החורף הפך לי את הילד לבצל רב שכבתי

עוד יום קפוא שכזה, ואני בונה חומה בצורה סביב הבית. מצדי שיהיה פה מצור. אין יוצא ואין בא. נשב פה ונמתין שתסתיים סאגת החורף הזו. אני בכלל טיפוס של קיץ, אז למה אני צריכה להתמודד עם החורף? ומה חטאו ילדיי שצריכים ללכת ללימודים כשבחוץ מתעופפים חפצים בלתי מזוהים מלווים בחולות ושברי לכו תדעו מה...

רק גדלו קצת הילדים ומה הסתבר לי? שהם ממש לא טרודים מהסיפור הזה כמוני. ועוד בתור פולניה שחרדה ודואגת על שלום האוזניים והעיניים וכפות הרגליים – אולי משום שאצלי הן תמיד קרות, אז מה עם הילדים? רחמנות. כשהגעתי לאסוף את בכורי מיום לימודים ארוך, זיהיתי אותו ישר מבין כל הילדים. הכיצד? ילד גבוה, נראה חופשי ומאושר, נטול כל סרבול. בידו מטריה והוא רוקד איתה מתמזג עם טיפות הגשם. סביבו ילדים עטויי שכבות. קפוצ'ונים ומעילים ומגפיים ומגני אוזניים, והוא – אל תשאלו. אמרתי – חופשי ומאושר.

לא קר לך? אני נחרדת. תרה בעיניי בחיפושים אחר המעיל, היכן הוא שוכח אותו בכל פעם מחדש ובכוונה תחילה?

רות—אאא----חחח הוא מטעים בצורה שאינה משתמעת לשום פנים מכל סוג שהוא. אני מזיע, תרגישי, הוא מניח עלי יד קפואה ואני מתחלחלת. והוא לא היחיד. אני מגדלת דור של ילדי פלא, בחוץ קפוא, והם מסתובבים בבית כאילו קיץ אמצע יולי אוגוסט לפחות, בשנים הקשות של השרב הכבד.
אז יודעים מה? נכבד רגע את ילדיי בצד, כי עם גנים קשה להתווכח, ומה לעשות, ב"ה ילדים מחושלים, שאודה על האמת, על אף הפולניות שלי, הקפדתי מתוך עיקרון לא להפוך אותם לדובונים מסורבלים וכבדי משקל – והקפדתי על חופשיות וקלילות הבגדים גם בחורפים קרים. מסתבר שדי צדקתי בהנחה שלי, ומצאתי סימוכין מאנשי מקצוע, אביא לכם לקט קצרצר. אגב, תודה שהתעניינתם, הילדים שלי מעולם לא חלו במחלות חורף מעבר לסטנדרט הממוצע בהחלט.

ובכן, טובי המומחים ברפואה יגידו לכם, שעדיפה שכבת בגדים אחת יותר – מאשר פחות, ובפרט בבית, כשחשוב להשאיר חלון פתוח גם בימים קרים, למניעת הצטברות חיידקים במקום. אז נכון, תמיד טוב שיהיה יותר ואז אפשר לקלף שכבה אחת ולא קרה שום דבר.

דווקא בגלל השכבות, כדאי לבחור בגדים דקים ומחממים – כן, יש כזה דבר. בגד לא חייב להיות עבה ומסורבל כדי לחמם, יש בדים דקים שמחממים מעולה, העדיפו אותם לשם הנוחות של הילד, ואם זה תינוק אז עוד יותר – כי מסכן הקטן, איך יבטא את עצמו? הקפידו שגם המעילים של הילדים לא יהיו עבים מדי – בכל זאת, מי רוצה ילד שלא מוצא את ידיו ורגליו?

אם גם אתם שואלים את עצמכם מה דין יציאה מהבית לרכב וחוזר חלילה, כשמדובר בפרק זמן קצרצר, האם יש צורך לעטוף את הילדים כאילו יצאנו לקוטב הצפוני? אז לא. דעו לכם שמעבר קצר שכזה אינו משמעותי, ומספיקות שכבות הבגדים שלבש היום ללימודים (גופיה חמה, חולצה נעימה וסוודר) ואין צורך לדחוס אותו גם למעיל מסורבל. אם השהות בחוץ מתחילה לעלות על חמש דקות, כדאי להוסיף מעיל, משום שזה פרק זמן בו הגוף מתחיל להתקרר. אם מדובר בתינוק, דאגו שתהיה לכם שמיכה בהישג יד ועטפו אותו בזמן המעבר הקצר.

בלילה כדאי לעטוף אותם היטב, אבל גם אז להקפיד על הקלילות. אם יש לילד גופיה חמה, גרביים, ודובון זה יבטיח שהוא לא יסבול מקור גם אם השמיכה תזוז לו. לתינוקות קטנים רצוי להוסיף עוד שכבה.

אגב, בקשר לגרביים – אפילו לילדים שלי שאינם סובלים מעודף קור, כמו שהבנתם, אני לא מוותרת. כפות רגליים הן מקום אליו הדם זורם באטיות מאשר ביתר איברי הגוף ולכן הן נוטות להיות קרות. אז אם אנחנו רוצים למנוע את ההתעטשות הבאה – כדאי להקפיד על גרביים בכל גיל.

טיפ אחרון לחימום: במידה ומחממים עם מזגן – השאירו את החדר לח בעזרת מגבת לחה או קערת מים סמו למקור החימום. יש לנו נטיה להפוך את הבית לסאונה, וזה לא הדבר המומלץ ביותר. ולכו גם לשתות כוס מים, זה משהו שאנחנו שוכחים בחורף. שלא תתייבשו לי – לא קיץ עכשיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!