ליברמן: "אין לי שום בעיה עם החרדים, יש לי בעיה רק עם גפני שמעביר כסף לאחמד טיבי".

מנהטן בתקופת ראש השנה האזרחית, קפואה אך נוצצת. במינוס עשר מעלות ברחובות גם המחירים על המדפים בחנויות קופאים ויורדים. נציגי ציבור ישראלים, אוהבים להמריא ב"תקופת החגים" לשליחות בתפוח הגדול. הקור חודר לעצמות, ואת הנפש מחממים בקניות. מה לא עושים בשביל-מדינה.

שר הבריאות ליצמן ששהה בניו יורק בתקופה הנכונה, העדיף להניח את הראש על כרית ביתית. "אני אוהב להרגיש בבית. אחותי מתגוררת בבורו פארק, העדפתי לשהות אצלה ולא במלון", הוא אמר השבוע. העוזרים שהו במלון, המיניסטר לן בדירה, המאבטח המתין ברכב מעבר לכביש בהתאם להנחיות שירות הביטחון.

ליצמן - חסין מיַעֶפֶת - התעורר כדרכו לפנות בוקר והחל לנהל שגרה של יום עבודה. כשהעוזרים שידלו אותו לצאת לגיחה ב'מייסיס' ברחוב ברודווי, ליצמן התרצה, אך אחרי כמה צעדים ביקש לחשב מסלול מחדש בתירוץ שאינו תקף בביקורי אח"מים בחו"ל: "אם נלך לקניות נאחר לפגישות הבאות, אז תלכו אתם כשתספיקו. לי בין כך אין מה לקנות. את הכל אני מוצא בצרכניית גור".
אין סיבה להשתתף בצערם של פוליטיקאים שנאלצים לשהות מפעם לפעם מעבר לים. בדיוק כפי שאי אפשר להזדהות עם סבלו של איש ציבור חרדי שמתאר עד כמה קשה עליו השליחות הציבורית אותה נאלץ לקבל בהוראת רבותיו. ליצמן נהנה מכל דקה. הפוליטיקאי היחיד שדובר אנגלית שפת אם הגיע לראשונה בחייו לביקור ממלכתי בארה"ב בכובעו כמיניסטר ישראלי - ואצל ליצמן הכובע אינו רק מטאפורה.

ליצמן המריא ליומיים שטופי שמש במיאמי כדי להשתתף בשבת הקונוונשן השנתית של אגו"י בפלורידה. "רק שיהיה ברור. לא תפסתי לרב לייזרזון את המקום", הוא הבהיר השבוע בחיוך, "הקונוונשן שאברהם יוסף לייזרזון משתתף בו מדי שנה מתקיים בניו יורק. אני הייתי בפלורידה".

השמש חייכה אליו כששב לארץ הקודש. בערב שבת הוא נחת, ובמוצאי שבת חיכתה לו קבלת פנים בלתי שגרתית בערוץ 2. בסקר של הערוץ, במהדורה הנצפית במדינה, נבחר ליצמן לשר הפופולרי בישראל. דוקטור לשם כבוד של הציבור החרדי.

פגשתי אותו השבוע בכנסת כדי לנסות ולהבין מהו הסוד. כיצד מצליח יהודי עבדקן בעל מבטא יידישאי, מראה חסידי, ותדמית של פוילישער מתוחכם, לעשות בית ספר תקשורתי לחבריו הפוליטיקאים. או אם תרצו: אלו עצות יכול ליצמן לתת לחברים – שלא ממש מפרגנים.
שר הבריאות הסתובב השבוע בתחושה של 'היי', בלי כל קשר ישיר לקנאביס (קשר עקיף דווקא יש). ליצמן הוא איש עבודה שאין שני לו, אבל מלאכת השיווק היא משימה קשה בפני עצמה, וכאן, חייבים להודות שהאיש למד את השיטה ושכלל אותה לדרגת אומנות.

ליצמן כיהן כשר בריאות בקדנציה הארוכה בעשור האחרון. גם כשנזרק ביחד עם חבריו לאופוזיציה הוא המשיך לדבר, להתראיין ולעסוק בענייני משרדו לשעבר. כך זוהה ליצמן כ'מר בריאות' גם בשנה וחצי בהן כיהנה במשרד השרה גרמן מ'יש עתיד' – שלא הייתה העיפרון הכי מחודד בקלמר, או כשפת המקום, המחט הכי דקה. בעיניים ציבוריות ליצמן נתפס כשר בריאות בפועל מזה שש שנים עם הפסקה קלה להתרעננות. בממשלה שבה שרים מתחלפים מקדנציה לקדנציה ותוך כדי, זו בשורה רעננה בפני עצמה.

שר הבריאות השכיל להציב יעדים ברי השגה פוליטית וקליטים תקשורתית: רפואת שיניים חינם לילדים, אמ.אר.איי נגיש לכולם, וההישג הטרנדי מכולם, קנאביס רפואי זמין - לסב החולה ולנכד התל-אביבי שירכוש בבית המרקחת וייטול מעשר.

ייעוץ רפואי
הפוליטיקאי החרדי היחיד לפניו, שזכה במקום הראשון בסקרי דעת הקהל, היה שר התקשורת אטיאס ב-2008-2007. אטיאס התמקד ביעד קליט ופופולרי ציבורית-חברתית: הורדת מחירי הקישוריות ושחרור אופציית ניוד המספרים. לאטיאס בשעתו, הייתה פריבילגיה שלליצמן כיום אין. הוא לא כיהן רשמית כיו"ר מפלגה למרות שבחש והשפיע מאחורי הקלעים בכל המהלכים.

אתה ראש מפלגה והאחריות מחייבת, אמרתי לליצמן. חבריך המפרגנים טוענים בשיחות סגורות שהזנחת את כל הנושאים שנוגעים לחרדים. אתה מתמקד באמ.אר.איי ובקנאביס רפואי, אבל את תקציב הישיבות, המחוז החרדי וכל השאר הנך מותיר לאחרים.

"זה נכון שאני לא מחפש כותרות בתחומים אחרים", השיב ליצמן, "אני לא רץ לתקשורת כדי להביע דעה לא על אובמה, לא על איראן וגם לא על ועדת הכספים ומשרד החינוך, אבל לומר שאינני מעורב זהו הבל. הייתי מעורב ואני מעורב גם כיום בכל: בתקציב הישיבות, בתוספת הרטרואקטיבית, בתוספת לקצבאות".

טוב שהזכרת את הקצבאות, אמרתי, כי נשמעו טענות על כך שוויתרת על התוספת הרטרואקטיבית שהובטחה ליהדות התורה ולש"ס בהסכמים כדי לקבל עוד מיליארד שקל למשרד הבריאות. למעשה, ויתרת על מה שהובטח לבוחריך, עבור תקציבים למשרדך.

"קודם כל אתקן אותך, כי הבאתי הרבה יותר ממיליארד למשרד הבריאות", הבהיר ליצמן, "לגבי גוף הטענה, שמעתי את הדברים ואלו דברי הבל. ההסדר שגיבשתי, של קצבאות חיסכון לכל ילד, הוא הישג גדול עם משמעות לטווח ארוך ואני חייב לציין שהוא נעשה בתיאום עם החברים מיהדות התורה ומש"ס. את הכסף למשרד הבריאות הבאתי במו"מ קשוח מול האוצר ושילמתי מחיר".
מחיר על חשבון המצביעים החרדים, הערתי.

"ממש לא", השיב ליצמן, "אספר לך איך הבאתי את התקציב. הייתה לי עמדה עקרונית נגד צמצום שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) בבתי החולים ובסופו של דבר, כדי להגדיל את תקציב המשרד הסכמתי לחלק מדרישות האוצר וכתוצאה מכך הוכללו הגבלות על השר"פ. אומנם נכללו הגבלות פחותות ממה שהאוצר דרש, אבל יותר ממה שהייתי מוכן מלכתחילה".
אתה מדבר על עבודה קשה אך גם אתה לא חף מגימיקים זולים, אמרתי, ביקורי הפתע שלך בבתי החולים הם הרי גימיק אחד גדול.

