סנגורו של אולמרט: "יש התרוממות רוח"

עו"ד אלי זהר, סנגורו של אהוד אולמרט (שניהל את תיק הולילנד עבור אולמרט בבית המשפט המחוזי) וגם חברו הקרוב, לא יכול להסתיר את תחושת ההקלה עם קבלת פסק הדין של בית המשפט העליון, אשר קיצר את עונשו של אולמרט מ-6 שנות מאסר לשנה וחצי.

"יש התרוממות רוח. יש", הוא אומר ל"גלובס", אך מיד הוא מבהיר כי הרגשות מעורבים. "זה יום של הצלחה. פרשת הולילנד נמחקה מסדר היום של אהוד אולמרט, אך נותרה הרשעה בפרשת חברת הזרע, שהיא מצערת מאוד, וכרגע הופכת להיות שבעתיים מצערת, כי בסוף היום היא מבוססת על שקריה של שולה זקן. היא, לצערנו, גורמת לכך שאהוד נשפט ל-18 חודש בבית הסוהר, ופה התמונה המצערת של ראש ממשלה שצפוי או עלול להיכנס לבית סוהר היא תמונה קשה ותחושה קשה".

- בכל זאת, העונש הופחת מ-6 שנות מאסר לשנה וחצי. זו לא הקלה/שמחה גדולה?

זהר: "נפש האדם היא קצת יותר מורכבת ומעורבת. השמחה מהולה בעצב. היה נפלא אם היה מזוכה בכל, והייתה לנו תקווה שהוא יזוכה בכל, אבל נותר הספיח הזה שמכביד וקשה. אנחנו נחיה אתו. אנחנו מאושרים שהולילנד ירד מהפרק, אך הרגשות מעורבים".


צילום: עקיבא ווייס

- תבקשו דיון נוסף בהרשעה?

זהר: "אנחנו נבדוק את כל האפשרויות כדי שאהוד לא ילך לבית סוהר".

זהר ייצג את אולמרט בדיוני ההוכחות מול השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי, אך על הערעור בעליון שהוביל לזיכוי החלקי ולהפחתת העונש הדרקוני שהוטל על אולמרט ניצחו עו"ד נוית נגב ועו"ד איריס ניב-סבג, מהסנגוריות המובילות כיום בתחום הצווארון הלבן. גם הן מדברות על האמביוולנטיות שהיום הזה מביא עמו.

"מבחינה מקצועית זה הישג גדול ומשמעותי", אומרת עו"ד נוית נגב. "האישום המרכזי והכבד והקשה יותר הוסר, וכך גם חלק ניכר מהעונש הוטל בגינו. מצד שני, אהוד טען לחפותו לכל אורך הדרך גם באישום השני, והיו לנו טענות משמעותיות באישום הזה, אך בסופו של דבר יש הרשעה. נכון שהעונש הוא משמעותית פחות ממה שהיה, אבל זה עדיין קשה, ואי-אפשר להתחמק מזה. צריך לראות את התמונה המלאה".

בדומה לעו"ד זהר, גם קולה של עו"ד נגב נרגש וחושף את תחושת ההקלה בעקבות פסק הדין, שנדמה שגוברת על ההבנה שמרשה עומד להיכנס בשערי הכלא בקרוב. "כולנו בתוך איזושהי סערת רגשות. זה מורכב. הדברים עוד צריכים לשקוע, וצריך לעכל אותם. אהוד בוודאי סובר שהוא צריך לצאת זכאי באופן מלא ולא ללכת לכלא. יחד עם זאת, הוא מבין ומעריך את גודל ההישג ואת גודל ההתערבות של בית המשפט העליון בהכרעת המחוזי. כשבא בית המשפט העליון ומתערב התערבות דרמטית בפסק דין של המחוזי - לגבי כל הנאשמים, ולא רק לגבי אהוד אולמרט - זה דבר משמעותי.

