כל הטעויות בהחלטת בג"צ נגד בית הדין הרבני
את הטור הזה אתם חייבים לקרוא - עו"ד משה מורגנשטרן מפרק לגורמים את החלטת בג"צ להתערב בבית הדין, ומסביר מי באמת יהיה זה שייפגע • רמז: אך ורק הציבור
- עו''ד משה מורגנשטרן
- כ"ז טבת התשע"ו
- 1 תגובות
בית הדין הרבני העליון, צילום: נתי שוחט, פלאש90 צילום: נתי שוחט, פלאש 90
אתמול ניתנה החלטת בית המשפט העליון, לפיה באם וועדת המינויים לא תמנה דיינים לבית הדין הרבני הגדול וזאת תוך ארבעה חודשים, הרי שכל המינויים הזמניים בבית הדין הרבני הגדול יבוטלו, דבר שיביא לסגירת בית הדין הרבני הגדול.
למרות שמינוי דיינים הינו צורך השעה, המטרה אינה מקדשת את האמצעים, והחלטת בג"צ ראויה לביקורת, כדלהלן:
אתחיל דווקא בנקודת האור בפסק הדין, הוועדה למינוי דיינים תתכנס ותמנה דיינים בחודשים הקרובים, וסוף סוף בית הדין הרבני הגדול יוכל לתפקד בצורה ראויה עם דיינים קבועים, כפי שראוי וצריך להיות.
אך למרות החשיבות הנ"ל, אני עדיין סבור כי הדרך בה הגיעו שופטי הבג"צ לתוצאה המבורכת הנ"ל, אינה דרך ראויה, והמטרה אינה מקדשת את האמצעים.
א. מהי הסיבה למחסור בדיינים? מסתבר כי חלק גדול ממנה הוא בהוראות הישירה של בג"צ. משנת 2011 לא התכנסה הוועדה, חלק מהזמן מחמת צו שהוציא בג"ץ, שאסר על כינוס הוועדה. הנה כי כן, בג"ץ מנע את כינוס הוועדה במשך שנים, ובג"ץ הוא זה "שמוציא כרטיס אדום" לוועדה על כך שהיא לא התכנסה. לו בג"ץ היה מתיר לוועדה בהרכבה הקודם (ללא נשים עוד בטרם תיקון החוק) להתכנס, הרי שלא היינו מגיעים למצב בו אין דיינים בבית הדין הרבני הגדול.
ב. היו תקופות בהם לא מונו שופטים לבית המשפט העליון, וזאת בגלל מחלוקות בתוך הוועדה לבחירת שופטים (בעיקר בין נציגי הציבור לנציגי השופטים). בשנים אלה נשמעה תרעומת רבה מצד שופטי בית המשפט העליון על שיתוק המערכת המשפטית, ועל הנזקים שנגרמים מהעדר שופטי קבע. מובן כי מעולם לא עלה, ולו במחשבה, הרעיון לסגור את בית המשפט העליון עד למינוי שופטים. (אמנם הדברים לא הגיעו מעולם למצב בו לא היו בכלל שופטי קבע בעליון, ואף לא הוגשה על כך עתירה – כמו במקרה דנן, אך עדיין נשיאת העליון יכולה הייתה להודיע כי באם תוך ארבעה חודשים לא ימונו שופטים לא יתקיימו דיונים, למשל).
ג. מדוע סבורים שופטי העליון שיש להם את הזכות "להעניש" את בית הדין הרבני הגדול? התנהלות הוועדה לא נשאה חן בעיני השופטים, ולכן הם יתנו עונש ויסגרו את בית הדין הרבני הגדול. "הילד לא התנהג יפה ולכן אבא לוקח לו את המשחק".
ד. ולסיום, לו איום הבג"צ יתממש ובית הדין הרבני הגדול ייסגר, הנזק יהיה לכלל תושבי המדינה, לא תהיה ערכאת ערעור על החלטת בתי הדין האזורים. הנזק שייגרם ממהלך שכזה הוא פגיעה בעשרות אלפי אנשים, שמחכים לדיון בערעור. לכן העונש של בג"צ הוא למעשה עונש בעיקר לכלל אזרחי המדינה.
המורם מהאמור, אף כי בית המשפט הגבוה לצדק צודק בדרישתו למנות דיינים קבועים לבית הדין הרבני הגדול, הדרך בה הוא עשה זאת, תוך תחושת פטרונות כלפי בית הדין, ותוך פגיעה בציבור כולו, אינה דרך שראוי לילך בה.
למרות שמינוי דיינים הינו צורך השעה, המטרה אינה מקדשת את האמצעים, והחלטת בג"צ ראויה לביקורת, כדלהלן:
אתחיל דווקא בנקודת האור בפסק הדין, הוועדה למינוי דיינים תתכנס ותמנה דיינים בחודשים הקרובים, וסוף סוף בית הדין הרבני הגדול יוכל לתפקד בצורה ראויה עם דיינים קבועים, כפי שראוי וצריך להיות.
אך למרות החשיבות הנ"ל, אני עדיין סבור כי הדרך בה הגיעו שופטי הבג"צ לתוצאה המבורכת הנ"ל, אינה דרך ראויה, והמטרה אינה מקדשת את האמצעים.
א. מהי הסיבה למחסור בדיינים? מסתבר כי חלק גדול ממנה הוא בהוראות הישירה של בג"צ. משנת 2011 לא התכנסה הוועדה, חלק מהזמן מחמת צו שהוציא בג"ץ, שאסר על כינוס הוועדה. הנה כי כן, בג"ץ מנע את כינוס הוועדה במשך שנים, ובג"ץ הוא זה "שמוציא כרטיס אדום" לוועדה על כך שהיא לא התכנסה. לו בג"ץ היה מתיר לוועדה בהרכבה הקודם (ללא נשים עוד בטרם תיקון החוק) להתכנס, הרי שלא היינו מגיעים למצב בו אין דיינים בבית הדין הרבני הגדול.
צילום: עו"ד משה מורגנשטרן
ב. היו תקופות בהם לא מונו שופטים לבית המשפט העליון, וזאת בגלל מחלוקות בתוך הוועדה לבחירת שופטים (בעיקר בין נציגי הציבור לנציגי השופטים). בשנים אלה נשמעה תרעומת רבה מצד שופטי בית המשפט העליון על שיתוק המערכת המשפטית, ועל הנזקים שנגרמים מהעדר שופטי קבע. מובן כי מעולם לא עלה, ולו במחשבה, הרעיון לסגור את בית המשפט העליון עד למינוי שופטים. (אמנם הדברים לא הגיעו מעולם למצב בו לא היו בכלל שופטי קבע בעליון, ואף לא הוגשה על כך עתירה – כמו במקרה דנן, אך עדיין נשיאת העליון יכולה הייתה להודיע כי באם תוך ארבעה חודשים לא ימונו שופטים לא יתקיימו דיונים, למשל).
ג. מדוע סבורים שופטי העליון שיש להם את הזכות "להעניש" את בית הדין הרבני הגדול? התנהלות הוועדה לא נשאה חן בעיני השופטים, ולכן הם יתנו עונש ויסגרו את בית הדין הרבני הגדול. "הילד לא התנהג יפה ולכן אבא לוקח לו את המשחק".
ד. ולסיום, לו איום הבג"צ יתממש ובית הדין הרבני הגדול ייסגר, הנזק יהיה לכלל תושבי המדינה, לא תהיה ערכאת ערעור על החלטת בתי הדין האזורים. הנזק שייגרם ממהלך שכזה הוא פגיעה בעשרות אלפי אנשים, שמחכים לדיון בערעור. לכן העונש של בג"צ הוא למעשה עונש בעיקר לכלל אזרחי המדינה.
המורם מהאמור, אף כי בית המשפט הגבוה לצדק צודק בדרישתו למנות דיינים קבועים לבית הדין הרבני הגדול, הדרך בה הוא עשה זאת, תוך תחושת פטרונות כלפי בית הדין, ותוך פגיעה בציבור כולו, אינה דרך שראוי לילך בה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות