ליבי גולדשטיין: "שמעתי על לופוליאנסקי ואבן נגולה"

יממה לאחר שהגיעה אליה הבשורה, ליבי גולדשטיין, חרדית ירושלמית כבת 33, נשואה ואמא לשתי בנות – המחלימה ממחלת הסרטן שתקפה אותה שלוש פעמים, יושבת לשיחה עם לובי נשי ומשחזרת את היום בו הכירה מקרוב את יד שרה ומשתפת ברגשות על סוף המשפט של העומד בראש העולם המופלא הזה – אורי לופוליאנסקי.

"בסופות השלגים בשנים האחרונות שמרתי על עצמי חזק ולא יצאתי מהבית", היא משחזרת. "אבל בסופה האחרונה, התבשרתי מפי הרופא שאין אפשרות לוותר על טיפולים – המחלה שלי שוב חזרה. ידעתי מה צפוי מבחינת מזג האוויר ונחרדתי כבר כמה ימים קודם כדי להכין את עצמי למקרה שלא אצליח לנסוע בכבישים".

באותו יום חמישי בו היתה צריכה להגיע לבית החולים, היו כל מרכזי הטלפונים בארגונים השונים תפוסים וקורסים. "הבטיחו לי שברגע שיהיה רכב ישלחו אלי", היא מספרת ומדגישה את חשיבות זמן הטיפול. "פתאום מהחלון בעלי רואה רכב של יד שרה בשלג, מתחת לבית. הוא ירד למטה לבדוק אם יש נהג ברכב ולשמוע ממנו אולי במקרה הוא יוצא לכיוון בית חולים. הרכב היה ריק. בעוד אנחנו מנסים לחפש רעיונות מחוץ לקופסה, כמו איתור שם הנהג על ידי מספרו וכדומה, גילה בעלי על שמשת הרכב פתק עם פרטי הנהג שבו הוא מבהיר כי הרכב אינו מניע אבל אם הוא חוסם מישהו, ישמח לנסות לרדת להזיז את הרכב ואפשר להתקשר למספרו האישי".

הם שמחו לגלות שמדובר בשכן שלהם. הרכב אמנם היה תקוע, אבל הוא הסכים לרדת ולבדוק אם אולי בכל זאת השתנה משהו. ייאמר לשבחו, היא מדגישה, שבבית השאיר אישה על סף לידה.
הסוף היה טוב במקרה הזה וליבי הגיעה לטיפול שלה בזמן.

כשבוע לאחר מכן, התקשרו אליה מיד שרה, לבקש את השתתפותה בערב הוקרה למתנדבים שעשו מלאכת קודש בסופת השלג. היא כמובן מיד נעתרה לבוא ולשאת דברים.

"בערב הזה היתה מחיצה, ואני דיברתי ויכולתי לראות את צד הנשים. רק לאחר מכן סיפרו לי שאורי לופוליאנסקי ישב שם ובכה מהתרגשות", היא משתפת.

נדמה עד פה שהסיפור של ליבי טריוויאלי. לא חריג במיוחד, אינו שונה מסיפורים של אנשים רבים אחרים שנאלצו להגיע בדרכים לא דרכים לבתי חולים ועוד. אלא שמספר ימים מאוחר יותר, התקבל בביתם צלצול טלפון, ומעבר לקו היה אורי. "הוא הציג את עצמו בפשטות והתחיל לשאול אם הטיפול עליו דיברתי ואליו הגעתי עם המתנדב, שיפר את מצבי". היא סיימה את השיחה בהתרגשות ולא האמינה שזה קורה. היתה בטוחה שהיא בסך הכל עוד אדם שנזקק לשירותי הארגון הענק הזה – אבל מי יזכור את שמה?

מהר מאוד היא הבינה שזה לא היה חד פעמי או שיחה של מה בכך. ההתעניינות הפכה לקבועה. הסיפור שלה נגע בלבם של בני הזוג לופוליאנסקי והם לא חסכו את התעניינותם האמתית, והם פשוט מזהים אותה גם ברחוב ומתעניינים בשלומה. "זה היה הרבה מעבר לעזרה חד פעמית שקיבלתי ביום של השלג" – היא אומרת בהתרגשות.

את תוצאות פסק הדין בבית המשפט היא שמעה בזמן שהיתה במשמרת, כאחות במחלקת יולדות בבית החולים הדסה. "הרגשתי שמועקה כבדה מתפוגגת מתוכי", היא משחזרת והשמחה ניכרת בקולה. "אבל שתקתי, כי לא ידעתי כיצד כולם סביבי יגידו..." היא שמחה לגלות של הסביבה הביעה שמחה למשמע הבשורה.

"אני לא אדם של פוליטיקה, אני באמת לא מבינה בזה וזה גם לא מעניין אותי", היא מבקשת להבהיר. "אבל אני כן אדם שעברתי ועוברת שנים לא קלות בכלל, ואורי התגלה כאדם פשוט צדיק. לא קשור בכלל למצבו הבריאותי, כן או לא, איך אפשר לשים כזה אדם צדיק בכלא? אשתו סיפרה לי על ההתחלה של הארגון, אצלם בבית, מתוך צורך של אנשים בסביבתם הקרובה. לא קם בן אדם בבוקר ומתוך איזה צורך מגלומני ביקש להקים משהו מפואר ויוקרתי. כן, שמחתי ברמה האישית, אני מרגישה שזה מעט מהטיפה שאני חייבת לו כבן אדם".

אחרי שהיתה קירחת פעמיים, ליבי תרמה שער של עצמה! לחולי סרטן. צילום מתוך הפייסבוק:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!