הגילוי שבתוך ההסתרה: על מפעל ה'שלוחים'

לפני ימים ספורים התארחו כמה עשרות מחברי הקואליציה בבניין המרכזי בכפר חב"ד, בנין 770.

לא. לא מדובר בחברי הכנסת, אלא בחברי הקבוצה החרדית, קבוצת "הקואליציה", שהיא קבוצה של עיתונאים, אנשי תקשורת, אנשי יחסי ציבור, כותבי טורים, שדרנים, מנחי תכניות, מראיינים וכד'. בקבוצה יש ייצוג לכל גווני החברה החרדית. חסידים, ליטאים, אשכנזים, ספרדים, שמרנים, מודרניים, מזוקנים ומגולחים, כל מגוון הסוגים הקיים בחברה החרדית, קיים בקבוצה. אין מגזר מקופח.

מטרת המפגש היתה הכרת הגוף המוכר, המתוקשר והמיוח"צן ביותר בעולם, חסידות חב"ד, עם דגש מיוחד על פעילות ה"שלוחים".

למרבה ההפתעה, למרות שדומה שאין אדם בעולם, בפרט בעולם היהודי ועל אחת כמה וכמה בעולם החרדי, שאינו מכיר את פעילות חב"ד בארץ וברחבי העולם, מסתבר שמה שכולם יודעים הוא, רק מה שבחב"ד מעוניינים ודואגים שידעו. דהיינו, את הפעילויות השונות לקירוב יהודים לאביהם שבשמים, את קיומם ופעילותם של בתי חב"ד השונים, את המבצעים וכד'. אבל, את העבודה הסיזיפית, את הקשיים, את הבעיות, את הבדידות לעיתים, את המצוקות בהן נתקלים השלוחים, את מתכונת החיים בנכר, רחוק מהקרובים, מהמשפחה ומהחברים, חב"ד לא חשפה עד היום.

בשולחן אתנו ישבו הרב יוסף יצחק אהרונוב, ראש מפעל השליחות בישראל, והרב נפתלי ליפסקר מנהל אגף השליחים, שסיפרו בהרחבה לנאספים, על חייו של השליח. על ספיגת האידיאל 'השלוחי' החל מינקות. על דרך החתחתים אותה הוא עובר בדרכו להשגת המטרה שהיא הקמת בית חב"ד בנקודה זו או אחרת, ביניהן מהנידחות ביותר, על הגלובוס. על הפעלתו התמידית והשוטפת של בית חב"ד. על השגת התקציבים והמימון האדיר שכל בית כזה דורש. על אינספור קשיים ותקלות בהם נתקלים השלוחים בחיי היומיום. על הסכנות האורבות לפתחם, במיוחד בשנים האחרונות. על הקרבת החיים הפרטיים והמשפחתיים על מזבח עם ישראל. וגם כמובן, על צידו השני של המטבע. על האושר. על הסיפוק. על ההצלחות. על הסיוע לכל דורש ונזקק. על הסייעתא דשמיא האדירה אותה הם חווים על בסיס קבוע. ועל מילוי רצון הקב"ה לגבי כל יהודי ויהודי, כפי שהנחה אותם הרבי זצ"ל.

קשה להאמין שבדור בו כל זוג צעיר חרדי מן המניין, מקבל לקראת נישואיו "ריפוד" של "סידור מלא", ישנם זוגות צעירים הנוטשים זמן קצר לאחר נישואיהם את הקן המשפחתי החם, נוטלים את מקל הנדודים בידם, ויוצאים לבנות את ביתם וחייהם לעשרות השנים הבאות, בארץ לא נודעת, ארץ זרה, מנוכרת, ולעיתים קרובות עויינת, בלא שידעו מה ילד יום.

קשה להאמין שבדור כה "מרופד", קיימת הקרבה עצמית אידאולוגית שכזו, אבל העובדות והמספרים ניצבו מול עיני הנאספים ללא כל אפשרות לערער על כך.

שנים רבות חלפו מאז תשמ"ט, בה חל ריחוק בין הציבור הליטאי לחסידות חב"ד, ועושה רושם שבשנים האחרונות נסגר הפער וחלה התקרבות רבה בין הצדדים, התקרבות שאיפשרה לא רק את המפגש הזה, אלא גם ובעיקר את ההתחברות הרגשית בין הקבוצות הכל-כך שונות באופיין ובצורת חייהן, התחברות שיכולה לשמש בסיס נפלא להפריה הדדית ולשיתופי פעולה מועילים לטובת החברה כולה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!