10 שנים בתכנון ומחירים שזינקו ב-100%: הסיפור הלא-ייאמן של שכונת אחיסמך בלוד

בשנת 2002, לפני כמעט 14 שנה, אושרה תוכנית שיזם משרד השיכון להקמת שכונה בת 3,000 דירות חדשות בלוד, על אדמות מושב אחיסמך הסמוך, שהועברו לשטח השיפוט של העיר. המושב קיבל גם הוא נתח נכבד מיחידות הדיור, במסגרת ההסכמים שהיו באותם ימים בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למושבים. מטרת המהלך היתה להרחיב את שטח לוד באמצעות שכונת מגורים חדשה, בתקווה למשוך אליה אוכלוסיה חדשה שתחזק את העיר השוקעת, היושבת במרכז הארץ, בלב אזור הביקוש.

יותר מבני ציבור ומסחר, פחות חניה

השכונה, שקיבלה את השם "שכונת אחיסמך", תוכננה לציבור הכללי וכללה בניינים בני 7 ועד 12 קומות, ומוסדות חינוך כמו גני ילדים ובתי ספר לפי התקן השכיח. אלא שמאז נדרשה השכונה לתכנון מחדש, משום שיותר ממחצית מהיחידות בה - מרביתה מאותו נתח שקיבל המושב עצמו - נרכשה על ידי יזמים חרדים וקבוצות רכישה של חרדים. התאמת התב"ע (תוכנית בניין עיר) עיכבה את בניית השכונה, וכך קרה שרוכשים רבים אשר קיוו לעבור לדירתם החדשה נאלצו להמתין להליכי התכנון ואישור התב"ע בוועדה המחוזית, תוך כדי כך שהם גם מחזירים הלוואות שנטלו לקניית הדירה החדשה, וגם משלמים שכירות לדירה שבה הם מתגוררים. כל זאת עוד לפני שבכלל החלה בניית אותה דירה חדשה.

התוכנית החדשה קיבלה סוף סוף תוקף לאחרונה, לאחר שנעשו בה השינויים לצורכי האוכלוסייה החרדית. כך למשל, הוגדל מספר היחידות מ-3,000 ל-3,600, הורחבו השטחים למוסדות ציבור על חשבון שטחים המיועדים למגורים, נוספו שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף 21 אלף מ"ר, וכן שטחים שהוקצו בייעוד מיוחד לדיור לקשישים. כמו כן צומצם מספר היחידות שתוכננו כבתים צמודי קרקע לבנייה רוויה, הוקטן תקן החניה ל-0.7 חניות לדירה, כמתבקש בסביבה של אוכלוסיה שאינה צמודת רכב פרטי (באוכלוסיה כללית מקובל להציע שתי חניות לכל דירה).

"השכונה תוכננה בתחילת שנות ה-2000 כשכונה חילונית ובה 3,000 יחידות דיור בצמוד לשכונת גני יער החילונית שנחשבת למוצלחת. אבל אז החלו שנות המשבר של לוד, ולא היה ביקוש לכמות כזאת של דירות", מתאר ראש עיריית לוד יאיר רביבו את השתלשלות העניינים. "באותה נקודת זמן, מושב אחיסמך מכר ליזם חרדי עשיר מחו"ל קרקע ל-1,300 מהיחידות, שהן בערך מחצית מכמות היחידות. הוא אגב רצה למכור דירות זולות למגזר שהוא שייך אליו, ולא היו לו מטרות רווח. כשהמינהל החל לשווק את היחידות שנותרו בידיו, חילונים כבר נרתעו מלגשת. עובדה זו דרשה כמובן שינוי בתכנון. כך למשל נוצר מחסור במבני ציבור. בשכונה החילונית תוכננו 15 גני ילדים ועכשיו צריך 100 גנים. פי שישה. בנוסף ביקשו להנמיך את גובה הבניינים מ-12 קומות לעד 7 קומות, והחלה להתגלגל למעשה תב"ע חדשה".

"לא מצליח למכור"

דב שטראוך קנה דירה בשכונה בדצמבר 2010, ומאז הוא ממתין. "זה היה בדיוק בתקופה שבין האירוסין לחתונה, רמ"י שיווקה מאות יחידות דיור, ואני הצטרפתי לקבוצת רכישה בשם 'דיור למעשה'", הוא מספר. "ביקשו מאיתנו 380 אלף שקל במזומן רק לרכישת הקרקע ועם ההוצאות שילמנו כמעט 400 אלף שקל. אמרו לנו שתוך שנתיים ייבנו הדירות ובינתיים אנחנו מחכים כבר 5 שנים. אז עוד הייתי לפני חתונה והיום אני בן 20 ויש לי ולאשתי כבר שלושה ילדים. אנחנו גם משלמים את ההלוואות שלקחנו וגם משלמים 3,000 שקל בחודש לדירה ששכרנו בביתר עילית. הדבר הזה בלתי נתפס כי התב"ע היתה מאושרת, המדינה שיווקה את הקרקעות, השרים היו כולם נציגי המגזר החרדי, אריאל אטיאס בשיכון, אלי ישי בפנים, גפני בכספים, אבל כלום לא עזר ויחד עם מאות משפחות מצאנו עצמנו נאבקים שנים וזה הרס חלק מהמשפחות. יש לי חבר שגם הוא קנה, והיה צריך לפרק את החבילה.

"אני ואשתי עובדים במשרה מלאה כדי לפרנס שלושה ילדים, אבל כמה אפשר? צריך גם ללמוד. אמא שלי גם לקחה משכנתא כדי לעזור לי, ולא היה לה איך להחזיר אותה. אצל החרדים הכל נופל על ההורים ונוצרות אי נעימויות בין משפחות. בינתיים ניסיתי למכור את הזכות שלי ולא הצלחתי, פרסמתי בעיתונים 'יתד נאמן' ו'המודיע' ואנשים לא קנו כי לא רצו להיכנס לזה. הוועדה המחוזית החליטה שצריך לתכנן מחדש לציבור חרדי ולתכנן יותר מבני ציבור. אז למה שיווקתם מראש לציבור חרדי? הרי ידעתם שיגורו שם חרדים, אז למה נזכרתם רק אחרי השיווק לתכנן מחדש? אם היינו יודעים שייקח כל כך הרבה זמן לא היינו ניגשים. המדינה היתה משווקת את הקרקע לחילוניים ולא לחרדים, ולא קרה כלום. היה פה מחדל גדול ומישהו יצטרך לפצות את כל האנשים שהפסידו הרבה מאוד כסף. נעשה פה עוול נוראי. הבטיחו לנו ב-2010 שדירת 3 חדרים תעלה 650 אלף שקל, והיום הדירה הזאת תעלה לנו כבר 1.15 מיליון שקל. מה גם שכל מי שקנה אז, היום כבר צריך דירה גדולה יותר. חיכינו 5 שנים בשביל מה? מילא המחיר היה נשאר נמוך, אבל בשביל שהמחיר יהיה מחיר שוק, בינתיים משפחות נהרסו. כי אם בנאדם רוצה להתקדם בחיים, לפתוח עסק או ללמוד, הוא לא יכול כי כל הכסף הנזיל שלי הלך לזה, אי אפשר להתחיל שום דבר חדש בחיים, עד שאין לך דירה, ולכן אני כבר התייאשתי ורוצה למכור את החלק שלי אפילו בהפסד".

עו"ד אריאל יונגר, שותף וראש מחלקת הנדל"ן במשרד רון גזית רוטנברג המייצג חלק מהקונים באחיסמך, מסביר: "אנשים רכשו דירות ב-2010 אבל מאז הוועדה המחוזית התעללה בהם. אפילו שחלק מיחידות הדיור כבר ניתן היה לבנות, והן לא עברו שום שינוי בתב"ע, בכל זאת הוועדה המחוזית מסרבת לתת לאותן יחידות היתרי בנייה. הוספת שטחי ציבור לא היתה אמורה לעכב את הבנייה".

"חשש ממה שקורה בבית שמש"

ראש העירייה רביבו העלה את ההכרח באיזון תמהיל האוכלוסיה באחיסמך בפני רמ"י, ועמד על כך שיתר השיווקים יהיו מיועדים לציבור הכללי: "כשנבחרתי לראשות העיר לפני שנתיים, הבנתי שהעיר שיצאה מוועדה קרואה לא יכולה לשאת בעצמה נטל של 3,000 יחידות דיור רק למגזר חרדי, שגם בינתיים על פי השינויים הפכו ל-3,600 יחידות דיור, מה שמתורגם לתוספת 25-30 אלף תושבים.

"היום מתגוררים בלוד 75 אלף תושבים, שליש מהמגזר הערבי, שליש עולים, והבנתי שיש בעיה בתמהיל. אחרי שהמושב מכר 1,300 יחידות דיור ליזמים חרדים, ורמ"י שיווקה עוד 1,300 יחידות דיור לחרדים, נותרו בידיה עוד 1,000 יחידות דיור, ואני עמדתי על כך שהיחידות שנותרו ישווקו לאוכלוסיה כללית חילונית או דתית לאומית. ישבתי עם היזמים החרדים והם התחייבו לא לגשת למכרזים החדשים. אם הם יגשו, הם התחייבו לא לשווק את הדירות לחרדים, וזאת במטרה לאזן את התמהיל".

לפני שבועות אחדים המדינה שיווקה באחיסמך קרקע ל-376 דירות מתוך האלף שנותרו במסגרת מכרזי מחיר למשתכן. התוצאות שיקפו מחיר של 770 אלף שקל עבור דירת 4 חדרים בשטח 108 מ"ר (מחיר השוק מוערך בכ-1.2 מיליון שקל). שאר היחידות משווקות לציבור הכללי, במתכונת של צמודי קרקע או דירות גן גג.

"שכונה לכולם"

רביבו: "אני מאמין שזו שכונה שמיועדת לכולם וכולם יוכלו לגור בה. בגלל החשש ממה שקרה בבית שמש, ולמען הדוגמה האישית, גם אני ומשפחתי שנמנים עם הציבור הדתי לאומי רכשנו בשכונה קוטג', ונעבור להתגורר בו מדירה בשכונת גני יער.

"אנחנו עושים עבודה יסודית והעירייה תעסיק בשנתיים הקרובות אדם שכל תפקידו להיערך לאכלוס השכונה, כדי להבין בדיוק איזה זרם יגור איפה, איזה מוסדות חינוך צריך כל זרם. אני לא רוצה להגיע למצב שבעוד שנתיים נתעורר בשכונה עם סכסוכים בין ליטאים לברסלבים, או בין אשכנזים לספרדים, ואנחנו עושים סדר.

"אני אופטימי כי התחלנו להכיר את האוכלוסיה ונוכחתי לדעת שהאוכלוסיה החרדית שמגיעה לכאן היא מאוד איכותית, השינויים המבורכים שעוברים על החברה החרדית עוברים גם אל הזוגות הצעירים שמגיעים לכאן, וזה אומר הרבה נשים עובדות, אקדמאיות. אני רואה מיילים מאנשים שרכשו דירות בשכונה שהחתימה שלהם היא מהנדס בתעשייה אווירית או עובד היי טק. הדור הצעיר הרבה יותר פתוח. זה מעודד, כי לוד זקוקה לאוכלוסיה חזקה. התוכנית כוללת גם שטחי תעסוקה שנכוון אותם לכאלה שיתאימו לציבור חרדי עובד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!