דוח העסקים הקטנים 2015: הביורוקרטיה מעיקה, הריביות חונקות
עסק קטן משלם לבנקים ריבית גבוהה פי שניים מעסק גדול ■ כרבע מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שקלו לסגור אותם ■ 11% מתלוננים על קשיי מימון
- ט"ו שבט התשע"ו
- 1 תגובות
מציאת לקוחות וקשיי תחרות מהווים חסם עיקרי בפני רוב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל - כך עולה מדוח מקיף שמפרסמת היום (א') הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה. בסוכנות מציינים כי מדובר בשני חסמים עסקיים שמשפיעים על 46% מכלל העסקים הקטנים והבינוניים בארץ, אך עם זאת הם קשורים לליבת הפעילות העסקית ויש בהם כדי להעיד על פעילות עסקית בריאה.
אלא שלחסמים אלה מתווספים חסמים נוספים להצלחת העסק, כמו בעיות של גישה למקורות מימון לפיתוח העסק (11%), עלויות ייצור ועבודה גבוהות (10%), זמינות של כוחות עבודה וניהול מיומנים (9%) וביורוקרטיה (8%). מסקר שעשה משרד הכלכלה והתעשייה למיפוי החסמים ב-2015 - ותוצאותיו מובאות בדוח המקיף - עולה כי עוד 16% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים דיווחו על חסמים נוספים כמו מיסוי, מצב מדיני-ביטחוני מתוח והיעדר יכולת או רצום לקיים עסק בשל גיל מבוגר של בעליו. במשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי מדובר ב"חסמים שאינם עסקיים", ולפיכך קיים חשש שיש בהם כדי להעיד על יעילות פחותה של המערכת העסקית.
26% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שקלו ב-2014 לסגור לצמיתות את העסק שהם מנהלים: 30% מהם הוגדרו "עסקים ללא מועסקים" ובשיעור דומה (29%) עסקים שמעסיקים בין עובד אחד לארבעה. בסקר של משרד הכלכלה והתעשייה ציינו 22% מבעלי העסקים הקטנים שבשורותיהם מועסקים בין 5 ל-19 עובדים כי שקלו לסגור את העסק ו-6% מהעסקים הבינוניים שמעסיקים בין 20 ל-100 עובדים אמרו כי שקלו לסגור את העסק. הרוב המוחלט של בעלי העסקים שדיווחו כי שקלו לסגור את העסק נימקו זאת בשיקולים של רווחיות (55.7%); אחרים ציינו חסמים אחרים, כמו רגולציה ומיסוי (9.2%), מציאת לקוחות (9.2%), היעדר יכולת או רצון להמשיך ולנהל את בית העסק (8.3%), מצב ביטחוני (5%) היעדר פוטנציאל צמיחה (2.5%), קושי בפעילות מול ספקים או קבלנים (2.5%) ומעבר למעמד של שכיר (2.5%). סיבות נוספות שעולות מהסקר הן גישה למקורות מימון, זמינות כוח עבודה או ניהול מיומן ותחרות.
ב-2014 היו בישראל 504,224 עסקים, ומהם 99.5% מוגדרים עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים. מכלל עסקים אלה, מספר העצמאים שמנהלים עסק אך לא מעסיקים עובדים עמד על 254,377 והם היוו 50.4% מהמגזר העסקי. המחזור השנתי שלהם הסתכם ב-58.5 מיליארד שקל שהם 7% מהמחזור של המגזר העסקי. 11% מכלל המועסקים במגזר העסקי הועסקו בעסקים המוגדרים "זעירים" ומעסיקים בין עובד אחד לארבעה והמחזור השנתי שלהם הסתכם ב-134.6 מיליארד שקל, שהם 16% מהמחזור של כלל המגזר העסקי.
מספר העסקים הקטנים ב-2014 עמד על 54,848 והם העסיקו באותה שנה 18% מכלל המועסקים במגזר העסקי שהם 478,675 מועסקים. עסק קטן מוגדר ככזה שמעסיק בין 5 ל-19 עובדים. המחזור של עסקים אלה עמד באותה שנה על 213 מיליארד שקל - כרבע מכלל המחזור של המגזר העסקי בישראל. באותה השנה עמד מספר העסקים הבינוניים, שמעסיקים בין 20 ל-99 עובדים, על 14,885 והם היוו 3% מהמגזר העסקי. בשורותיהם של עסקים אלה הועסקו 575,225 עובדים, שהם 21% מכלל המועסקים במגזר העסקי. המחזור שלהם ב-2014 הסתכם בכ-225 מיליארד שקל, שהם 27% מכלל המחזור של המגזר העסקי.
באותה שנה, חצי אחוז ממספר העסקים בישראל הוגדרו עסקים גדולים, שכל אחד מעסיק יותר מ-100 עובדים; מספר העסקים הגדולים עמד על 2,667 והם העסיקו יותר מ-1.09 מיליון עובדים שהיוו 29% מהמועסקים במגזר העסקי. סך המחזור של עסקים שהשתייכו לקבוצה זו עמד על יותר מ-206 מיליארד שקל.
אחד הפרקים הבולטים בדוח, זאת גם על רקע הקשיים שעליהם נוהגים לדווח העסקים הקטנים והבינוניים לעתים תכופות, עוסק בתחום המימון שזמין להם: מהנתונים עולה כי המגזר הבנקאי מעמיד כמחצית מהאשראי העסקי בישראל, אך במקרה של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בארץ - המערכת הבנקאית מעמידה את עיקר המימון, וזאת כי אין כמעט אשראי חוץ-בנקאי שזמין למגזר זה. ב-2014 הגיע שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ליותר מ-47% מכלל האשראי הבנקאי שניתן במשק. עם זאת, האשראי שהעמידו חברות כרטיסי האשראי למגזר עסקי זה הסתכם באחוז אחד בלבד מכלל האשראי שניתן לעסקים הקטנים והבינוניים.
עוד עולה מהדוח כי הריבית שמעמידה המערכת הבנקאית לעסקים הקטנים כפולה מהריבית המוצעת לעסקים בינוניים וגדולים. פער הריבית נובע משיעורי הפסד גדולים יותר של הבנקים עקב חובות לא משולמים מצד העסקים הקטנים. מדובר בפערי ריבית בשיעור של כ-3%, ועורכי הדוח מציינים כי פער זה מתקיים למרות שהנתונים מלמדים כי שיעורי ההפסד בין עסקים קטנים לבין עסקים גדולים הסתכמו בשנים האחרונות בפחות מחצי אחוז.
מעיבוד של נתוני חמשת הבנקים הגדולים עולה כי מאז שנת 2011 חלה מגמה של ירידה בשיעורי הריבית על מימון שהוצע לעסקים קטנים ובינוניים: ב-2011 עמדה הריבית ששילם בעל עסק על מימון בנקאי על כמעט 8%, וב-2014 הסתכמה בכ-6.09%. באותה שנה שילמו עסקים בינוניים ריבית בשיעור של 3.43% ועסק גדול שילם ריבית הרבה יותר אטרקטיבית, בשיעור של 3.04%. עוד עולה מהדוח כי לרוב העסקים יש חשבון בנק אחד (80.9%) לעומת 19.1% שמחזיקים ביותר מחשבון בנק אחר. עורכי הדוח מציינים כי מצב זה מקשה על בעלי אותם עסקים להשוות שירותים ועלויות בין הבנקים השונים.
סקר שנעשה ב-2015 ועסק בשאלת החסמים הפיננסים שמפריעים לפעילות של עסק קטן ובינוני מצביע על כך שרבע מהם מדווחים על בעיות בתזרים המוזמנים ו-29% מהם דיווחו על בעיה של רווחיות נמוכה. בעיית הרווחיות נפוצה יותר בקרב העסקים הבינוניים. עוד עולה מהסקר כי 35% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים דיווחו כי המערכת הבנקאית מעמידה להם רק חלק מהיקף האשראי הנחוץ להם ו-29% מהם דיווחו כי מוצע להם אשראי שהיקפו קטן בחצי מזה שנחוץ להם כדי שיקיימו את פעילותם העסקית.
