התמודדות עם מאורעות החיים

שמות פרק א (א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: (ה) וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: וכן מצינו בדומה לכך בפרשת וירא פרק ו (כו) הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: (כז) הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

א} ויש לשאול מה התורה מדגישה ויוסף היה במצרים אחרי כל סיפור מכירת יוסף וירידת יעקב למצרים האם יש מי שלא יודע שיוסף היה במצרים?
ב} כמו כן יש לשאול גבי משה ואהרון מהו ההדגש שהתורה מדגישה הוא משה ואהרון אשר אמר ה' הוציאו הם המדברים הרי מפורש שהקב"ה שלח אותם לדבר ומה העניין לתת דגש כזה, ויותר קשה שמסיים הפסוק וחוזר הוא משה ואהרון?
ג} זאת ועוד בתחילה כתוב הוא אהרון ומשה ובסוף כתוב הוא משה ואהרון מדוע?

אולם התורה חפצה ללמדנו ולאלפנו כי החיים של כל אדם הם מלאים אתגרים שאיתם צריך להתמודד אין אדם בעולם שחיי על זירי דפנה ויש לו חיים ורודים כל ימיו עלי אדמות, אלא לכל אדם יש את החבילה שלו בשפת העם ולכל אדם יש התמודדות בחיים נסיונות בכל תחומי החיים ובכל שנות חייו של האדם עלי אדמות.

ולכן כאשר נתבונן במהלך חייו של האדם מתחיל עם ההתמודדות בחיים מיום הוולדו וכאשר כתב בעל החובת לבבות בשער הבחינה פ"ה מדוע הקב"ה ברא את האדם בלי שיניים וסובל מאוד בגידול השיניים ועוד מכאובים ומחלות? ומשיב בכדי שהאדם כבר מיום הוולדו ילמד ויתרגל להתמודד עם החיים ולא יחשוב שהכל בא בקלות, כך שעי"ז יתחזק להיתגבר על יצרו ותאוותיו. ובכן כך המציאות שבעודו תינוק מתמודד עם הקיבה והעיכול ובוכה מרוב כאבים והרי לא רואים שכן הדבר אצל בעלי חיים אשר מרגע לידתם אוכלים ולא רואים שיש להם צער, ואח"כ גידול השיניים תהליך הוצאתם כמה צער ובכיות מה שאין הדבר בבעלי חיים, וכאשר גודל מתמודד עם הרצונות לכל אשר ראו עיניו שזה שלו, וכאשר גודל יותר מתחיל להתמודד עם מסגרת הלימודים והחברה והמשמעת החינוכית, וכאשר גודל יותר מתמודד עם זיווגו וכל מהלך מערכת הנישואין, ולאחר מכן מתמודד עם ההסתגלות לחיים משותפים, ולהתמודד עם פרנסתו, ולאחר מכן נולדים ילדים וצריך לעבור איתם בגידולם את כל מה שעבר מלידתו, ואח"כ צריך לדאוג לפרנסתם ושוב דואג על שידוכם ונישואיהן, ולאחר מכן הולך ומזקין ומתמודד עם בריאותו וכוחתיו אשר אפסו עד יומו האחרון, הראת לדעת כי האדם נולד ונועד לעבור אתגרים רבים במשך שנות חייו עלי אדמות שאיתם הוא אמור להתמודד וזהו תפקידו בעולמו, ומלבד אשר אמרנו יש שעוברים בחייהם נסיון העוני או העושר ויש שיעברו נסיון הבריאות והחולי, ויש שיעברו נסיון הפרנסה ומקום העבודה, ויש שהנסיון בבניו ויש שהנסיון באשתו ויש בשכניו ועוד ועוד תן לחכם ויוסף לקח, ומטרת הדבר בכדי לרומם את האדם ולגדלו ולבנות ולעצב את האישיות שלו, והחכם רואה את הנולד ומכין את נפשו להתמודד ולהתגבר על הניסיונות והקשיים שהוא יעבור ובזה מעפיל לפסגת החיים להצלחה והברכה, ולזאת התורה מדגישה אצל יוסף משה ואהרון כיצד הגיעו לפיסגת ההצלחה בחיים מפני שידעו לעמוד איתן ולשמר עקרונות החיים בכל מצב. זאת ועוד על האדם לדעת כי ההתמודדות עם יצריו וניסיונתיו היא לאורך כל החיים וככל שמצליח לעבור מכשול אחד נותנים אתגר אחר גדול הימנו בכדי שיתעלה יותר כמבואר במסכת סוכה דף נב ע"א אתא ההוא סבא, תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר רק רע כל היום ע"כ. כך שכל ימיו מלאים אתגרים ועליו המשימה לעבור אותם בהצלחה ובזה משיג את הברכה.

אולם טיבעו של האדם אוהב לחיות בעצלות ובדחיינות וכל אתגר שניצב לפניו מעדיף לא להתמודד איתו מתוך הנחה שיהיה מצב יותר טוב ולא יוצבו לפניו אתגרים והתמודדות ורק אז יוכל לעבוד את השי"ת בשובה ונחת, אולם התנא הקדוש מלמדנו שזה טעות ע"י שני משפטי מפתח לחיים, באבות פ"א משנה יד הלל אומר ואם לא עכשיו אמתי, ובפ"ב מ"ד הלל אומר אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. וכתב בספר שערי תשובה לרבינו יונה שער ב אות כ"ו "ואם לא עכשיו אימתי"? אין ראוי לי לאחר יום או יומים השתדלותי בתקון נפשי ובקביעות עתים לתורה, כי אם אומר אקוה לעת הפנאי ועד היות בידי כסף די ספוקי, הנה טרדות העולם אינן פוסקות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (אבות פרק ב, משנה ד): אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. והוסיף באות כ"ז והשנית אחרי אשר יאסוף ויכנוס, עוד יכסוף לאסוף, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קהלת רבה, א, לד): אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, יש בידו מנה מתאוה לעשותה מאתים, השיגה ידו מאתים מתאוה לעשותם ארבע מאות. וכן כתוב. (קהלת ה, ט): "אוהב כסף לא ישבע כסף". ומוסיף בבית הבחירה למאירי מסכת אבות פרק ב אל תאמר לכשאפנה אשנה כו' שלא יקח מתון בעצמו בלימוד התורה והחכמה על סמך פנאי הזמן העתיד כי הזמן הולך ונשמט מבין ידיו, וכבר אמר החכם הזמנים שלשה, העבר הנה תם לריק כחו, ההוה והוא כצל עובר, העתיד ולא תדע אם תגיע אליו: עוד כתב בספר החינוך מצוה תיט ומה שאמרו [אבות פ"ב מ"ד], שלא יאמר אדם לכשאפנה אשנה, שמא לא יפנה לעולם. כי לא ידע האדם מה ילד יום, שעסקו של עולם מתחדש יום יום ומדיח את האדם מדבר לדבר ומטרדה לטרדה ונמצאו כל ימיו יוצאין בבהלה אם לא יתן פנאי על כל פנים וידחוק עצמו לעסקה של תורה. ויש להוסיף הנאמר בשם החפץ חיים שכל מצב ומצב הוא המתאים ביותר לעבודתנו את הי"ת לפי תכליתו ולכן לא שייך להמתין למצב אחר.

לזאת חובתו של האדם לקחת את כל נסיונות החיים כאתגר ואמצעי לעליה והצלחה וכל אתגר שהצליח לעבור יסמן לעצמו וי וכך ימשיך בכל יום עדי היותו מעפיל לפיסגת ההצלחה, וכאשר יתבונן לאחור יתפלא כיצד הצליח להתמודד עם כל כך הרבה קשיים כי פרוטה לפרוטה ומעשה למעשה מצרף לחשבון גדול, וכמאמר חז"ל במסכת סוכה דף נב ע"א כדדרש רבי יהודה לעתיד לבא מביאו הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין, והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה ואף הקדוש ברוך הוא תמה עמהם.

חז"ל לימדונו מעשה אבות סימן לבנים וכאשר נתבונן באבותינו הקדושים נשכיל להבין את הדרך הנכונה, אברהם נבחן בעשרה ניסיונות מלבד התמודדות החיים שיש לכל נברא בעולם נסיון אור כשדים נזרק לאש על אמונתו, ולאחר מכן הקב"ה מבקש ממנו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ודרשו חז"ל שהבטיחו שיזכה להיפקד בזרע וגם בעושר וגם שמו יגדל, ובפועל אברהם הלך והגיע לארץ ונהיה רעב ולכן ירד למצרים ושם לקחו את אשתו ולאחר מכן נהיה ריב בין רועי לוט לרועי אברהם ונאלצו להיפרד ולאחר מכן מלחמת המלכים ונסיון הגר ולאחר מכן נסיון המילה ולאחר מכן נסיון העקידה ורק לאחר שעבר את כל האתגרים שעמדו בדרכו הצליח לקבל את כל ההבטחה של הקב"ה וזכה לכל השפע והגדולה, כמו כן יצחק מלבד התמודדות החיים ניצב לפניו אתגר גדול מאוד ועבר נסיון העקידה בהיותו בגיל שלושים ושבע ומצד שני אביו זקן ואין ספק שהוא לא שמע את ציווי הקב"ה אלא אביו סיפר הדבר והוא דבר לא פשוט לקבל באמונה תמימה את דברי אביו למסור את עצמו לקרבן, וכן הנסיון עם בניו, גם יעקב אבינו כמה אתגרים עמדו לפניו להתמודד איתם, שנאת עשיו, התעללות ורמאות לבן, וחטיפת דינה, וכעס שמעון ולוי בשכם, ומכירת יוסף, אך למרות הכל לא שינה טעמו ודרכו וידע שהן אתגרים שהקב"ה מציב לפניו ותפקידו להתמודד איתם ולהתגבר עליהם ובכך האדם מגיע אל המטרה הסופית.

