"שמרתי את השבת, והשבת שמרה עלי"
עוזיאל, עובד הבנק המצטיין מפתח תקווה ויתר על השתתפות במסיבת יום ההולדת של חברו הטוב במסעדת הסמטה כי שבוע קודם קיבל על עצמו לשמור שבת. הוא לא היה שם כשהמחבל ירה • שני ילדים שהשתתפו ב"מבצע שבת" של בית הספר "שובו" בלוד קיבלו חיים במתנה, אחרי שהתעקשו לא להצטרף לנסיעה בשבת בה נהרגו הוריהם ואחותם
- ח. כהנוביץ, א. אברומוביץ, יתד נאמן
- כ"ה טבת התשע"ו
- 1 תגובות
זירת הפיגוע. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
סיפור מופלא של הצלה בזכות שמירת השבת מאירוע הטרור שהתרחש ביום שישי שעבר בלב תל אביב, הגיע אל המערכת. ביקשנו להתחקות אחר המקור ועלה בידינו לשמוע ולאמת את הסיפור מפי בעל המעשה עצמו.
עוזיאל עובד כפקיד מצטיין בבנק המזרחי בפתח תקווה, בימים האחרונים הוא נסער ומספר למכריו על הנס שאירע לו בזכות שמירת השבת. התקשרנו אליו ולשמחתנו נענה לספר את העובדה. הקול מעבר לקו מסגיר את התחושות הפנימיות, ההתרגשות ניכרת היטב בפס הקול של הדובר, אפשרנו לו לגולל את העובדה לאשורה.
עוזיאל: "לפני שבועיים עבדתי על סידור בעיה עבור לקוח של הבנק, היה זה לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג עבורו זכאות מסוימת שתאפשר לו קבלת הלוואה נכספת. עבורי הייתה זו מטרה חשובה מאד, גם מהפן האישי, וגם מהצד המקצועי. היה חשוב לי להצליח מול הלקוח הזה. כאשר הגשתי בפעם האחרונה את הבקשה המתוקנת, הבעתי בפני המנהלת את תקוותי העזה שהפעם אכן האישור יתקבל, בלבי הייתי ספקן מאד לאחר הדחיות החוזרות ונשנות. המנהלת שומרת המצוות אמרה לי שכאשר מישהו מקווה לשינוי מיוחל, רצוי שיקבל על עצמו דבר טוב שאיננו מקיים עד כה. 'הנני מקבל על עצמי שמירת שבת ועל כל פנים אתחיל בהימנעות מנסיעה ביום השבת', קיבלתי על עצמי. באותו רגע לא חשבתי כמה מהר הקבלה הזו תניב פרי, והנה כעבור יומיים התבשרתי מהמנהלת שהבקשה אושרה, לשמחתי לא היה גבול. קיבלתי מכתב תודה והוקרה נלהב מהלקוח, דבר שלכשעצמו היה חשוב עבורי, כמובן שלא שכחתי את הקבלה שלי וגמרתי בליבי להתחזק ובראשונה להפסיק לנסוע בשבת. שמרתי שבת ראשונה והחלטתי להמשיך שבת נוספת..."
עוזיאל לא קוטע את רצף הסיפור וממשיך: "והנה בשבוע שעבר הוזמנתי על ידי חברי הטוב אוריאל, למסיבת יום ההולדת שלו שנועדה להיערך במסעדת 'הסמטה'. לא חשבתי לסרב, אך באותו בוקר של יום שישי נדרשתי להסיע ידיד אחר לתחנת הרכבת, ועשיתי חשבון שאם אבצע את הנסיעה הזו לאחר ההשתתפות במסיבה איאלץ לחלל את השבת. היו לי לבטים קשים, לא רציתי לאכזב את אוריאל. לפתע הבנתי עד כמה ההחלטה לשמור שבת דורשת לפעמים ויתור. אבל לא ניסיתי לאפשר לספקות ולבטים לחלחל, קיבלתי החלטה שאני איעדר מהמסיבה. ביום שישי אחר הצהריים לאחר שהסעתי את הידיד לתחנת הרכבת, פניתי לשוב לאכסנייתי, והנה אני רואה שמדווחים על פיגוע בלב תל אביב במסעדה. הלב החל להאיץ פעימות. עצרתי בצד, אני מתקשר לחברים משותפים שאמורים היו להשתתף במסיבה וכולם, או שלא עונים לי או שבשיחה ממתינה. הדבר לא בישר לי טוב, אבל סירבתי להאמין". (הקול מעבר לקו נשנק, נשימה ארוכה ועוזיאל ממשיך:) "לאחר כמה ניסיונות החשש הנורא התאמת לי, רעדתי כולי, סגרתי את המכשיר והתחלתי לבכות. לא יודע על מה בכיתי, האם על הפגיעה בחברים שעדיין לא ידעתי מי מהם, או על התחושה הפנימית שהשבת שמרה עלי".