"זה ממש לא נכון", השיב ליצמן, "כשאני עושה ביקורי פתע בבתי חולים, אני ניגש לחולים, שומע ולוקח פרטים. בשבועות הקרובים נתחיל במיזם שיחבר את רשימות ההמתנה האלקטרוניות בבתי החולים לחדר בקרה בהנהלת משרד הבריאות. ננהל מעקב על סטטיסטיקה של פער הזמנים בין הגעה לבית החולים לבין כניסה לטיפול. הרעיון הזה לדוגמה, נולד מביקורי הפתע ומההבנה שאי אפשר
להניח לחולים להמתין שעות במסדרונות ולהידבק בינתיים במחלות".

איך אתה מסביר את זה שמהמחדלים אתה יוצא כמו טפלון, שאלתי, הנה, החיסונים נגד שפעת אזלו מהמדפים, אבל אתה עדיין השר הכי פופולרי.

"החיסונים לא אזלו בגלל מחדל אבל לא אכנס להאשמות כי זו דוגמה טובה להתמודדות עם משברים. כינסתי את צמרת המשרד. אמרתי, אני לא מחפש אשמים, אותי מעניין דבר אחד ויחיד, איך מפיקים לקחים? הסבירו לי שהילדים הם אלו שמדביקים את ההורים. אמרתי, אם כך, החל מהשנה הבאה נחסן את הילדים במסגרת בתי הספר".

פוליטיקאים חילוניים הללו אותך, אמרתי, בתקשורת פירגנו. מחבריך החרדים שמעת מילה טובה?
ליצמן השתהה לפני שהשיב, גירד בראשו כמבקש להיזכר: "אני חושב שאייכלר פרגן".
נתניהו אמר בשעתו לשרי הליכוד, 'תהיו כחלונים'. מה היית מייעץ לחבריך, ובפרט לשר הפנים החדש-ישן דרעי שלא נהנה מתקשורת אוהדת כמוך, שאלתי.

"דרעי לא צריך את העצות שלי", אמר ליצמן, "אבל מה שלמדתי זה שהציבור מעריך שני דברים: יחס אישי לפרט ועקביות בעבודה. הבטחתי הרי טיפולי שיניים חינם. אחרי שהבטחתי, ניסו להסיט אותי מהיעד עם כל מיני הצעות מפתות אבל אמרתי, מילה זו מילה. הלכתי על מהלך ולא ארפה עד שהוא ימומש. את כל ההצעות הנוספות, אשמע אחרי שאשיג את המטרה שהצבתי".

ליצמן לא יאמר זאת בקולו אך בין השורות (כפשוטו, כפשוטו. בלי הזיות) הוא מתכוון להבטחה של דרעי למע"מ אפס על מוצרי היסוד, שהפכה למע"מ אפס בתחבורה ולבסוף להוזלה בתעריפים. "פוליטיקאי צריך להציב יעד ולדבוק בו", הוא אומר, כייעוץ רפואי לחבר.
דרעי מצא עצמו השבוע נופל בין הכיסאות בתחנת האוטובוס, ללא אפשרות לעשות יח"צ להוזלה בתעריפי התח"צ. "זה לא בתחום האחריות של משרדי", הוא הסביר השבוע כשנשאל מדוע אינו מיחצן את ההוזלה שרשומה על שמו ותפחית משמעותית את תעריפי התחבורה הציבורית.

עד לכניסתו ביום שלישי לתפקיד שר הפנים, מצא עצמו דרעי בקדנציה הנוכחית בסיטואציה שהיא ההיפוך הגמור ממעמדו של היועץ ליצמן: נע ממשרד למשרד, עם תחנת ביניים לא ברורה, נקלע בעל כורחו לזגזגת הגז. בכניסתו למשרד הפנים דרעי מציב שני יעדים ברי השגה: "היעדים שלי", הוא אמר לי השבוע בחדרו, "הם הנגשת לשכות האוכלוסין – קיצור התורים וייעול השירות, וביצוע צדק חלוקתי בין רשויות חזקות לחלשות בעיקר על ידי חלוקה מחדש של שטחים המניבים ארנונה תעשייתית". נותר רק לקוות שהצדק החלוקתי יאפשר לשכנע ראשי רשויות - "ככה שהם יבינו", כפי שנהג לומר שרון - להפסיק להדיר חרדים מתוכניות בנייה בתחומיהם.

לראשונה מאז שב לפוליטיקה, דרעי מצוי בפוזיציה שמאפשרת לו להתמקד בהצבת יעדים עקביים, ברי השגה. עבור ליצמן סקרי הפופולריות הם כבושם, אפשר להריח אך לא לאכול. התומכים בסקר שמפרגנים לשר האהוד בתור לרכישת הקנאביס, לא יתרגמו זאת בקלפי לתמיכה ביהדות התורה. לדרעי לעומתו, יש פוטנציאל גולמי, קטן מזה שהיה בעבר אך עדיין קיים, לתרגם אהדה להצבעה.
את יומו הראשון במשרד פתח דרעי בביקור פתע במשרדי ההגירה והאוכלוסין. "באתי", הוא אמר, "כדי לעמוד מקרוב על רמת השירות וזמן ההמתנה בתורים". יענק'ל ליצמן לא היה מנסח זאת טוב יותר. אז נקפוץ ללשכות האוכלוסין לחדש דרכון וניפגש בסקר הבא.

גרסת ליברמן
מזה שבועיים ימים שהם מתקוטטים בסגנון שלא מאפיין את שניהם. השניים כינו אחד את השני ליצן, כאילו מדובר באורן חזן ולא בשניים מהפוליטיקאים המנוסים בישראל, הטיחו זה בזה עלבונות כביכול לא שיתפו פעולה במערכות משותפות.

אם טרם זיהיתם, מדובר כמובן בליברמן וגפני. לפני שבועיים עלה איווט על דוכן הכנסת כדי להגיש את הצעת תיקון חוק הרבנות הראשית (גיור באמצעות רבני ערים), וחזר על המנטרה שהוא משמיע לאחרונה: בעד מדינה יהודית. נגד מדינה חרדית. לגפני קפץ המוישה והוא התפרץ כלפיו בחריפות. איווט הגיב, "תנו לליצן לעשות פה הצגה", וגפני השיב: "הליצן עומד על הבמה".
מאז, הוחרפו הטון והסגנון. בליל חמישי שעבר שהו שניהם, לא בו-זמנית, באולמי כתר הרימון בבני ברק. השניים השתתפו בשמחת הבר מצווה לבנו של אבי אבוחצירא, יועצו החרדי המוכשר של איווט שמגלה נאמנות לבוס גם בתקופות קשות. אצל ליברמן כידוע, בלי נאמנות אין חברות.
ליברמן שפגש במקום את דרעי, התיישב לשיחה חברית על סטייק אנטריקוט עשוי כהלכה, שעמד בסטנדרטים הקולינריים של השניים. כששניהם עזבו הגיע גפני. פגשתי את איווט באירוע והצעתי לו לרדת לרחובות בני ברק. תגלה שבני ברק לא מחכה לך, אמרתי, העימות עם גפני והנאומים שלך נגד החרדים הפכו אותך לאישיות פחות אהודה מלפיד.

"עושים לי עוול", הוא השיב. לבקשתו, המשכנו את השיחה השבוע בחדרו בכנסת, בעת שבמליאה הועלתה להצבעה העברת תיק הפנים לידי אריה דרעי. חברי סיעת ישראל ביתנו הצביעו נגד, אך איווט וחבר סיעה נוסף נעדרו מהמליאה: "אופוזיציה זו אופוזיציה וחברות זו חברות", הוא השיב לדרעי (באמצעות משה ליאון שנשלח לגשש). "דרעי הגיע סוף-סוף למשרד שמתאים לו", מפרגן איווט, "משרד הכלכלה לא היה תפור למידותיו. אריה צריך משרד שיש לו מגע עם השטח".
בוא נפתח דווקא עם דרעי ולא עם גפני, אמרתי. אומר אריה דרעי, זהו לא איווט שהכרתי. ליברמן שאני מכיר למעלה מעשרים שנה לא תוקף באובססיביות את החרדים.

"זה בדיוק מה שחשוב לי להדגיש", השיב איווט, "שאין לי שום בעיה עם הציבור החרדי. לא עם המפלגות החרדיות, לא עם חברי הכנסת החרדים שאני איתם בקשר יומיומי. יש לי בעיה אישית עם משה גפני שהפך את ועדת הכספים לסניף של הרשימה הערבית המאוחדת".

מסתבר שהדמון הגדול של איווט בקדנציה הנוכחית הוא לא ביבי, אלא טיבי. "גילינו כל מיני דילים ועסקאות שגפני עושה מול הערבים, בעיקר מול אחמד טיבי. בכל העברה הוא מכניס את אחמד טיבי, את אותו עוכר ישראל שהיה יועצו של ערפאת. זה מה שמרגיז אותי אצלו. בכל פעם שיש העברה לניצולי שואה או לעיירות פיתוח תמיד יש גם העברה לאחמד טיבי. ביום השבע-ברכות של דרעי שבו כולנו השתתפנו עצרתי העברה שביקש אחמד טיבי בוועדת הכספים. גפני פגש אותי בירכתי המליאה בכנסת. הוא אמר: 'זאת בקשה אישית שלי. אני מאוד מבקש ממך לא להפריע להעברת התקציב הזה'. אמרתי לו: אני לאחמד טיבי לא מעביר אפילו גרוש אחד. ביום רביעי בלילה כשפגשתי אותו ביציאה מהשבע ברכות של דרעי והוא נכנס הוא הסתכל עלי במבט נוקב, הבנתי שהוא מכין מתקפה נגדי".

אתה מתמקד בגפני, אבל גפני אמר בקול את מה שכל חברי הכנסת החרדים חושבים, אמרתי. אפילו יאיר לפיד הבין שאנטי-חרדיות יצאה מהאופנה, ואילו אתה לא מפסיק לתקוף, פעם אחר פעם.
"זה לא נכון", השיב איווט, "אני אומר את אותם דברים שאמרתי גם כשישבתי בממשלה עם החרדים. גפני תקף אותי בגלל מה שהיה עם טיבי ועשה שימוש כביכול בהצעת חוק לגיור באמצעות רבני הערים שהגשנו. נאמתי במליאה ובאותה שעה אף חבר כנסת חרדי לא נכח באולם. אני בניגוד ללפיד תמיד הבהרתי שאנחנו נגד הפרדת דת מהמדינה. אני יהודי מאמין, אשתי 'דוסית', מעולם לא הייתה לי בעיה עם החרדים, אני זה שניהלתי את המגעים להכנסתם לקואליציית ביבי הראשונה ואני זה שהתנגדתי בתחילת הקדנציה הקודמת להדרת החרדים".

אבל אי אפשר להפריד בין העמדות הפוליטיות להשלכות האישיות, אמרתי. הציבור החרדי מרגיש כיום שאתה האויב הגדול. יאיר לפיד נרגע, פוליטיקאי חרדי נבחר כשר הפופולרי בישראל, והרושם הוא שדווקא אתה החלטת להדביק על גבנו מטרה.

"זה רושם מוטעה ולא נכון", השיב ליברמן, "לא הייתי חרדי ולא אהיה חרדי. יש לנו את העמדות שלנו, יש את אוכלוסיית העולים שמצביעה לנו. את הרפורמה הזאת הובלנו בממשלה הכי יציבה שבה ישבו החרדים. דודו רותם ז"ל ישב עם הרב עמאר והגיע לסיכום. הם נכנסו לרב עובדיה וקיבלו את אישורו. אמרתי אז לדודו, שיחתמו על כל דף במסמך, כמו משכנתא. בסוף ש"ס חזרה בה בלחץ החרדים הליטאיים הקיצוניים מירושלים שלמדתי להכיר בבחירות לעירייה. אחר כך ש"ס גם רצה לבחירות עם קמפיין הכוכבית גיור המיותר שלא הביא מצביעים, אבל אני אף פעם לא הפכתי זאת למלחמה אישית בין שני ציבורים. מה שאני אומר כיום אמרתי במשך כל השנים ולמרות זאת שמרנו תמיד על קשרים טובים. גפני החליט מסיבות אישיות להפוך את זה למלחמה שלי נגד החרדים. הוא בא מוכן למליאה עם כוונה ברורה. זו הייתה הצגה שבוימה מראש".

השלמת עם ליצמן והתחלת לריב עם גפני, שאלתי. להזכירך, גפני הוא זה שתמך במועמד שלך משה ליאון לעיריית ירושלים.

"את המגעים ניהלתי מול יעקב אשר", השיב איווט בחיוך ממזרי.

התחלת לסכסך, אמרתי.

"לא התחלתי, אני רק מגיב, ולשחק טניס אני יודע", השיב איווט, "ליאון לא היה המועמד שלי בלבד אלא מועמד משותף, וכן, שיתפתי פעולה עם גפני בירושלים. הרצנו את אותו מועמד ואני בהחלט מעריך את התרומה של גפני שהוא איש ציבור מוכשר עם ניסיון רב. שיתפנו פעולה בעבר ואני לא פוסל שיתוף פעולה עתידי. אלא מה? שאת ההתחשבנות שלו עם טיבי בוועדת הכספים אני לא מוכן לסבול. לא בחרתי להפוך את המלחמה לאישית, אבל ברגע שהוא תקף, הגבתי. פראייר אני לא".

אתה מתמקד בגפני, אבל בסוף השאלה היא האם תמשיך לנהל קמפיין נגד החרדים כל הדרך לבחירות. בשאלה של או-או, האם לקראת הבחירות הבאות תתמקד בחרדים או בביטחון, שאלתי.

איווט השיב בלי להסס: "חד משמעית בביטחון".

מרים להנחתה
גפני שומע את הקולות ובוחר שלא להגביה את הלהבות. בסולם הרטוריקה האישי, התגובה שלו מדודה ושקולה, בבחינת: הצהרותיך (מכאן ולהבא) ירחקוך או יקרבוך. "הרי לכולם ברור", אומר גפני, "שהסיפור עם טיבי בוועדת הכספים הוא לא העניין. בוועדה אני ענייני ואיווט יודע זאת היטב. הוא עצמו בא וביקש שאדאג להטבות מס לקצרין ולצפת שבהן מכהנים ראשי ערים מטעמו. דאגתי להן והוא עמד בוועדה ושיבח. תקפתי אותו בגלל סיבה אחת ויחידה: אני עובד עבור החרדים כמו רובוט. אין אצלי שירקעס ושיקולים אחרים. מי שעם החרדים אני איתו, מי שתוקף אותנו, אני נגדו. איווט תקף ואני איני מהשותקים.

"אני מודע לניסיון של ליברמן להפריד בין הבעת עמדותיו הלעומתיות נגד הציבור החרדי לבין קשר אישי עם חברי הכנסת החרדים. הוא אמר לי בעבר, 'זה טוב לכם. אני לוקח קולות מלפיד'. השבתי לו: אם התוצאה היא שעובר חוק גיוס עם סנקציות פליליות, כבר עדיף לנו שהקולות ילכו ליאיר לפיד. באמת שאין לי כלום נגדו, הלכתי איתו בירושלים, אני הבאתי קולות והוא לא. אבל איווט עמד במליאה ותקף. אמרתי, עד כאן. אני מקווה גם בשבילו שהוא לא יתמיד בזה ולא יהפוך את החרדים למטרה. זו תהיה טעות אלקטורלית וטעות אישית. אפילו לפיד הבין שזה לא משתלם, ועם ליברמן לעומת לפיד, היו לנו החרדים ולי אישית במשך שנים יחסים טובים".

אם ליברמן מעיד על עצמו שהוא שחקן טניס לא רע, הרי שגפני בתגובתו העניינית והמינורית, מרים לו להנחתה – במובן החיובי של המונח. ניפגש במשחקון הבא.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!