כמו כן אצל יוסף פרש"י שמות פרק א פסוק ה ויוסף היה במצרים והלא הוא ובניו היו בכלל שבעים, ומה בא ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שהוא היה במצרים? אלא להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו עכ"ל: מדברי רש"י מבואר שהתורה מעידה על גדלות יוסף ששמר עצמו ועמד בנסיונות קשים באותה דרגה רוחנית שהיית לו בשעה שישב בחיק אביו ולמד תורה ואין ספק שבסביבת אביו יעקב אבינו שאב את הקדושה ערך התורה וקיום המצוות, אולם כך שמר עצמו גם בזמן מכירתו לעבד וגם כשהיה בבית פוטיפר וגם כאשר היה בבית הסוהר, ועוד יותר גם בהיותו מושל על כל מצרים האמפריה העולמית דאז, לא שינה דרכו מנהגו ויראתו משמירת קיום התורה והמצוות בכל מצב, ואף לא התגאה על אחיו אשר נפלו לידו כפרי בשל, אלא אדרבא השיב טובה תחת רעה ופירנסם בכבוד ודאג לכל צורכיהם, ונראה שהא בהא תליא שמפני שמשל בגופו ותאוותיו ועמד בנסיונות גדולים הרי הוא מלך, כי חז"ל למדונו באבות פ"ד בן עזאי אומר איזהו גיבור הכובש את יצרו, כי זו הגבורה האמתית שמצליח האדם להתמודד ולהתגבר על כל יצריו ותאוותיו, ובזכות זה זכה למלוך כיהודי בודד נגד חוקי המדינה שעבד לא ימלוך על כל ארץ מצרים במשך כל ימי חייו שמונים שנה דבר שאין לו אח וריע מבריאת העולם עד זמננו.

כמו כן מצינו במשה ואהרון כדלהלן. פרש"י שמות פרק ו פסוק כז הם המדברים וגו' הם שנצטוו הם שקיימו: הוא משה ואהרן הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף: הרי לנו שוב שמעידה התורה שמשה ואהרון נשארו באותה דרגה והתנהגות הן בתחילת שליחותם והן אחרי קבלת תפקידם ועמדו בפני המלך פרעה לא ויתרו על כלום מקיום התורה והמצוות, ולא גרם להם הדבר לשנות הנהגתם מפני הגאוה על מעמדם שנהיה גדול בעיני כולם, ובפרט שהקב"ה עשה בשליחותם נסים ונפלאות גדולות עד מאוד דבר שיכול להשפיע על תחושת הלב של האדם, למרות זאת לא השתנה כלום אצלם לרעה, אלא אדרבא מעידה התורה במדבר פרשת בהעלותך פרק יב פסוק (ג) וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: זאת ועוד המשיכו יחד באותה הערכה וכבוד הדדי למרות כל מה שהם עוברים ולכן נכתב פעם משה לפני אהרון ופעם אחרי אהרון.

והוא מוסר השכל לכל אדם אם עובר עליו נסיון העוני והרדיפה או החולי או שלום בית או ממקום עבודתו או עם בניו ידע וישכיל שהם אתגרי החיים שהוא צריך להתמודד איתם ובהן טמון סוד הצלחתו, וכן אם מעשיר או עולה לגדולה שלא יבעט כדכתיב וישמן ישורון ויבעט, אלא מושל ברוחו וממשיך בצידקותו כבתחילה ועי"ז מאריך ימים על ממלכתו ועולה ומתעלה כמו יוסף משה ואהרון, ואם מתגאה ומשנה טעמו הרי מאבד את אשר יש לו כמסופר במדרש כדלקמן.

מעשה עם הרה"ג יוסף מסלוצק תלמיד הגר"ח ולוז'ין מובא בשם שאל אביך ויגדך כיצד בזכות העמידה בנסיון זכה להיות לגדול בישראל. וכך היה המעשה הוא גדל בעיר סלוצק כילד שובב שלא יכל לשבת ללמוד ועשה כל מעשה קונדס שעלה על רוחו ואהב להציק לכלבים והחתולים ולזקנים וכדומא עד שנואש ממנו אביו לחנכו בדרך התורה, והנה יום אחד שמע ילד בוכה וצועק טיפס על העץ להציץ מהחלון מדוע ומי בוכה, ושמע כיצד אביו של הילד מכה את בנו וצועק עליו שלא יתן לו להיות כמו יוסלי ומעדיף מותו מאשר ילך בדרכי יוסלי, שמע הדברים והזדעזע היתכן שמי שרוצה לקלל בנו לוקח את יוסלי כדוגמה הרעה ביותר ואפילו מוות עדיף מלהיות כולו עד כדי כך שמו רע, החליט לתפוס עצמו לידיים ולקח עוגות וחילק לכלבים והחתולים אמר להם שהוא נפרד מהן, ובא לאביו ואמר לו שהוא החליט ללכת לישיבה ויתן לו כסף לנסיעה, האבא לא האמין למשמע אוזניו וחשב שעוד איזה מעשה קונדס רוצה לעשות, אך הפציר באביו שאם לא יסכים הוא ילך, ראה אביו שהוא רציני בהחלטתו נתן לו והלך לישיבת ואלוזין, כאשר הגיע שאל היכן הבית של הגר"ח ואלוזין דפק ונכנס, שאלו הגר"ח מה רצונו השיב שהוא רוצה להיכנס לישיבה, אמר לו בגיל כמה אתה השיבו בגיל שנים עשרה ומה למדת ענה יוסלי כלום, אמר לו הגר"ח הרי לישיבה נכנסים רק בגיל מבוגר ורק מי שנבחן על שני סדרים וכיצד הוא רוצה להיכנס לישיבה, השיבו יוסלי אמנם אינו יודע כלום אך הוא רוצה ללמוד תורה, הגר"ח ברוח קודשו ראה סופו והכניסו וסידר לו מי ילמד איתו חומש משנה גמרה וכך ישב בהתמדה גדולה ועלה ונתעלה בלי גבול, הגיע הבר מצווה שלו עשה אותה בישיבה והמשיך ללמוד בלי ללכת להוריו כלל, לאחר כמה שנים קיבל מכתב מאימו שקרה אסון בעיר ונשרפו כמה חנויות ובניהם החנות של אביו וכעת המצב קשה וכיון שלמד הרבה שנים שיחזור לעזור לאביו, מאוד כאב לו לקבל מכתב כזה ופנה לראש הישיבה הגר"ח, השיבו שלא ישית ליבו וימשיך ללמוד, אחרי כמה זמן שוב מגיע מכתב מאימו ובו בשורה יותר קשה שאביו חלה מפאת המצב ולכן מבקשת ממנו שיחזור, שוב נכנס לגר"ח והשיבו שלדעתו ימשיך ללמוד ונשלח קצת סיוע כספי להורים, שוב אחר זמן הגיע מכתב ובו בשורה קשה כי אביו נפטר, נכנס לגר"ח והשתתף בצערו ואמר לו שלדעתו ישב שבעה ואח"כ ימשיך ללמוד, אחר כל זה נפטר רבה של סלוצק ובאו פרנסי העיר לגר"ח שיציע להם רב ויחתנו אותו ויפרנסו אותו בכבוד, השיבם שיש לו רב מיוחד מיד קרא ליוסלי וכאשר נכנס קם לפניו מלא קומתו, הם התפעלו כיצד גדול הדור עומד לפניו ואמר להם הוא הרב שלכם, אך שאלם הגר"ח האם זכור להם ילד מעירם בשם יוסלי, השיבו כן לפני שנים רבות היה ילד שובב אך נעלמו עקבותיו, השיבם הנה הוא וכעת האם אתם מוכנים לקבלו, אמרו שאין להם ספק להרהר אחר עצתו, וקיבלוהו לרב העיר סלוצק וחיתנו ופירנסו אותו בכבוד יחד עם אימו ושמחה עד מאוד, ובאותו מעמד אמר הגר"ח להרה"ג יוסף מסלוצק שכעת יסביר לו מדוע לא נתן לו ללכת להוריו כיון שידע כי הם נסיונות השטן שהוא מוכן לשרוף החנויות ולהרוג את אביו ובלבד לבטל אותך מתורה בכדי שלא יצא גדול בתורה, אך בזכות זה שעמדת בנסיונות זכית לגדולה והצלחה.

בידידות ואהבה שבת שלום ומבורך
הצב"י מרדכי מלכא ס"ט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!