השעות הקשות ביום להורים לתינוקות ואיך אפשר להקל?

החודשים הראשונים לאחר הולדת תינוק חדש הינם אינטנסיביים ביותר עבור ההורים. מדובר בתקופה שבה התינוק הרך עוד מחפש את דרכו ומסתגל לעולם שמחוץ לרחם. ההסתגלות היא תהליך שכולל היבטים רבים ולוקח זמן עד שההורים יכולים להסתכל אחד על השני בחיוך ולהגיד "נכנסנו למסלול". אם תשאלו את מרבית ההורים הם יגידו לכם שיש שני מוקדים ביום שנחשבים לקשים יותר, אלו הן בדרך כלל שעות אחר הצהריים בהן יש גזים ושעות הלילה, שבמהלכן התינוק מתקשה להירדם. לכל אלו בעצם מצטרפים העייפות שלכם כהורים – לא פשוט להיות ער בלילה עם תינוק לאחר שטיפלנו בו יום שלם, או כשצריך לקום למחרת בבוקר לעבודה, וגם ההתמודדות עם הגזים כשהקטן שלכם בוכה וחסר אונים, זה מצב לא פשוט עבור התינוק ועבור ההורה.

אז איך נוכל להקל ולראות איך אנחנו מסייעים לתינוק שלנו להתמודד עם תופעות אלו, כדי שעם הזמן נוכל למצוא את עצמנו ואת התינוקות שלנו ישנים יותר ונינוחים יותר?

נתחיל עם הגזים. השעות של הגזים אלו שעות לא פשוטות. זה יכול לקרות פתאום באמצע הרחוב, מלווה בבכי ששומעים למרחקים שקשה מאד להרגיע,וכשאנו מביטים על התינוק שלנו אנחנו רואים שהפנים שלו מתעוותות, שהוא לא נינוח ומבינים שכואב לו ולא נעים לו. אז קודם כל, חשוב להבין קצת יותר. בשפה המקצועית קוראים לזה קוליק- קוליק מתייחס לתופעה של כאבי בטן התקפיים, המופיעים בדרך כלל באופן פתאומי, ומלווים בבכי קולני וממושך.

קוליק הינה תופעה נפוצה בחודשים הראשונים לחייהם של תינוקות, כאשר ישנם תינוקות שרגישים במיוחד. תופעה זו מתחילה בדרך כלל בשבועות 3- 6 הראשונים לחיים, וחולפת עד גיל 3 חודשים. אם התינוק בוכה בצורה מוגזמת לאחר גיל זה, יש לבדוק אם מדובר בבעיה רפואית אחרת.הקוליק מופיע בדרך כלל בפתאומיות, בשעות אחר הצהרים או הערב, ומלווה בבכי חזק ומתמשך ואף עלול להמשיך מספר שעות, עד אשר התינוק מותש. נראה כי מעבר צואה או גזים תורם להקלה.

איך מזהים קוליק? בכי– ההגדרה המקצועית המקובלת היא כאשר תינוק בריא בוכה במשך למעלה מ- 3 שעות ביום, יותר מ- 3 ימים בשבוע, למשך שבוע אחד לפחות. סימנים חיצוניים נוספים שיכולים להתלוות כולליםפנים סמוקות, בטן תפוחה, רגליים מכווצות לכיוון הבטןוכפות ידיים לפותות.
מה עלול לגרום לקוליק? סיבת התופעה אינה ידועה, אך בחלק מהתינוקות נראה כי יכולה להיות קשורה ל:רעב, בליעת אויר לקיבה ולמעי, האכלת יתר ואלרגיה למזון.

כיצד ניתן להקל על תופעת הקוליק?
מכיוון שהסיבות לקוליק אינן ידועות, אין לקוליק טיפול מוגדר ויעיל, ניתן לנסות ולהקל על התופעה על ידי:
השכבת התינוק כשבטנו על ירך המטפל, ועיסוי גב תחתון של תינוק, אמבטיה חמה או כרית מחוממת או בקבוק מים חמימים עטוף במגבת, שינוי בשיגרת ההאכלה, והקפדה על הוצאת אויר מעת לעת בזמן ההזנה, יש להימנע מאכילת יתר או חסר, נדנוד קל על ידי ישיבה עם התינוק בכסא נדנדה, נסיעה באוטו כשהתינוק שוכב בכסא בטיחות תוך כדי השמעת מוסיקה נעימהוהקטנת גירויים על ידי כניסה לחדר שקט וחשוך.

חשוב לזכור כי תופעת הקוליק אינה אשמה של אף אחד, חשוב שהורי התינוק ינוחו, יחדשו כוחות, ויתנחמו בעובדה שמדובר בתופעה החולפת מאליה לקראת גיל 3 חודשים.

התופעה השנייה היא ערות בשעות הלילה, שנובעת מכך שהתינוק אינו רגוע ולעיתים גם בוכה. זה מאד לא קל לעבור לילה ללא שינה ומצב לא פשוט עבור התינוק ועבור ההורים. חשוב להבין שזו תקופה שבה מערכת העיכול של התינוק עדיין מאד עדינה ומתפתחת אט אט, כשבמקביל התינוק שלנו עדיין לא מדבר ולא ממש ברור לנו עוד מה הוא חש ומה עובר עליו – והרבה פעמים אנחנו מנסים לנחש. ישנן פעמים שנדמה לנו שהוא רעב, אבל הוא בעצם שבע, ואז אנחנו מעמיסים עודף אוכל על הקיבה שלו שגורם לו לתחושת אי נוחות, ומצד שני לעיתים הוא רעב ואנחנו חושבים שהוא כבר "אכל מספיק" - ואין ספק שזה מבלבל. חשוב גם לדעת שלתינוק לוקח זמן להבין מתי יום ומתי לילה – כלומר מתי זמן ערות ומתי הזמן לישון?

אז בואו נעשה קצת סדר:
בימים הראשונים התינוק ישן שעות רבות, וכל עוד המשקל של הילד בסדר אין צורך להעיר אותו. במשקל נמוך יבקשו מכם להעיר את הילד להאכלה אחת ל- 3-4 שעות. לאחר מספר שבועות, כן אפשר להתחיל לבנות בשלבים סדר יום, מה שאומר שבבוקר ובמהלך היום חושב שהוא בחדר מואר ולא חשוך, זה בסדר שיהיה רעש מסביבו, כמובן לצאת לטיולים בחוץ. אם יש לו עריסה, כדאי להעביר אותה מהחדר שינה לסלון. לקראת הערב וזמן השינה, אפשר להנמיך את האורות, לקלח כמובן, לשים מוסיקה נעימה- לייצר טקס שינה נעים ורגוע שהילד ילמד להכיר ולזהות עם הזמן שאנו עוברים ל"זמן לילה".

לגבי רעב או שובע, נסו ללמוד מתי התינוק שבע ומסיט את הראש מהפיטמה או הבקבוק ולעומת זאת מתי הוא פותח שוב ושוב את פיו כמחפש אוכל או מכניס אגרופים לפיו.

לגבי בכי בלילה וחוסר נוחות, קחו בחשבון שיש להיות סבלניים ובחודשים הראשונים זה על הידיים, והרבה. בתקופה זו אפשר לנחם את התינוק על הידיים ולא צריך לפחד מהקניית הרגלים לא טובים. באמצעות המגע, גופו של התינוק נרגע, המוח מפריש הורמונים המסייעים לרגיעה ולחיבור בין התינוק להוריו.

מה עוד יכול לעזור להרגיע? עיסויים עדינים, נדנודים על הידיים, נשיאה במנשא או קפיצות עדינות עם התינוקעל כדור פיזיו, טרמפולינה, עיטוף נעים והדוק בשמיכה דקה (למעט הראש, כמובן), ריקוד מחובק, לחישות או שירי ערש, "רעש לבן" (למשל, רדיו ברקע), שינוי תנוחה לשכיבה על הצד, על הבטן, או לתנוחת בטן- צד שבה בטנו של התינוק שעונה על האמה של ההורה וראשו מוטה מעט מטה (להזכירכם: תנוחת צד או בטן מומלצת אך ורק לתינוקות ערים הנמצאים תחת השגחת מבוגר או מוחזקים בידיו. בזמן שינה, יש להשכיב את התינוק אך ורק על הגב כמובן). כמספר ההורים, כן מספר הפתרונות האפשריים... אך על עובדה אחת כולם מסכימים: גם ההורים זקוקים להתרעננות ולחידוש כוחות בתקופה הקשה הזאת, ואל תהססו לקבל עזרה מכל מי שמציע.
עם הזמן תגלו שהעניינים נכנסים לשיגרה גם עבור התינוק שלכם וגם עבורכם. כן, יש למה לחכות!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!