ללמוד עם הילד זה לא "לבזבז זמן"

"והגדת לבנך" (יג, ח)

בשעה שיהודי הולך לבית הכנסת להתפלל או ללמוד תורה, חש הוא שבזמן הזה עסק במצווה וקיים בכך את רצון ה', לעומת זאת, אותו יהודי כשהוא יושב ולומד עם בנו במשך חצי שעה פרק "אלו מציאות", קיימת בו תחושה שבכך הקריב עבור הילד חצי שעה מהחיים שלו, והיה זה 'בזבוז זמן' עבורו...

פעמים רבות, אב הלומד עם בנו נראה כמו אותה בובה עם קפיץ, שכשנפתחת הקופסא היא מזנקת החוצה, וכך אותו אב 'מסכן' שאשתו ביקשה ממנו ללמוד מעט עם בנו, עושה זאת מחוסר ברירה [כי אותו ילד הרי 'אינו ברמה שלו'...] ובזמן הלימוד הוא מביט מידי פעם בשעון לראות מתי כבר יסתיים העניין והוא יוכל לשוב ללימודו.

זוהי תחושה מוטעית, מצוות לוקחות זמן, וכשם שאדם אינו מביט בשעון כמה זמן אורכת לו תפילת שחרית ומנחה, או כמה זמן נמשכת בביתו סעודת שבת – כך בדיוק צריך להיות מבטו על הלימוד עם בנו, כי גם זו אחת מהמצוות המוטלות עליו.

האמת היא, שבאופן כללי ישנם בעניין זה כמה דברים שאיננו מבינים אותם די הצורך, כלומר, יהודי צריך לבנות בפועל, אך איננו כקבלן שלפני שגמר מלאכתו אינו מקבל מאומה.

עוד עלינו לדעת, כי כשם שברור לכל אחד שדרושה השקעה יומיומית בילד כדי שיגדל בריא בגופו, ואם לא ידאגו הוריו להאכילו מאכלים בריאים כגון לחם, ירקות, וכיוצ"ב, ויניחו לו להסתפק בעוגות וממתקים, אמנם הוא לא ימות למחרת...אך בהחלט יתכן שכשיתבגר ויגיע לגיל שלושים, ארבעים וכו', הוא יסבול מבעיות בריאותיות, ולעומת זאת כל אכילה נכונה בילדותו מוסיפה לו בריאות לטווח הארוך - כך בדיוק נדרש מהאב לדאוג לבנו מבחינה רוחנית, ואל לו לחשוב 'מה כבר תועיל לו לילד אותה רבע שעה של לימוד'?

אב הלומד עם בנו יום יום, או לכל הפחות לעיתים תכופות – בימי שישי, בשבת אחה"צ, או בבין הזמנים, גורם לכך שילדו יגדל בריא בנפשו, ממש כאכילת אוכל בריא במקום סוכריות !

ובכלל, לימוד עם הבנים הוא סגולה להצלחה, זוהי תורה מיוחדת, תורה של קיום מצוות "ושננתם לבניך".

ידועים דברי חז"ל (ב"ב כא ע"א), "בתחילה מי שיש לו אב – אביו מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה וכו', עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר", בתחילה לא היה קיים מושג של 'חיידר', מי שהיה לו אבא למד, ומי שלא היה לו אבא – לא למד, ואכן, לרוב הילדים היו אבות, עלינו להבין כי אין תחליף לתורה של אבא, זוהי קדושה אחרת, תורה המקושרת עם מעמד הר סיני.

עלינו לחוש אפוא, שזמן הלימוד עם הבנים אינו זמן "מבוזבז", חינוכם הוא חלק בלתי נפרד מעבודת ה' שלנו !

הלומד עם בנו מתוך הבנה ותחושת האחריות הזו, מעמיק ומחזק את הקשר הבריא בינו לבין בנו, קשר זה חשוב שבעתיים בדור זה בו נדרשים אנו לחבק כמה שיותר את ילדינו, לחבר אותם אלינו, בקשר בל ינותק, להרעיף עליהם אהבה וחום, להחדיר להם את התחושה ש"החברה" הטובה ביותר זו החממה הביתית, אבא ואמא, וכדי שלא יחפשו חלילה תחליפים מדומים הממלאים את רחובותינו.

ויהי רצון שנזכה כולנו שיתקיים בנו הפסוק (תהלים קכ"ח ג) "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך" אכי"ר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!