"אהוד מבין ומכיר בגודל של העניין. למעשה, התפוצצה הפרשה שכונתה 'פרשת הולילנד'. יש כאן התערבות דרמטית, ומזה אי-אפשר להתחמק. אבל שוב, אני חיה את המציאות, וזה לא פשוט ללוות לקוח שהולך לכלא. אני משתדלת לראות את הדברים ביחד, אבל זה קשה לעכל את הדברים כל-כך מהר".

"הקלה, לא חג"
גם עו"ד איתן מעוז, שייצג את איש העסקים אביגדור קלנר בפרשה, מצטרף לתחושות המעורבות. "מעט מאוד שרד מהאישומים שהוגשו מלכתחילה נגד קלנר. כל פרשת הולילנד המורכבת, שהייתה פרשת הדגל של הפרקליטות, נעלמה לחלוטין. בית המשפט העליון קבע באופן חד כי לא היה מקום להרשעה באף אחד מסעיפי פרשת הולילנד, וכי עדותו של שמואל דכנר מלכתחילה לא הייתה ראויה לשום אמון בעניין זה.

"ואולם, במקרה של קלנר שני תשלומים בפרשת הזרע נותרו על כנם כתשלומים שלגביהם נקבע כי הם נגועים בשוחד. לצערנו, ההסברים שנתנו לגבי טיבם של התשלומים לא התקבלו בבית המשפט, אך יחד עם זאת העונש שהוטל על קלנר הופחת באופן משמעותי. זוהי שעת כבוד לבית המשפט העליון".

המפלצת בראש ההר
פרופורציות לא היו כאן. "פסטיבל הולילנד" צמח לממדי הענק אליהם הגיע הרבה לפני שהשופט דוד רוזן חתם על הכרעת הדין המרשיעה בפרשה ושלח את בכירי המדינה לכלא. יום אחרי שהתפוצצה, כבר כונתה הפרשה "תיק הדגל של הפרקליטות" ו"פרשת השוחד החמורה ביותר שידעה המדינה".

אחת האמירות הזכורות ביותר על חומרתו של התיק הייתה זו שסיפק השופט אברהם הימן, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון-לציון, שדן בשלב המאוד-מקדמי של הארכת המעצרים של הנאשמים - אז החשודים - בפרשה.

היימן הצהיר אז כי מדובר באחת הפרשיות החמורות שידעה המדינה, ואמר בלשון ציורית כי "כל הנוסע בדרך בגין בירושלים ומגיע אלי רחוב גולוב ומביט לימינו רואה את המפלצות אשר הוקמו בראש הר, ויש בהן כדי לכער את העיר ולהביע תמיהה בכל אשר התבונן במפלצות הללו. כל המתגורר בעיר יודע למה כוונת הדברים". בכך, הלכה למעשה, אמר היימן, כי מדובר ב"מפלצת" שהוקמה באמצעות שוחד.

והנה בחלוף כ-5 שנים, מגיע בית המשפט העליון וממוטט את התיזה המרכזית של התיק, תוך שהוא קובע כי קפיצת הדרך שעשה בית המשפט המחוזי בעת הרשעת אולמרט, וחלק מהנאשמים האחרים, בפרשיות שוחד מורכבות, הייתה מוגזמת.

"השוחד הוא רעה חולה המכרסמת בשדות המנהל הציבורי בכל פה. יש להוקיע את התופעה באופן גורף. המלחמה בשחיתות אינה אך שם קוד, ויש לשאוף ליישמה הלכה למעשה, כיעד ראוי של המשפט הפלילי. ואולם, יעד זה אינו עומד לבדו. עקרונות יסוד העומדים בבסיס המשפט הפלילי מחייבים גם שמירה על 'כללי משחק' - בתחום שאינו משחק אלא חורץ גורלות. כזה הוא הכלל לפיו לא יורשע אדם אלא אם הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. אל לנו להקריב כלל יסוד זה על מזבח המלחמה בשחיתות", קבע העליון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!