שיפורים ואתגרים
ב-2014 הסתכמו ההלוואות בערבות של המדינה שניתנו לעסקים קטנים ובינוניים ב-1.49 מיליארד שקל, לעומת 1.43 מיליארד שקל ב-2013. עלייה זו הוסברה בהקלות שהציעה המדינה למגזר עסקי זה, בעקבות נזקים שנגרמו להם בתקופת מבצע "צוק איתן". עד חודש ספטמבר 2015 אישרה הקרן להלוואות בערבות המדינה כ-7,500 הלוואות לעסקים קטנים בסך כולל של 2.5 מיליארד שקל בקירוב. הקרן - שאותה מפעילים הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר - אישרה באותה תקופה עוד כ-400 הלוואות לעסקים בינוניים בבכ-820 מיליון שקל. "הנתונים מצביעים על מגמה של שיפור בכל הקשור לגישה של עסקים אלה למקורות מימון, כמו גם לתרומת אותו מגזר לתעסוקה", אמר בהתייחס לממצאי הדוח מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי. "למרות הסימנים המעודדים, עדיין אין בהם כדי שתחול במגזר זה פריצת דרך משמעותית. אחד האתגרים שלנו לעשור הקרוב הוא העלאת רמת התוצר של אותם עסקים - מ-45% ל-55%, שהוא שיעור התוצר במדינות ה-OECD. אנו פועלים לסגירת הפער".
בהתייחס לסוגיות אחרות שמעיקות על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, כמו רגולציה וביורוקרטיה, אמר קויתי: "כוחם ויכולתם של עסקים אלה להשפיע על המדיניות, על הרגולציה ועל הפוליטיקה קטן ביחס לכוחם של העסקים הגדולים, ויכולתם להתמודד עם דרישות ביורוקרטיות-אדמיניסטרטיביות קטנה יותר. סיבות אלה, כמו גם חסמי ידע ומימון, גורמים לכך שרמת הפריון של העסקים הקטנים והבינוניים נמוכה יותר מזו של העסקים הגדולים".
מנהל תחום מדיניות מחקר וקשרים בינלאומיים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר ניר בן אהרון שחיבר את הדוח, אמר בהתייחס לממצאים: "למרות הקשיים הרבים שעומדים בפני העסקים הקטנים והעסקים הבינוניים, ניכר שמגזר זה גדל והתפתח משמעותית בחמש השנים האחרונות. עם זאת, זו צמיחה שברירית שמקבלת רוח גבית משיפור תנאי האשראי לאותם עסקים ושיפור באווירה הרגולטורית והעסקית במשק".
הערים הכי נוחות לעסקים: אילת ועכו
אילת, עכו, הוד השרון, רמת השרון והרצליה הן הערים שמובילות את "מדד הידידותיות" של העסקים הקטנים והבינוניים: במסגרת הדוח שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מובא בראשונה מדד הידידותיות של הרשויות המקומיות כלפי מגזר עסקי זה. המדד מורכב מסקר שביעות רצון שנערך בקרב 1,500 עסקים בעשרות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ ומנותנים המשקללים את היחס שבין תעריף הארנונה העסקית לבין תעריך הארנונה למגורים בערים השונות. במדד החדש נבחנה גם מידת שביעות הרצון של העסקים מהתנהלות הרשויות המקומיות והנגישות למידע.
הדירוג הסופי של ידידותיות הרשויות המקומיות לעסקים הקטנים והבינוניים מקיף 42 רשויות. הערים הגדולות ת"א וחיפה דורגו במרכז הרשימה: ת"א במקום ה-21 וחיפה במקום ה-22. אשדוד מופיעה בדירוג זה במקום ה-34 וירושלים במקום ה-37. את הרשימה נועלת ר"ג, במקום ה-42 ולפניה שפרעם, בית שמש ולוד. במשרד הכלכלה והתעשייה מסבירים את הדירוג הנמוך של הערים הגדולות במדד בציונים נמוכים שקיבלו מבעלי עסקים בסוגיית הארנונה. במשרד אמרו היום (א') כי יש בכוונת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לעדכן מדד זה באופן תקופתי.
בעלי עסקים שהשתתפו בסקרים שעשה המשרד הצביעו גם על קושי מצדם להתמודד במכרזים שמפרסמות רשויות מקומיות. עם התלונות העיקריות של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים נמנים תנאי סף גבוהים שלא מאפשרים להם לגשת לאותם מכרזים והעדפה של נותני שירות גדולים.
אלא שלחסמים אלה מתווספים חסמים נוספים להצלחת העסק, כמו בעיות של גישה למקורות מימון לפיתוח העסק (11%), עלויות ייצור ועבודה גבוהות (10%), זמינות של כוחות עבודה וניהול מיומנים (9%) וביורוקרטיה (8%). מסקר שעשה משרד הכלכלה והתעשייה למיפוי החסמים ב-2015 - ותוצאותיו מובאות בדוח המקיף - עולה כי עוד 16% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים דיווחו על חסמים נוספים כמו מיסוי, מצב מדיני-ביטחוני מתוח והיעדר יכולת או רצום לקיים עסק בשל גיל מבוגר של בעליו. במשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי מדובר ב"חסמים שאינם עסקיים", ולפיכך קיים חשש שיש בהם כדי להעיד על יעילות פחותה של המערכת העסקית.
26% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שקלו ב-2014 לסגור לצמיתות את העסק שהם מנהלים: 30% מהם הוגדרו "עסקים ללא מועסקים" ובשיעור דומה (29%) עסקים שמעסיקים בין עובד אחד לארבעה. בסקר של משרד הכלכלה והתעשייה ציינו 22% מבעלי העסקים הקטנים שבשורותיהם מועסקים בין 5 ל-19 עובדים כי שקלו לסגור את העסק ו-6% מהעסקים הבינוניים שמעסיקים בין 20 ל-100 עובדים אמרו כי שקלו לסגור את העסק. הרוב המוחלט של בעלי העסקים שדיווחו כי שקלו לסגור את העסק נימקו זאת בשיקולים של רווחיות (55.7%); אחרים ציינו חסמים אחרים, כמו רגולציה ומיסוי (9.2%), מציאת לקוחות (9.2%), היעדר יכולת או רצון להמשיך ולנהל את בית העסק (8.3%), מצב ביטחוני (5%) היעדר פוטנציאל צמיחה (2.5%), קושי בפעילות מול ספקים או קבלנים (2.5%) ומעבר למעמד של שכיר (2.5%). סיבות נוספות שעולות מהסקר הן גישה למקורות מימון, זמינות כוח עבודה או ניהול מיומן ותחרות.
ב-2014 היו בישראל 504,224 עסקים, ומהם 99.5% מוגדרים עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים. מכלל עסקים אלה, מספר העצמאים שמנהלים עסק אך לא מעסיקים עובדים עמד על 254,377 והם היוו 50.4% מהמגזר העסקי. המחזור השנתי שלהם הסתכם ב-58.5 מיליארד שקל שהם 7% מהמחזור של המגזר העסקי. 11% מכלל המועסקים במגזר העסקי הועסקו בעסקים המוגדרים "זעירים" ומעסיקים בין עובד אחד לארבעה והמחזור השנתי שלהם הסתכם ב-134.6 מיליארד שקל, שהם 16% מהמחזור של כלל המגזר העסקי.
מספר העסקים הקטנים ב-2014 עמד על 54,848 והם העסיקו באותה שנה 18% מכלל המועסקים במגזר העסקי שהם 478,675 מועסקים. עסק קטן מוגדר ככזה שמעסיק בין 5 ל-19 עובדים. המחזור של עסקים אלה עמד באותה שנה על 213 מיליארד שקל - כרבע מכלל המחזור של המגזר העסקי בישראל. באותה השנה עמד מספר העסקים הבינוניים, שמעסיקים בין 20 ל-99 עובדים, על 14,885 והם היוו 3% מהמגזר העסקי. בשורותיהם של עסקים אלה הועסקו 575,225 עובדים, שהם 21% מכלל המועסקים במגזר העסקי. המחזור שלהם ב-2014 הסתכם בכ-225 מיליארד שקל, שהם 27% מכלל המחזור של המגזר העסקי.
באותה שנה, חצי אחוז ממספר העסקים בישראל הוגדרו עסקים גדולים, שכל אחד מעסיק יותר מ-100 עובדים; מספר העסקים הגדולים עמד על 2,667 והם העסיקו יותר מ-1.09 מיליון עובדים שהיוו 29% מהמועסקים במגזר העסקי. סך המחזור של עסקים שהשתייכו לקבוצה זו עמד על יותר מ-206 מיליארד שקל.
אחד הפרקים הבולטים בדוח, זאת גם על רקע הקשיים שעליהם נוהגים לדווח העסקים הקטנים והבינוניים לעתים תכופות, עוסק בתחום המימון שזמין להם: מהנתונים עולה כי המגזר הבנקאי מעמיד כמחצית מהאשראי העסקי בישראל, אך במקרה של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בארץ - המערכת הבנקאית מעמידה את עיקר המימון, וזאת כי אין כמעט אשראי חוץ-בנקאי שזמין למגזר זה. ב-2014 הגיע שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ליותר מ-47% מכלל האשראי הבנקאי שניתן במשק. עם זאת, האשראי שהעמידו חברות כרטיסי האשראי למגזר עסקי זה הסתכם באחוז אחד בלבד מכלל האשראי שניתן לעסקים הקטנים והבינוניים.
עוד עולה מהדוח כי הריבית שמעמידה המערכת הבנקאית לעסקים הקטנים כפולה מהריבית המוצעת לעסקים בינוניים וגדולים. פער הריבית נובע משיעורי הפסד גדולים יותר של הבנקים עקב חובות לא משולמים מצד העסקים הקטנים. מדובר בפערי ריבית בשיעור של כ-3%, ועורכי הדוח מציינים כי פער זה מתקיים למרות שהנתונים מלמדים כי שיעורי ההפסד בין עסקים קטנים לבין עסקים גדולים הסתכמו בשנים האחרונות בפחות מחצי אחוז.
מעיבוד של נתוני חמשת הבנקים הגדולים עולה כי מאז שנת 2011 חלה מגמה של ירידה בשיעורי הריבית על מימון שהוצע לעסקים קטנים ובינוניים: ב-2011 עמדה הריבית ששילם בעל עסק על מימון בנקאי על כמעט 8%, וב-2014 הסתכמה בכ-6.09%. באותה שנה שילמו עסקים בינוניים ריבית בשיעור של 3.43% ועסק גדול שילם ריבית הרבה יותר אטרקטיבית, בשיעור של 3.04%. עוד עולה מהדוח כי לרוב העסקים יש חשבון בנק אחד (80.9%) לעומת 19.1% שמחזיקים ביותר מחשבון בנק אחר. עורכי הדוח מציינים כי מצב זה מקשה על בעלי אותם עסקים להשוות שירותים ועלויות בין הבנקים השונים.
סקר שנעשה ב-2015 ועסק בשאלת החסמים הפיננסים שמפריעים לפעילות של עסק קטן ובינוני מצביע על כך שרבע מהם מדווחים על בעיות בתזרים המוזמנים ו-29% מהם דיווחו על בעיה של רווחיות נמוכה. בעיית הרווחיות נפוצה יותר בקרב העסקים הבינוניים. עוד עולה מהסקר כי 35% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים דיווחו כי המערכת הבנקאית מעמידה להם רק חלק מהיקף האשראי הנחוץ להם ו-29% מהם דיווחו כי מוצע להם אשראי שהיקפו קטן בחצי מזה שנחוץ להם כדי שיקיימו את פעילותם העסקית.
