ה' אלול התשפ"ד
08.09.2024

השיטה: להפוך את הנרדף לרודף

יועצי התקשורת של פרעה לימדו מסר חשוב את שונאי ישראל בכל דור ודור, גם אצלנו • טורו של צוריאל קריספל

השיטה: להפוך את הנרדף לרודף

"ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבה...והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (א,ט-י).

כדי להבין מה היה מטרת יועצי ויחצני הפרסום של פרעה, כאשר כתבו לו את הנאום הבומבסטי הזה לאומה, נקדים ונסביר את המושג של "רודף" ו"נרדף", הרודף הוא זה שמציק ומזיק, והנרדף, זה המסכן נגדו מכוונות פעולות הרודף.

עצם הידיעה וההפנמה על היותו של הנרדף, נרדף, נוסכת בו כוחות לשרוד את המאבק, יהודים שרדו את הפרעות הקשות ביותר לאורך הדורות רק מעצם התקווה שיום אחד העולם יידע על עצם היותנו נרדפים, ידיעה זו היא שחיסנה וחישלה אותם.

יועצי התדמית של פרעה הבינו שאם פרעה ידכא את עמ"י עד עפר, ישפילם וירדה בהם, עמ"י, ישרוד את השעבוד מעצם תחושת הנרדפות ומהתקווה לימים טובים יותר,מעצם היותו צודק ונרדף, אך אם ברצונו להכניסם לגלות גוף ונפש, עליו להפוך אותם תדמיתית, לרעים ולמושחתים, כמו שנאמר "וירעו אותנו המצרים", "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"..."ונלחם בנו ועלה מן הארץ".

בנאומו לאומה הוא מספר, ראו נא, הוצאנו את יוסף מבית השבי, שמנו אותו "סגן" למלך, והנה לקח את כספינו, שם את משפחתו בארץ גושן היוקרתית על חשבוננו, ראו איך הם רודפים אותנו, עוד יתפסו את ילדינו וישחטו אותם...פחד פחדים.

איך התקשורת המצרית עברה לסדר היום על הטמנת ילדי ישראל במקום לבני הבניין, פרעה בעצת יועצי הפרסום והתדמית שלו הסביר לעמו את הסכנה בחוסר התפוקה של פועלי הבניין כשכל התמהמהות בבניה מסכנת את צרכי המדינה ויכולה להביא להתדרדרות כלכלית, ולתחילתו של מרד נורא ומסוכן, וממילא, כשהנוגש דחף את הילד היהודי לתוך הקיר במקום לבנה, חש הוא כי הוא משרת את הממלכה ועשה זאת בשמחה,ובחיוך רחב.

יועצי התקשורת של פרעה, הפכו את הרודף לנרדף, עשו את עם ישראל לעם של רודפים.

לא רק פרעה נהג בשיטה זו אלא לאורך כל הדורות ועד ימינו אלו נקטו שונאי ישראל מבית ומחוץ בטקטיקה זו, יוצרי תורת האבולוציה הכפרנית הסבירו לעולם, היהודים הם רודפי האנושות מסיבה אחת פשוטה, תורת האבולוציה שואבת את כוחה מחוקי הג'ונגל, שהחזק שורד על חשבון החלש, החלשים מעכבים את התפתחותם וקיומם של החזקים, ובכך למעשה החלש יוזז הצידה וייטרף בפיהם של החזקים, ואילו היהדות הצרופה פועלת הפוך לגמרי, עזרה לחלש, גמחי"ם, ארגוני חסד, ארגוני הצלה ועוד, החלש איננו נטל נהפוך הוא.

עם מסר כזה העולם הנאור אינו יכול להשלים, העולם ייראה טוב יותר ללא פרזיטים החיים על חשבון החזקים, זו התיאוריה שפיתחו גדולי משמידי עמנו לדורותיו, היהדות, היא סכנה לאנושות, עולם נאור, המעוניין להתפתח ולהתקדם, אינו יכול לשאת את החלש, ואין מקום בעולם זה למי שאינו טהור הגזע, חזק, ומצליח.

ברוך השם, שונאי ישראל, הצליחו אולי לשנות את דעת הקהל בקרב בני עמם, אך לא בקרב עם ישראל, עמנו שרד את כל הפרעות למרות כל שטיפות המח שעברו עמי העולם, שרד, ונשאר איתן בדעתו ובחוסנו הפנימי, וידע היטב מי הרודף ומי הנרדף מבלי להתבלבל חלילה.

אך קורה לפעמים שהאדם בתוך מצפונו מתבלבל מאירוע כזה או אחר המערער את בטחונו, כמו המקרה של ברוך גולדשטיין הי"ד, רופא בחסד עליון, שטיפל באלפי שונאי ישראל מחד, אך גם במאות מקרים של פיגועי טרור של חבריו וידידיו מאידך, וברגע של חולשה וחוסר יציבות הרג עשרות פלשתינים, מעשה זה שינה את המפה הפוליטית אצל חלק לא מבוטל מאזרחי ישראל והעולם, אנשי "מצפון" שינו את דעתם והפכו באחת את המציאות הכל כך פשוטה וברורה, ותחת היותם של המחבלים הארורים לרודפי ישראל, הפכו ללוחמי חופש ונרדפים.

אם עד היום מחבל שהיה מבצע פיגוע על אדמת ארה"ב דעת הקהל הייתה מוקיעה אותו ללא ספק, מה אתה בא להרוג אותנו כאן, לך לפלשתין, היום האצבע והאשמה מופנית כלפינו, הפסיקו את ההתעללות בפלשתינים, בגללכם אוייבי השלום, אנו סובלים גם פיגועים באדמתנו.

עם ישראל, ומדינת ישראל הפכה לשם נרדף של רודפי ואוייבי השלום.

ערב רב הוא שם נרדף לעוכרי ישראל בבחינת "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו" מושג שהחל דרכו בטרם היותנו לעם, ולצערנו "בני קורח לא מתו", עד עצם היום הזה, וכאז כן עתה משנאינו נשאו ראש ומתוך עמ"י יוצאים להם שוב מסיתים ומדיחים בבחינת בני קורח, ודתן ואבירם, ארגונים "חברתיים" ו"הומניטריים" הממומנים ע"י הגדולים שבשונאינו המבאישים את ריחנו בכל מקום בעולם, ומאידך, הפכו את רודפינו ל"נרדפים" עפ"ל, וכבר נאמר על ידי דוד המלך ע"ה, "כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות" ויקויים בנו הפסוק, "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". אכי"ר
רודף נרדף פרשת שמות קריספל אלעד

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד