פרשת הרפז: רשמית - נסגר התיק נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי

5.5 שנים אחרי שהתפוצצה לראשונה "פרשת מסמך הרפז" שהסעירה את צמרת השלטון בישראל, ושנים לאחר שהחלה להיחקר במשטרה, מפרסם היום (ד') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את החלטתו הסופית בה.

השורה התחתונה של החלטת היועמ"ש היא שלא נמצא בסיס ראייתי לחשדות
אודות חתירת הדרג הצבאי בהנהגת הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, תחת הדרג המדיני, בהנהגת שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ממניעים פוליטיים שנובעים מרצון להריץ את אשכנזי לראשות הממשלה.

לפי דוח היועמ"ש, "לא נמצאו ראיות להתנהלות על בסיס 'תוכנית פעולה כוללת שבבסיסה כוונות פוליטיות' או ל'איסוף חומרים' אגב ביצוע עבירות פליליות".

אשר על כן, מסקנתו של וינשטיין היא כי יש לגנוז את התיק הפלילי נגד גיבורי הפרשה - אשכנזי; עוזרו לשעבר, אל"מ במיל' ארז וינר; ותא"ל (במיל') אבי בניהו, שהיה דובר צה"ל. תיק שנפתח בחשד לעבירות של מירמה והפרת אמונים. זאת, בעילה של היעדר אשמה פלילית.

"בסופו של יום, ממצאיה של חקירה זו הפרידו הפרד היטב, בין תזה עיתונאית שתפשה מקום נכבד בשיח הציבורי – שיח שמטיבו הינו רחב מד' אמותיו של המשפט הפלילי, ושעל כתפיו נטל הבאת ראיה קל לאין ערוך מזה של המשפט הפלילי - לבין העובדות שניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי", כתב היום היועמ"ש.

לפי הדוח, העובדות שניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי, הובילו למסקנה כי אין מקום להגיש בנדון כתב אישום והחזירו את ההתנהגות שנבחנה בחקירה זו אל השדה הציבורי. "שדה שבו התנהגות זו כבר נחשפה בעיקרה בהליך ביקורת המדינה, שהסתיים בממצאים חמורים נגד אשכנזי וארז וינר".

"לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה כמפורט בהחלטתו אין בממצאיה של החקירה המקבילים בעיקרם לממצאי מבקר המדינה נגד השניים, להוביל להגשת כתב אישום בגין ביצוע של עבירת הפרת אמונים. בהיעדרה של התנהגות פסולה בעלת מימד של שחיתות – הרי שבמעשיהם של החשודים לא נעברה עבירה פלילית".

עם זאת, היועמ"ש מבהיר כי "אין בהחלטתו כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא".

לדברי היועמ"ש, "ממצאי החקירה הפלילית לא הפריכו קביעות קשות אלו, ואדרבה – אף ביססו אותן, אך כפי שהוסבר בהחלטה הממצאים נותרו בזירה הציבורית ולא הגיעו לזו הפלילית". לפיכך, לא נמצא מקום להגיש כתב אישום בגין עבירה אחרת כלשהי, לבד מאשר נגד בעז הרפז.

עוד החליט היועמ"ש לסגור את התיק נגד רונית אשכנזי, רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר, שנחשדה בביצוע עבירה של סיוע להפרת אמונים. עילת הסגירה של התיק לפי ההחלטה היא היעדר אשמה פלילית.

היועמ"ש מזכיר בהחלטתו כי "כי איסוף חומרים על מאן דהוא, ואין זה משנה מיהו, איננו אסור על פי חוק העונשין". לדברי היועמ"ש, "מקום בו פעולת איסוף החומרים לא הייתה כרוכה בביצוע עבירות פליליות כלשהן, האיסוף כשלעצמו איננו מהווה עבירה פלילית. נקודת מוצא זו הנחתה גם את חוקרי משטרת ישראל בחקירה זו".

המובס היחידי מדוח היועמ"ש הוא גיבור הפרשה, בועז הרפז. לדברי היועמ"ש, "ממצאי החקירה חיזקו את התשתית הראייתית לפיה הרפז ביצע לבדו עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, תוך שנשללה מעורבות גבי אשכנזי ו/או ארז וינר בזיוף, והתחזקה מאד ההערכה כי הללו סברו שהמסמך אותנטי". לפיכך קובע היועמ"ש כי בסיומה של חקירה זו, הוחלט שלא לעכב עוד את הגשת כתב האישום נגד בועז הרפז, ולהגישו עם פרסום החלטה זו, בכפוף להשלמת השימוע בעניינו.

"מחומרי החקירה עולה כי חלקו של בועז הרפז בהעצמת הקרע בין הלשכות היה משמעותי מאוד. לא זו בלבד שהוא יזם חלק גדול מהשיח, הלעיט במידע ויזם פעילות איסוף מידע ושימוש בו, אלא שבהרבה הקשרים נמצא שהוא תעתע בלשכת הרמטכ"ל".

החשד המרכזי אותו ביקשה חקירת המשטרה לברר, בעקבות ממצאי חקירת מצ"ח בפרשה, היה לקיומה של תוכנית אסטרטגית, על דרך של גיוס בעלי תפקידים ושל אזרחים, ושימוש בסמכויות ובמשאבים שלא כדין - לאיסוף והפצת מידע נגד שר הביטחון ואנשי משרדו, תוך ביצוע עבירות פליליות; תוכנית שהונעה מאינטרסים אישיים ואולי פוליטיים, שמא תוך מתן טובות הנאה.

וינשטיין קובע בדוח שמתפרסם היום כי מחומר הראיות עולה כי "אכן היה עיסוק שוטף ומשמעותי באיסוף מידע על המתרחש במשרד הביטחון, וממצאי חקירה זו ביססו עוד יותר את קביעותיו הקשות של מבקר המדינה - שהעיר לאשכנזי ולעוזרו על התנהגותם הפסולה, בה ראה מבקר המדינה חומרה מיוחדת, נוכח כפיפות הדרג הצבאי למדיני".

זאת ועוד, לדברי היועמ"ש, "בחינה של השיחות הרלבנטיות ושל העדויות בחקירה רחבה זו, העלתה כי מידת מעורבותו של אשכנזי באיסוף החומרים, לא הייתה פאסיבית כפי שעלה מדו"ח ביקורת המדינה, ולא התמצתה במודעות סבילה למעשי וינר והרפז".

עם זאת, היועמ"ש מבהיר כי עד כמה שהתנהגות זו איננה הולמת קציני צבא בכירים, שאמורים להשקיע את מיטב מרצם ומשאביהם בניהול המערכה עליה הופקד, במישור הפלילי אמת המידה שונה לחלוטין.

"לאחר האזנה לשנת הקלטה רציפה בלשכת הרמטכ"ל, לימוד ובחינה של מאות שיחות שתומללו, ולאחר גביית עשרות רבות של עדויות, לא נמצאו ראיות ל"איסוף חומרים" אגב ביצוע עבירות פליליות. לפיכך נגנז תיק זה שבגינו נפתחה החקירה הפלילית.

חשד למסירת ידיעות סודיות שלא בסמכות על ידי הרמטכ"ל לעיתונאים ולשר בממשלה במהלך החקירה עלה גם חשד לעבירה של מסירת ידיעות סודיות על ידי הרמטכ"ל שלא בסמכות. על יסוד ממצאי החקירה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שאשכנזי מסר ידיעות סודיות שלא בסמכות – לעיתונאים ולשר שאיננו שותף סוד – למרות שלא היה רשאי למסור להם ידיעות סודיות אלה, שחלקן נוגעות לגופי בטחון אחרים וחלקן הוגדרו ברמת סודיות גבוהה ביותר.

למרות האמור, כתב היועמ"ש כי לאחר התלבטות לא פשוטה, ובהינתן שורה של שיקולים, הוחלט שבנסיבות הענין אין מקום להעמדה לדין פלילי.

השיקולים הרלוונטיים לגניזה מפורטים בהחלטת וינשטיין, והם כוללים, בין השאר: נסיבות חשיפת המידע בשיחות רקע לגיטימיות, שלא לפרסום, כאשר אשכנזי לא התכוון, ככל הנראה, לעבור עבירה, אלא גלש במהלך השיחה למסירת מידע סודי ביותר שהיה אסור לו למסור; עם זאת, היועץ ממליץ לראש הממשלה ולשר הביטחון, למנות צוות מקצועי אשר ימליץ על קביעת גבולות ברורים לשיח מסוג זה: "תיק זה והחלטתי האמורה, אמורים לסמן נקודת מפנה ותמרור אזהרה משמעותי, בפני כל אלו העשויים למסור מידע סודי בעתיד בנסיבות דומות", כתב היועמ"ש. לדבריו, "רק העדר נורמה ברורה והעדר אכיפה קודמת, לצד השיקולים האחרים שיפורטו להלן, הביאו אותי שלא להגיש כתב אישום נגד אשכנזי בעניין זה" נכתב בהחלטה".

החזקת מסמכים מסווגים שלא כדין – ארז וינר ואבי בניהו חשד נוסף שנבדק הוא שארז וינר ואבי בניהו, החזיקו מסמכים מסווגים שלא כדין. חשד זה התעורר בעקבות חיפוש בבתיהם של השניים בו נמצאו מסמכים סודיים ביותר שהוחזקו בלא רשות בבתיהם. הדברים אמורים במיוחד בחומר שנמצא אצל בניהו. בחקירה נמצא שיש ראיות לכאורה לעבירה של התרשלות בשמירה על ידיעות שהגיעו לידיהם בתפקידם הציבורי.

לאחר בחינה של המסמכים ונסיבות האחזקה בהם קבע היום היועמ"ש, כי מעשי השניים צריכים להבחן בהליך משמעתי ולא פלילי. זאת, בין היתר לאור מדיניות העמדה לדין של התביעה הצבאית בעבירות מסוג זה, ובשים לב לכך שמדובר באירוע של "פוטנציאל נזק בלבד", בו מעולם לא אבדה השליטה על המסמכים ולא נגרם נזק לביטחון המדינה. "שיקול עיקרי זה לצד שיקולים נוספים המפורטים בהרחבה בהחלטה גופא, בעניינם של כל אחד מהשניים, היו בבסיס החלטת היועץ לגנוז את התיק בחשד זה נגד השניים בעילה של "מכלול הנסיבות איננו מצדיק העמדה לדין".

שיבוש מהלכי משפט על ידי אשכנזי
חשד נוסף שנחקר נגד אשכנזי היה לביצוע עבירת שיבוש מהלכי משפט, ביחס להתנהלותו סביב שיחה שכונתה "שיחת מעיינה". המדובר בשיחה שערך אשכנזי עם וינר בה סוכם להתריע בפני הרפז על הכוונה למסור שהוא מקור המסמך.

נסיבותיה הקונספירטיביות של השיחה, ההשתהות בהעברת המסמך אל היועץ; ההתנהלות בחקירה בה נמנע אשכנזי מלמסור את כל הידוע לו על הגעת המסמך ללשכתו, תוך שהקטין משמעותית את קשריו עם הרפז, באופן המתיישב עם סיכום מוקדם עמו לצמצם את הקשר ביניהם (כפי שסיפר עליו הרפז בראיון לאיילה חסון( והסתרת 'שיחת מעיינה' מחוקרי המשטרה - כל אלה הקימו חשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

למרות האמור, קובע וינשטיין כי אין די ראיות לביסוס אישום פלילי, בעיקר בשל הקושי להתבסס על דברי הרפז בראיון לאיילה חסון, וגם בשים לב לכך שאף לו יינתן לדבריו משקל מלא, יקשה להוכיח שדברי אשכנזי בשיחה נאמרו, תוך שהוא מודע לכך שיש בדבריו אלה כדי לפגוע בחקירה, בהיותם בפריפריה הרחוקה שלה.

"למרות החשד כמתואר לעיל, ש'שיחת מעיינה' הייתה "שיחת אזהרה" להרפז - לא ניתן לשלול את גרסתו של אשכנזי, שנתמכה בדברי הרפז לפחות עד לנובמבר 2011 (מועד הריאיון של הרפז לחסון), לפיה ב"שיחת מעיינה" נדברו לומר אמת בחקירה".

לפי היועמ"ש, "תוכן בעייתי, הכולל הדחת הרפז על-ידי אשכנזי לשקר בחקירה על אודות מידת ועומק הקשר ביניהם, נמסר מפי הרפז רק בראיון הטלויזיוני לאיילה חסון. בחקירותיו במשטרה, סירב הרפז להתייחס לדברים אלה ושתק. בנסיבות אלה יש קושי להסתמך על דבריו".

לסיכום, היועמ"ש קובע כי במבט כולל על סך הראיות ועל אף נופך מחשיד האופף את "שיחת מעיינה" והעננה שלא הוסרה מעליה, לא נמצאו ראיות לכך כי בשיחה זו הכשיל מי מהדוברים חקירה פלילית". נוכח האמור לעיל, הוחלט לגנוז את התיק בחשד לשיבוש מהלכי משפט ב"שיחת מעיינה", בעילה של היעדר ראיות מספיקות.

חשד להשמדת ראיה (קלטת שיחת רקע) נגד אבי בניהו וארז וינר
מההקשבה למערכת ההקלטה האוטומטית במהלך החקירה התעורר חשד גם בעניין אחר: חשד להשמדת ראיות שבוצע על ידי ארז וינר ואבי בניהו, בקשר להקלטת שיחת רקע של אשכנזי עם העיתונאי בן כספית, לקראת חקירה לאיתור מקור ההדלפה (בעקבות פרסום של כספית).

אלא שלדברי היועמ"ש היום, "בחינה מעמיקה יותר של השיחות, בשים לב להודעות מעורבים נוספים ולדבריהם של בניהו ו-וינר עצמם בחקירה, כמו גם ניתוח משפטי, הביאה למסקנה כי המניע למעשיהם,היה החשש של וינר ובניהו מפני שימוש ב"חקירת ההדלפה" כפלטפורמה לאנשי לשכת שר-הביטחון לעשות שימוש בהקלטה זו כדי להביך את הרמטכ"ל ולפגוע בו". זאת, במסגרת מאבק הלשכות, שכן בקלטת היו 'דברי רכילות'. "חשש זה, הוא שעמד בלב מעשה המחיקה, כמניע לו".

היועמ"ש מציין כי אמנם מהפסיקה עולה, כי גם אם המניע למעשה הנו אחר, ולא נעשה בכוונה למנוע את השימוש בראיה בהליך שיפוטי או כדי לפגוע בחקירה, די בהוכחת מודעות לוודאות קרובה של התממשות המצב שהחוק ביקש למנוע - מניעת השימוש בראיה (בעבירה של השמדת ראיה) או הפגיעה בחקירה (בעבירה של שיבוש מהלכי משפט)- כדי לגבש עבירה. אלא שלדברי ונשטיין, "גם מודעות שכזו יקשה מאוד להוכיח, בעיקר בשל העובדה שמהראיות עולה כי השניים היו מודעים לקיומה של הקלטה נוספת (לזו שמחקו), כשהיא שמורה במערכת ההקלטה האוטומטית, כמו גם לקיומו של תמליל מלא שלה".

בסופו של דבר, הוחלט לגנוז את התיק נגד וינר ובניהו בחשד להשמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט בעילה של היעדר ראיות מספיקות.

היועמ"ש החליט לגנוז גם את התיק נגד וינר וסיבוני בחשד לעבירה של שיבוש מהלכי משפט, בעילה של היעדר אשמה פלילית.

וינשטיין קובע כי הגם שיש ראיות לכאורה נגד השניים למחיקת מידע לפני הגעת נציג ממשרד מבקר המדינה, אין במעשיהם אלה כדי לגלות עבירה פלילית. זאת, רק מהטעם שהליך ביקורת מדינה איננו בא בגדרי ההגדרה של "הליך שיפוטי" או "חקירה פלילית" – שהנן נסיבות הכרחיות בשתי העבירות שנשקלו בהקשר זה. עם זאת, נקבע כי התנהגותם זו אינה הולמת קציני צבא, שראוי היה לה להתברר בכותלי הצבא לפי חוק השיפוט הצבאי.

סוף דבר נאמר בהודעת משרד המשפטים היום כי "פרשה זו העסיקה את כלי התקשורת בעוצמה גדולה, לרבות יצירת מחנות יריבים. היו שראו בה אחת הפרשות החמורות ביותר של חתירת דרג צבאי תחת החלטות הדרג המדיני, של ערעור על עקרון המשילות, ושל פגיעה בסדרי שלטון ומשפט ובאושיות הדמוקרטיה. כנגד אלה, היו שראו בלחץ של כלי התקשורת על רשויות אכיפת החוק חלק ממאמץ של בעלי אינטרס שתכליתו לסכל את עתידו הפוליטי של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.


"העוצמה בה תוחזקה הפרשה בשיח הציבורי, והקריאה הציבורית "לברר את האמת" בפרשה מטרידה זו, על דרך של חקירה משטרתית, לוו כל העת בביקורת חריפה משני הצדדים, על האופן בו טופלה הפרשה על ידי רשויות האכיפה, וכן על משך הזמן הרב שנדרש לטיפול על ידן".

וינשטיין כותב כי בכל ציוני הדרך של הטיפול בפרשה זו, ובשלבים השונים בהם נדרש לשאלת הפורום הנאות לבירור וחקירה של ההתנהגות שנחשפה, העמיד היועץ לנגד עיניו עקרון יסוד של השיטה לפיו משטרת ישראל חוקרת רק עבירות פליליות.

"בהקשר זה יש לציין כי עד למאי 2012, עת הפנה מבקר המדינה לקיומם של חשדות לפליליים, שררה הסכמה רחבה בין כל הגורמים שטיפלו בפרשה – בכירי פרקליטות המדינה, הפצ"ר באותה עת ומבקר המדינה - כי האכסניה הראויה לבירור המעשים שנחשפו הנה ביקורת המדינה.

לאחר פרסום דוח המבקר, בחודש ינואר 2013, הוחלט על פתיחה בחקירת מצ"ח, שארכה כחצי שנה. לאחר מכן, משהוחלט שאין מנוס מחקירת משטרה, בעקבות ממצאים שעלו בחקירה זו, נוהלה חקירת משטרה בתיק זה משך כשנה נוספת.

לימוד התיק בפרקליטות המחוז ובמטה פרקליטות המדינה, ארך כשנה וחצי, עקב היקפו הענק של חומר החקירה והצורך לדון בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות שהתעוררו בנדון – במחוז, במטה הפרקליטות, ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!