שיפורים ואתגרים
ב-2014 הסתכמו ההלוואות בערבות של המדינה שניתנו לעסקים קטנים ובינוניים ב-1.49 מיליארד שקל, לעומת 1.43 מיליארד שקל ב-2013. עלייה זו הוסברה בהקלות שהציעה המדינה למגזר עסקי זה, בעקבות נזקים שנגרמו להם בתקופת מבצע "צוק איתן". עד חודש ספטמבר 2015 אישרה הקרן להלוואות בערבות המדינה כ-7,500 הלוואות לעסקים קטנים בסך כולל של 2.5 מיליארד שקל בקירוב. הקרן - שאותה מפעילים הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר - אישרה באותה תקופה עוד כ-400 הלוואות לעסקים בינוניים בבכ-820 מיליון שקל. "הנתונים מצביעים על מגמה של שיפור בכל הקשור לגישה של עסקים אלה למקורות מימון, כמו גם לתרומת אותו מגזר לתעסוקה", אמר בהתייחס לממצאי הדוח מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קויתי. "למרות הסימנים המעודדים, עדיין אין בהם כדי שתחול במגזר זה פריצת דרך משמעותית. אחד האתגרים שלנו לעשור הקרוב הוא העלאת רמת התוצר של אותם עסקים - מ-45% ל-55%, שהוא שיעור התוצר במדינות ה-OECD. אנו פועלים לסגירת הפער".
בהתייחס לסוגיות אחרות שמעיקות על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, כמו רגולציה וביורוקרטיה, אמר קויתי: "כוחם ויכולתם של עסקים אלה להשפיע על המדיניות, על הרגולציה ועל הפוליטיקה קטן ביחס לכוחם של העסקים הגדולים, ויכולתם להתמודד עם דרישות ביורוקרטיות-אדמיניסטרטיביות קטנה יותר. סיבות אלה, כמו גם חסמי ידע ומימון, גורמים לכך שרמת הפריון של העסקים הקטנים והבינוניים נמוכה יותר מזו של העסקים הגדולים".
מנהל תחום מדיניות מחקר וקשרים בינלאומיים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר ניר בן אהרון שחיבר את הדוח, אמר בהתייחס לממצאים: "למרות הקשיים הרבים שעומדים בפני העסקים הקטנים והעסקים הבינוניים, ניכר שמגזר זה גדל והתפתח משמעותית בחמש השנים האחרונות. עם זאת, זו צמיחה שברירית שמקבלת רוח גבית משיפור תנאי האשראי לאותם עסקים ושיפור באווירה הרגולטורית והעסקית במשק".
הערים הכי נוחות לעסקים: אילת ועכו
אילת, עכו, הוד השרון, רמת השרון והרצליה הן הערים שמובילות את "מדד הידידותיות" של העסקים הקטנים והבינוניים: במסגרת הדוח שפרסמה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מובא בראשונה מדד הידידותיות של הרשויות המקומיות כלפי מגזר עסקי זה. המדד מורכב מסקר שביעות רצון שנערך בקרב 1,500 עסקים בעשרות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ ומנותנים המשקללים את היחס שבין תעריף הארנונה העסקית לבין תעריך הארנונה למגורים בערים השונות. במדד החדש נבחנה גם מידת שביעות הרצון של העסקים מהתנהלות הרשויות המקומיות והנגישות למידע.
הדירוג הסופי של ידידותיות הרשויות המקומיות לעסקים הקטנים והבינוניים מקיף 42 רשויות. הערים הגדולות ת"א וחיפה דורגו במרכז הרשימה: ת"א במקום ה-21 וחיפה במקום ה-22. אשדוד מופיעה בדירוג זה במקום ה-34 וירושלים במקום ה-37. את הרשימה נועלת ר"ג, במקום ה-42 ולפניה שפרעם, בית שמש ולוד. במשרד הכלכלה והתעשייה מסבירים את הדירוג הנמוך של הערים הגדולות במדד בציונים נמוכים שקיבלו מבעלי עסקים בסוגיית הארנונה. במשרד אמרו היום (א') כי יש בכוונת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לעדכן מדד זה באופן תקופתי.
בעלי עסקים שהשתתפו בסקרים שעשה המשרד הצביעו גם על קושי מצדם להתמודד במכרזים שמפרסמות רשויות מקומיות. עם התלונות העיקריות של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים נמנים תנאי סף גבוהים שלא מאפשרים להם לגשת לאותם מכרזים והעדפה של נותני שירות גדולים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות