעתי לשיחה מעניינת במיוחד, שיחה בה גיליתי שמעבר לרחש המוזיקלי שמבעבע בו ללא הרף, יש בתוכו מנוע של שליחות תרבותית, ועשייה שבאה לידי ביטוי הן בפעילותו במסגרת החבירות בעמותת "אלומות", עמותה לשימור וטיפוח מורשת יהדות תוניסיה, והן בהופעות בכל רחבי הארץ והעולם על טהרת כללי השירה התוניסאית.

בהופעות, זה בדיסק שיצא לאור לפני כ 15 שנה "תהליל", המושקע ביותר שיצא על שירי תוניס, ובפעילות שקטה ונמרצת במספר תחומים, והכל לשמר ולטפח תרבות כה יפהפייה ומשמחת.

לא שאלתי אותו על גילו או על תחביביו, לא כמה דיסקים הוציא, ולא על מה היו חלומותיו, זהו נושא לכתבה בפני עצמה, הפעם צללנו היישר לגופו של עניין.

"אני רוצה שיהיו לי 20 קולגות בתחום השירה הזה"
• יובל, אתה שר "ילד גדול", ואתה שר "נחמוני", אך בד בבד אתה שר את "חמודה" ושירים של ראול ג'ורנו, היכן הוא הגבול התרבותי שחוצה את ההגדרה המוזיקלית בין כל הסגנונות האלו?

"ראשית כל אני שר ונהנה, אך בד בבד מתנהל בשבילי האמנות האישיים שלי שפיתחתי אותם בעמל רב, בהשקעה בחומרים מקוריים, ובעיבודים חדשים לשלל סוגי מוסיקה, ובראשן המוסיקה התוניסאית.

"ישנם הרבה סגנונות יפהפיים וייחודיים, אך יותר מכל אני מתחבר ומזדהה עם הסגנון התוניסאי, יש פה עולם מוזיקלי שאנשים בקושי מודעים אליו, הן למבנה שלו, הן לחלקים הרבים והמגוונים שבו, אני רואה את ההצלחה של הופעות שעשינו שנה שעברה ב"סעודת יתרו" באשדוד, בין היתר סרטון של מחרוזת "תהליל" שהועלה לעמוד הרשמי זכה בלמעלה מרבע מיליון צפיות ולאלפי שיתופים וטוקבקים מכל רחבי העולם, מצרפת ועד מרוקו ותוניס.

"כמו כן את ההצלחה של ההופעה שתתקיים שבוע הבא עם התזמורת "פירקת אל נור", והגענו למצב של SOLD OUT שבוע לפני ההופעה. אז בכל מה שקשור לאירועים וחתונות וכל שאר החגיגות סביב מעגל השנה השגרתי, אני נמצא ומעודכן, מתחדש ומייצר חומרים מקוריים, כמו שמחייבים כללי המשחק, וחוקי המוזיקה לכל אמן שרוצה להתנהל בזכות עצמו, אבל השליחות שלי במה שקשור לתרבות השירה התוניסאית זהו הדבר הבולט והחזק, ואני עושה ככל יכולתי בגלוי ובסתר בשביל לקדם את התרבות, לייפות אותה לשבח, ולשמר".

• איך קמו להם תזמורות למוזיקה מצרית ואנדלוסית, עיראקית ופרסית, אבל תזמורת תוניסאית לא תמצא בשוק, האם הז'אנר המוזיקלי הזה לא רחב מספיק בכדי להחזיק תזמורת?

"הוא רחב דיו, והוא יכול לספק מגוון רחב ועמוק של חומרים מוזיקליים מעניינים מאוד, אבל בהחלט מבחינת המוטיבציה וריכוזי הפעילות של העדה התוניסאית ישנו פיזור, הכח לא מגובש, ואין גופים מסודרים שעוסקים בנושא.

"הדור המבוגר יותר הלך לעולמו, הדור הצעיר התחבר לסגנונות אחרים, אבל בהחלט אט אט התרבות הזו ובני העדה שלה ביחד עם כל המצטרפים החדשים, מתגבשת וקורמת עור וגידים, וזה בא כמובן לידי ביטוי בביקוש העצום שיש לה ברחבי הארץ והעולם".

• כתוניסאי מצד האבא ומרוקאי מצד האמא, הרי גם אמור לחגוג את "סעודת יתרו". האירועים האלו הרי גורמים שבמקום לחגוג את סעודת יתרו אתה פשוט עובד בה, זה לא מפריע?

"אתה צודק שבאופן עקרוני מאוד היה בא לי לשבת עם המשפחה, להתענג בחברתם, עם המאכלים והשירים, אולי גם להרים כוסית לחיים ולחגוג את החג הזה בשמחה וכהלכתו, אבל מצד שני אני יודע מה התפקיד שלי פה - אני בשליחות, השליחות שלי היא להיות השופר של התרבות הזו, וזהו המניע האידיאולוגי שלי לחרוש את הארץ מקצה לקצה ולהופיע במיוחד באירועים מסוג זה, ואתה יודע מה, זו החגיגה האמתית".

• יובל, כמה מילים לסיום ממך, מסר לקראת חג העדה הקרב ובא.

"הדבר הכי חשוב שיש לי לומר הוא לעדה התוניסאית ולכל אלו הנהנים ושמחים בחגיה וממנהגיה -
אנחנו האמנים טורחים ויגעים בשביל שהתרבות הזו לא תצעד אחורה, אלא להיפך, קדימה, התפקיד שלכם הוא להתנער, לרענן את המנהגים, ולהתעורר.

"אתם צריכים לתת מענה וכוח, ולדחוף בכל העוצמה, כל אחד שינצל את כישוריו, אני מחכה שיהיו לי 20 קולגות בתחום השירה הזה, זו תהיה השמחה שלי, אני לא רוצה לראות אנשים שנהנים והולכים הביתה, אני רוצה לראות אנשים שנהנים ומבינים עד כמה על כל אחד ואחת מוטלת החובה לשמר את התרבות הזו ולפעול למענה, לגדל את הדור הצעיר על ברכיה, ולהנחיל אותה הלאה".


הופעה של הזמר יובל טייב במשכן לאמנויות הבמה באשדוד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!