סליחה על ההתפרצות, הם ידעו על ההקשר של שמירת השבת?
עוזיאל: "כמובן שסיפרתי להם, אינני יכול לתאר לכם את מה שעבר עלי בשבת, זו הייתה שבת שלא חוויתי מעולם, הרגשתי שהשבת עוטפת אותי בחום של בן השב הביתה, התרפקתי על השבת עם כל הכאב והדאגה לחברים, וחשתי שאני שומר עליה גם עבורם כזכות לרפואה וכעילוי נשמה. הורי ערכו את סעודות השבת ולא הפסקתי לחזור ולדבר על המהירות בה זכיתי לראות עד כמה השבת היא מקור הברכה, ואני מתפלל ומייחל שחברי הפצועים יבריאו וישובו לאיתנם".
אתה חש צורך לשתף את האנשים בנס שלך?
עוזיאל: "בהחלט, זו זכות עבורי לחזק את האנשים באמונה, וגם אני רואה בזה סוג של הודאה, הרי הודאה היא הכרה בטובה, הכרה בהשגחה הפרטית והכרה בזכות שמירת השבת, אני מנצל את הפרסום הזה לבקש שיתפללו על חברי הטוב אריאל, ושאר החברים לרפואה שלמה ובריאות איתנה".
אמן כן יהי רצון.ניצלו מתאונה נוראה
ביום א' השבוע הופיעה ידיעה בעמוד האחורי של עיתוננו תחת הכותרת: "הורים ובתם בת החמש נהרגו בתאונת דרכים". בידיעה דווח על זוג הורים ובתם בת החמש שנהרגו בתאונת דרכים בכביש 412 סמוך לאור יהודה. אב המשפחה איבד שליטה על רכבו, עלה על אי תנועה ופגע ברכב אחר. המראה היה קשה. מותם של ההורים נקבע במקום ומותה של הילדה נקבע בבית החולים.
כשקראנו את הידיעה לא ידענו מה מתחולל מאחוריה. שיחת טלפון שקיבלנו מהרב חיים מיכאל גוטרמן שליט"א, מנכ"ל "שובו", בבוקר יום ראשון חשפה לנו את הסיפור העצוב. להורים והילדה שנהרגו בתאונת הדרכים ל"ע, יש עוד שני ילדים-אחים הלומדים ב"שובו" בלוד, הם לא נסעו בשבת כי הם ב"מבצע שבת" בבית הספר, מבצע שמעודדת המפקחת הגב' ב. וינברגר, והם משתדלים להקפיד על שמירת שבת.
פנינו למנהלת בית הספר הגב' מ. הומינר ושאלנו, מהו "מבצע שבת"?
"בשלושת החודשים האחרונים התחילו בבית הספר את 'מבצע שבת', כשהתלמידים לומדים הלכות שבת עם האברכים שמגיעים בשנתיים האחרונות ללמוד בבית הספר עם התלמידים ועושים פעילות תורנית במקום. מדי יום חמישי מקבלים 'פתק של שבת' בו הם רושמים על מה הם הקפידו בשמירת השבת. את הפתק הם משיבים ביום ראשון ומקבלים פרס או דבר מתיקה כעידוד לשמירת שבת נוספת. במסגרת 'מבצע שבת' בית הספר הדפיס חוברות מיוחדות של הלכות שבת פרקטיים ומעשיים לילדי 'שובו' והילדים נבחנים על כך".
לשיחתנו מצטרף רב בית הספר הרב רפאל בן זקן שליט"א, המספר על המהפך שהמבצע גרם בבית הספר כולו. "לפתיחת המבצע הבאנו את הרה"ג ר' שלמה מילר שליט"א ממודיעין עילית, שסיפר לתלמידים כי הוא נכדו של הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל המוכר מהספר 'הכל לאדון הכל'. כשהוא הגיע מאמריקה לחוף חיפה, האנייה עגנה סמוך לכניסת השבת והוא נאלץ להשאיר את חפציו על האנייה כדי שלא להיכשל בחשש חילול שבת. במוצאי שבת הגיע לנמל לראות אם נשאר משהו מדבריו ומצא את השומר שקיבל ציווי שלא יזוז מהמקום עד שהרב הרמן יבוא לקחת את חפציו. התלמידים שמעו והפנימו כי מי ששומר על השבת, לא יינזק והשבת תשמור עליו. היו כבר חידונים ובחנים ובשבוע זה יש 'חצי גמר', כשלמעלה מחמישים מילדי בית הספר עולים לשלב הזה להיבחן על הלכות שבת".
מה מגיבים ההורים שחלקם עדיין אינם שומרי תורה ומצוות?
"אנחנו דואגים שלא ייווצרו פרובוקציות. 'ק-ה אכסוף נועם שבת'. בשבת הולכים בנועם, ובדרך כלל המאור שבשבת משפיע גם על ההורים. רק הבוקר", אומרת לנו המנהלת, "סיפר לי דוד של אחד הילדים כי השבת הלך עם הילדים רגלית 4 ק"מ כי הילדים לא רוצים לנסוע בשבת, וסיפורים מסוג זה יש רבים בחודשים האחרונים. הדבר יצר מודעות רבה בבית הספר וב"ה גם ההורים משתפים פעולה וזה מחזק את כולנו. יש ילדים שמתארחים אצל מורות בבני ברק ובקרית ספר ומרגישים אווירת שבת, ובעקבות כך מקפידים עוד יותר לשמור שבת".
המנהלת נותנת לנו להציץ ב"פתקי שבת" של הילדים: "השבת הקפדתי לשמור – לא דיברתי בטלפון, לא שיחקתי במחשב, לא נסעתי בשבת". תלמיד אחר: "השבת לא נסע במכונית". "השבת הלכנו ברגל לסבא וסבתא, לא שיחקנו במחשב". "לא רשמתי ולא ציירתי ולא נסעתי באוטו".
"תקראו את הפתקים האלו", מראה המנהלת: תהילה מכיתה ד': "השבת שמרתי על הכל למרות שהיה לי ממש קשה, שכחתי לכבות את האור לפני שבת וכל הלילה היה לי אור". והפתק של אחיה גבריאל מכיתה ח': "השבת הקפדתי לא לגעת במחשב".
מי הם גבריאל ותהילה? הילדים שהשבת שמרה עליהם!
הילד: אני שמרתי על השבת והיא שמרה עלי!
הרב רפאל בן זקן: "ביום שני הלכתי לניחום אבלים בבית המשפחה. שאלתי את גבריאל, למה לא נסעת איתם באוטו? הוא ענה לי: כי החלטתי השבת להקפיד ולא לנסוע!!! במוצאי שבת הוא שלח הודעה לכל ילדי הכיתה: "אני שמרתי את השבת, והשבת שמרה עלי".
עוזיאל עובד כפקיד מצטיין בבנק המזרחי בפתח תקווה, בימים האחרונים הוא נסער ומספר למכריו על הנס שאירע לו בזכות שמירת השבת. התקשרנו אליו ולשמחתנו נענה לספר את העובדה. הקול מעבר לקו מסגיר את התחושות הפנימיות, ההתרגשות ניכרת היטב בפס הקול של הדובר, אפשרנו לו לגולל את העובדה לאשורה.
עוזיאל: "לפני שבועיים עבדתי על סידור בעיה עבור לקוח של הבנק, היה זה לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג עבורו זכאות מסוימת שתאפשר לו קבלת הלוואה נכספת. עבורי הייתה זו מטרה חשובה מאד, גם מהפן האישי, וגם מהצד המקצועי. היה חשוב לי להצליח מול הלקוח הזה. כאשר הגשתי בפעם האחרונה את הבקשה המתוקנת, הבעתי בפני המנהלת את תקוותי העזה שהפעם אכן האישור יתקבל, בלבי הייתי ספקן מאד לאחר הדחיות החוזרות ונשנות. המנהלת שומרת המצוות אמרה לי שכאשר מישהו מקווה לשינוי מיוחל, רצוי שיקבל על עצמו דבר טוב שאיננו מקיים עד כה. 'הנני מקבל על עצמי שמירת שבת ועל כל פנים אתחיל בהימנעות מנסיעה ביום השבת', קיבלתי על עצמי. באותו רגע לא חשבתי כמה מהר הקבלה הזו תניב פרי, והנה כעבור יומיים התבשרתי מהמנהלת שהבקשה אושרה, לשמחתי לא היה גבול. קיבלתי מכתב תודה והוקרה נלהב מהלקוח, דבר שלכשעצמו היה חשוב עבורי, כמובן שלא שכחתי את הקבלה שלי וגמרתי בליבי להתחזק ובראשונה להפסיק לנסוע בשבת. שמרתי שבת ראשונה והחלטתי להמשיך שבת נוספת..."
עוזיאל לא קוטע את רצף הסיפור וממשיך: "והנה בשבוע שעבר הוזמנתי על ידי חברי הטוב אוריאל, למסיבת יום ההולדת שלו שנועדה להיערך במסעדת 'הסמטה'. לא חשבתי לסרב, אך באותו בוקר של יום שישי נדרשתי להסיע ידיד אחר לתחנת הרכבת, ועשיתי חשבון שאם אבצע את הנסיעה הזו לאחר ההשתתפות במסיבה איאלץ לחלל את השבת. היו לי לבטים קשים, לא רציתי לאכזב את אוריאל. לפתע הבנתי עד כמה ההחלטה לשמור שבת דורשת לפעמים ויתור. אבל לא ניסיתי לאפשר לספקות ולבטים לחלחל, קיבלתי החלטה שאני איעדר מהמסיבה. ביום שישי אחר הצהריים לאחר שהסעתי את הידיד לתחנת הרכבת, פניתי לשוב לאכסנייתי, והנה אני רואה שמדווחים על פיגוע בלב תל אביב במסעדה. הלב החל להאיץ פעימות. עצרתי בצד, אני מתקשר לחברים משותפים שאמורים היו להשתתף במסיבה וכולם, או שלא עונים לי או שבשיחה ממתינה. הדבר לא בישר לי טוב, אבל סירבתי להאמין". (הקול מעבר לקו נשנק, נשימה ארוכה ועוזיאל ממשיך:) "לאחר כמה ניסיונות החשש הנורא התאמת לי, רעדתי כולי, סגרתי את המכשיר והתחלתי לבכות. לא יודע על מה בכיתי, האם על הפגיעה בחברים שעדיין לא ידעתי מי מהם, או על התחושה הפנימית שהשבת שמרה עלי".
סליחה על ההתפרצות, הם ידעו על ההקשר של שמירת השבת?
עוזיאל: "כמובן שסיפרתי להם, אינני יכול לתאר לכם את מה שעבר עלי בשבת, זו הייתה שבת שלא חוויתי מעולם, הרגשתי שהשבת עוטפת אותי בחום של בן השב הביתה, התרפקתי על השבת עם כל הכאב והדאגה לחברים, וחשתי שאני שומר עליה גם עבורם כזכות לרפואה וכעילוי נשמה. הורי ערכו את סעודות השבת ולא הפסקתי לחזור ולדבר על המהירות בה זכיתי לראות עד כמה השבת היא מקור הברכה, ואני מתפלל ומייחל שחברי הפצועים יבריאו וישובו לאיתנם".
אתה חש צורך לשתף את האנשים בנס שלך?
עוזיאל: "בהחלט, זו זכות עבורי לחזק את האנשים באמונה, וגם אני רואה בזה סוג של הודאה, הרי הודאה היא הכרה בטובה, הכרה בהשגחה הפרטית והכרה בזכות שמירת השבת, אני מנצל את הפרסום הזה לבקש שיתפללו על חברי הטוב אריאל, ושאר החברים לרפואה שלמה ובריאות איתנה".
אמן כן יהי רצון.ניצלו מתאונה נוראה
ביום א' השבוע הופיעה ידיעה בעמוד האחורי של עיתוננו תחת הכותרת: "הורים ובתם בת החמש נהרגו בתאונת דרכים". בידיעה דווח על זוג הורים ובתם בת החמש שנהרגו בתאונת דרכים בכביש 412 סמוך לאור יהודה. אב המשפחה איבד שליטה על רכבו, עלה על אי תנועה ופגע ברכב אחר. המראה היה קשה. מותם של ההורים נקבע במקום ומותה של הילדה נקבע בבית החולים.
כשקראנו את הידיעה לא ידענו מה מתחולל מאחוריה. שיחת טלפון שקיבלנו מהרב חיים מיכאל גוטרמן שליט"א, מנכ"ל "שובו", בבוקר יום ראשון חשפה לנו את הסיפור העצוב. להורים והילדה שנהרגו בתאונת הדרכים ל"ע, יש עוד שני ילדים-אחים הלומדים ב"שובו" בלוד, הם לא נסעו בשבת כי הם ב"מבצע שבת" בבית הספר, מבצע שמעודדת המפקחת הגב' ב. וינברגר, והם משתדלים להקפיד על שמירת שבת.
פנינו למנהלת בית הספר הגב' מ. הומינר ושאלנו, מהו "מבצע שבת"?
"בשלושת החודשים האחרונים התחילו בבית הספר את 'מבצע שבת', כשהתלמידים לומדים הלכות שבת עם האברכים שמגיעים בשנתיים האחרונות ללמוד בבית הספר עם התלמידים ועושים פעילות תורנית במקום. מדי יום חמישי מקבלים 'פתק של שבת' בו הם רושמים על מה הם הקפידו בשמירת השבת. את הפתק הם משיבים ביום ראשון ומקבלים פרס או דבר מתיקה כעידוד לשמירת שבת נוספת. במסגרת 'מבצע שבת' בית הספר הדפיס חוברות מיוחדות של הלכות שבת פרקטיים ומעשיים לילדי 'שובו' והילדים נבחנים על כך".
לשיחתנו מצטרף רב בית הספר הרב רפאל בן זקן שליט"א, המספר על המהפך שהמבצע גרם בבית הספר כולו. "לפתיחת המבצע הבאנו את הרה"ג ר' שלמה מילר שליט"א ממודיעין עילית, שסיפר לתלמידים כי הוא נכדו של הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל המוכר מהספר 'הכל לאדון הכל'. כשהוא הגיע מאמריקה לחוף חיפה, האנייה עגנה סמוך לכניסת השבת והוא נאלץ להשאיר את חפציו על האנייה כדי שלא להיכשל בחשש חילול שבת. במוצאי שבת הגיע לנמל לראות אם נשאר משהו מדבריו ומצא את השומר שקיבל ציווי שלא יזוז מהמקום עד שהרב הרמן יבוא לקחת את חפציו. התלמידים שמעו והפנימו כי מי ששומר על השבת, לא יינזק והשבת תשמור עליו. היו כבר חידונים ובחנים ובשבוע זה יש 'חצי גמר', כשלמעלה מחמישים מילדי בית הספר עולים לשלב הזה להיבחן על הלכות שבת".
מה מגיבים ההורים שחלקם עדיין אינם שומרי תורה ומצוות?
"אנחנו דואגים שלא ייווצרו פרובוקציות. 'ק-ה אכסוף נועם שבת'. בשבת הולכים בנועם, ובדרך כלל המאור שבשבת משפיע גם על ההורים. רק הבוקר", אומרת לנו המנהלת, "סיפר לי דוד של אחד הילדים כי השבת הלך עם הילדים רגלית 4 ק"מ כי הילדים לא רוצים לנסוע בשבת, וסיפורים מסוג זה יש רבים בחודשים האחרונים. הדבר יצר מודעות רבה בבית הספר וב"ה גם ההורים משתפים פעולה וזה מחזק את כולנו. יש ילדים שמתארחים אצל מורות בבני ברק ובקרית ספר ומרגישים אווירת שבת, ובעקבות כך מקפידים עוד יותר לשמור שבת".
המנהלת נותנת לנו להציץ ב"פתקי שבת" של הילדים: "השבת הקפדתי לשמור – לא דיברתי בטלפון, לא שיחקתי במחשב, לא נסעתי בשבת". תלמיד אחר: "השבת לא נסע במכונית". "השבת הלכנו ברגל לסבא וסבתא, לא שיחקנו במחשב". "לא רשמתי ולא ציירתי ולא נסעתי באוטו".
"תקראו את הפתקים האלו", מראה המנהלת: תהילה מכיתה ד': "השבת שמרתי על הכל למרות שהיה לי ממש קשה, שכחתי לכבות את האור לפני שבת וכל הלילה היה לי אור". והפתק של אחיה גבריאל מכיתה ח': "השבת הקפדתי לא לגעת במחשב".
מי הם גבריאל ותהילה? הילדים שהשבת שמרה עליהם!
הילד: אני שמרתי על השבת והיא שמרה עלי!
הרב רפאל בן זקן: "ביום שני הלכתי לניחום אבלים בבית המשפחה. שאלתי את גבריאל, למה לא נסעת איתם באוטו? הוא ענה לי: כי החלטתי השבת להקפיד ולא לנסוע!!! במוצאי שבת הוא שלח הודעה לכל ילדי הכיתה: "אני שמרתי את השבת, והשבת שמרה עלי".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות