ה-Uber של הבנקאות: "רוצים להשקיע בחברות ישראליות"

המלך מת, תחי הטכנולוגיה החדשה. ענפים שלמים במשק העולמי מתמודדים בעשור האחרון עם מהפכות היסטוריות. הדוגמא הבולטת ביותר - חברת התוכן הגדולה בעולם היא רשת חברתית שלא מייצרת תוכן (פייסבוק); לחברת המוניות הגדולה בעולם (Uber) אין אפילו מונית אחת בבעלותה והמצב דומה גם אצל Airbnb בתחום המלונאות. הטכנולוגיה שינתה באופן רדיקלי כמעט כל אספקט בחייו של האדם המערבי הממוצע, אבל יש תעשייה אחת שעדיין לא חוותה מפץ גדול - הבנקאות.

אם מדברים על בנקים - אי אפשר שלא לחשוב על שוויץ שהפכה בעקבות סיבות היסטוריות והודות להקפדה על סודיות בנקאית - לשחקנית משמעותית בעולם הפיננסים, בלי שום פרופורציה לגודל הפיזי של המדינה או למספר התושבים - כ-8 מיליון בסך הכל. שוויץ תרמה לעולם את הדייקנות, השוקולד והפונדו - אך בשנים האחרונות מתפתחת במדינה גם סצנת היי-טק קטנה אך שאפתנית.

חברת הסטארט-אפ השוויצרית Centralway Numbrs שיש לה זיקה לישראל פעילה בתחום הפינטק והחזון שלה הוא להיות "אובר" של הפיננסים - להיות הבנק הגדול בעולם מבלי להיות בנק. איך זה אפשרי? החברה מפתחת אפליקציה ש"מתלבשת" למעשה על האפליקציות של הבנקים ומציעה ממשק ידידותי שמנתח את ההוצאות וההכנסות ומאפשר לנהל בצורה טובה יותר את חשבון העובר ושב ואת ההשקעות. מי שמנהל חשבון בבנק בודד יכול ליהנות מהאפליקציה, אבל היא יכולה להניב ערך משמעותי יותר למי שמנהל שני חשבונות או יותר, אפילו בבנקים שונים - וכעת יוכל לעשות זאת דרך אפליקציה אחת.

האפליקציה מוצעת בחינם ובשלב זה Centralway לא רושמת הכנסות, אבל הגישה של החברה למידע פיננסי אודות מיליוני בני אדם עשויה להשתלם מאוד. בחברה מעדיפים שלא להרחיב כרגע את הדיבור לגבי המודל העסקי, אבל סביר להניח שבעתיד האפליקציה תאפשר לבצע השוואת מחירים בין מוצרים פיננסים. אתם זקוקים להלוואה? האפליקציה תנתח את ההיסטוריה הפיננסית שלכם ותאפשר לכם לבצע "מכרז" בין בנקים שונים ולבחור את ההצעה האטרקטיבית ביותר. התחרות הזו צפויה להתרחב גם לפיקדונות, השקעות וכן הלאה.

"המקום הנכון להיות בו"

משרדי החברה ממוקמים בציריך אך האפליקציה שלה זמינה בימים אלה רק בגרמניה. ויש לכך 82 מיליון סיבות - בדומה למספר התושבים של המדינה השכנה. שיקול משמעותי נוסף באסטרטגיה של Centralway הוא הרגולציה המחמירה שמלווה את תחום הבנקאות בגרמניה. אם נצליח לעשות את זה שם, הם מעריכים, נוכל להתמודד בשווקים אחרים.

את החברה השוויצרית מנהל מרטין סיידלר שזוכה לליווי צמוד מד"ר בועז ברק, ישראלי שכיהן בעבר בתפקידים בכירים ב-UBS וקרדיט סוויס - שניים מהבנקים הגדולים והחשובים בשוויץ ובעולם כולו. סיידלר הוא יזם אינטרנט סדרתי בעל ניסיון של כשני עשורים. "90% מהחברות שהקמתי עדיין קיימות", הוא אומר, "נהניתי לקחת את החברות הקטנות האלה - סטארט-אפים שפועלים בעיקר במזרח ובמרכז אירופה - ולראות אותן צומחות - אבל זו כבר היסטוריה. בשנים האחרונות קרן דיגרטי, שמאגדת השקעות מכמה מהמשפחות העשירות באירופה, לרבות המשפחה שלי, משקיעה בחברת הפינטק Centralway Numbrs".

לדברי סיידלר, "החברה מתמקדת בשוק הבנקאות הקמעונאי וזו גם הסיבה שאנחנו פעילים בישראל. אנחנו מחפשים בישראל סטארט-אפים שיתמכו בנו בניסיון שלנו לבנות פלטפורמת בנקאות במובייל. אנחנו רוצים להשקיע בחברות ישראליות ואולי גם לבצע רכישות. בתקופה הקרובה נקים מרכז פיתוח בישראל".

במסגרת הביקורים שלו בארץ הקודש נפגש סיידלר עם הנשיא לשעבר שמעון פרס ("אישיות יוצאת דופן, הוא מבין איך העולם עובד", אומר סיידלר), פרופסור יוג'ין קנדל ואנשי הון סיכון מקומיים בהם פנחס בוכריס וחמי פרס. הוא הגיע לישראל בפעם הראשונה לפני שנה והתלהב. "בועז ברק סיפר לי שישראל היא הסטארט-אפ ניישן ואם להודות על האמת, לפני כן לא היה לי מושג שזה המצב. קראתי את הספר 'אומת הסטארט-אפ' והכרתי חברות נפלאות כמו צ'ק פוינט ומובילאיי, אבל עד לפני שנה לא ביקרתי אצלכם בעצמי".

ההשקעה הראשונה שביצע סיידלר בישראל היא באקסלרטור Elevator. "אני יודע שיש הרבה אקסלרטורים בישראל", אומר סיידלר, "אבל אנחנו שמחים מאוד להיות חלק ממועצת המנהלים של Elevator. יש להם צוות מוכשר ופורטפוליו יוצא דופן. הם תומכים בחברות ועוזרים להם להאיץ לשלב הבא. מעבר להשקעה באקסלרטור עצמו החלטנו להשקיע ישירות גם בסטארט-אפ Moburst".

למה בעצם ישראל ולא עמק הסיליקון?

ישראל היא המקום הנכון להיות בו. עכשיו, יחד עם בועז, אנחנו מנסים לבנות גשר בין ישראל לבין ציריך. מערכת היחסים הזו תתבסס על השקעה בחברות והקמת מרכז פיתוח. במסגרת הביקורים שלי בישראל הגעתי למכון ויצמן (בועז ברק הוא חבר במועצת המנהלים העולמית של מכון ויצמן למדע - ע.ר) והרגשתי שזה כמו לבקר בסטנפורד. למרות שאם להודות על האמת - מעולם לא ביקרתי בסטנפורד (צוחק). ראיתי תמונות וזה נראה דומה".

במהלך השהות בישראל נפגשו סיידלר וברק עם נציגים של השחקנים הגדולים בזירה המקומית - הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי הראשון. "במובן מסוים", אומר סיידלר, "גם הם הולכים בדרך שלנו. הם הבינו שזה הטרנד העולמי".

"ניתן לך ראיון בלעדי"

אחת הנישות המסקרנות והמפתיעות שבהן יכולה תעשיית הפינטק לצמוח היא דווקא בקרב אנשים שאין להם חשבון בנק. הכלכלה בעולם השלישי, בדגש על אפריקה, צפויה לעבור שינוי דרמטי, הודות לשימוש הגובר בסמארטפונים.

"אנשים שאין להם חשבון בנק ישתמשו בשירותי פרי-פייד (תשלום מראש)", מסביר סיידלר, "הם ישלמו מראש ואז יוכלו לבצע פעולות עם הכסף שלהם - בעזרת האפליקציה. זו התוכנית שלנו וזה מה שנעשה באפריקה וגם בחלקים מסוימים של אסיה. המטרה שלנו היא להפוך לפלטפורמת הבנקאות הגדולה בעולם".

זה נשמע שתצטרכו הרבה כסף כדי להתקדם. אתם שוקלים את האופציה להנפיק?

סיידלר: "אנחנו בהחלט חושבים על האופציה של הנפקה לקראת 2017. אנחנו ניתן לך ראיון בלעדי כשזה יקרה".

הבעת אמון מרונלד כהן: "זו שליחות"

לפני כחודש הודיעה Centralway על צירופו של משקיע חדש - סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס. מי ששידך בין החברה לבין כהן הוא ד"ר בועז ברק. כהן נחשב לאחד ממשקיעי הפרייבט אקוויטי המצליחים בכל הזמנים. בשנים האחרונות מוביל כהן, שמתגורר לסירוגין בישראל ובבריטניה, השקעות חברתיות - אשר מטרתן לתרום לקהילה במקביל להשגת תשואה. כהן כיהן כיו"ר אייפקס, שהשקיעה בין השאר בחברות הישראליות בזק ותנובה. בשנת 2013 פורסם ב"גלובס" כי כהן שואף להקים "בנק השקעות חברתי", אשר יסייע לפעילותו של המגזר השלישי, אך המהלך לא הבשיל.

כהן התייחס להשקעה שלו ב-Centralway ואמר כי "בחרתי להשקיע בפרויקט זה בשל המשמעות החברתית העצומה שלו - אשר עשויה להפחית באופן ניכר מאוד את רוב העלויות של הפעילות הפיננסית. החברה משתמשת בטכנולוגיה שמאפשרת השגה של יתרון זה במהירות ובהיקף גלובלי. השימוש במערכת הדיגיטלית-הבנקאית לטלפונים ניידים מאפשר ללקוחות כל הבנקים להגשים יעדים פיננסים אישיים במחיר הזול ביותר האפשרי. זוהי השליחות שלנו וזכות יסודית של כל לקוח".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!