עוד עתירה לבג"ץ נגד מתווה הגז: "נזקים לדמוקרטיה ולסביבה"
התנועה לאיכות השלטון, ארגון אט"ד והפורום הישראלי לאנרגיה מבקשים לבטל את מתווה הגז - ובכך למנוע לטענתם נזקים קשים, חלקם בלתי הפיכים, לדמוקרטיה הישראלית, לכלכלה ולבריאות הציבור
- ט"ו טבת התשע"ו
אסדת גז, צילום: פלאש 90
עתירה נוספת נגד מתווה הגז: התנועה לאיכות השלטון, יחד עם ארגון אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה הגישו היום (יום א') לבג"ץ עתירה מתוקנת כנגד ראש הממשלה וממלא-מקום שר הכלכלה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שר התשתיות, שר האוצר, ממשלת ישראל, היועמ"ש ומ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, למתן צווים על תנאי וצווים הצהרתיים ובראשם – ביטול מתווה הגז.
בעתירתם מבקשים הארגונים מבג"ץ לאכוף את הדין על חברות הגז, שקיבלו לשליטתן משאב ציבורי חיוני, ולא לאפשר להן לנצל את כוחן על-מנת להביא את הממשלה לפעול בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, ולהעניק להן הפטרים, הטבות והתחייבויות חריגות, שיבצרו את מעמדן כמונופול ואת כוחן ועוצמתן למול רשויות המדינה.
"עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז בשנים האחרונות, ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן", נכתב בעתירה. "סעיפי הכבילות יורדות לשורשו של המשטר החוקתי במדינת ישראל, באופן המצדיק את כך, שבית משפט נכבד זה יבהיר כי אין ממשלה רשאית להגביל את שיקול-דעתה שלה עצמה ושל הרשויות השלטון האחרות".
עוד טוענות העותרות כי "אם יאושר המתווה קל מאד יהיה למונופול לאכוף את רצונו, וככל שהתלות בגז תגבר – יגבר גם כוחו של המונופול. הוא עלול להפוך למחולל שחיתות, וחזון הביטחון אנרגטי והעצמאות האנרגטית יגוזו".
העתירה אף עומדת על כך שהמתווה נעדר התייחסות למקרה של אסון סביבתי, ומציינת כי במקרה של תקלה או תאונה יהיה קושי גדול לבלום אותה בזמן קצר, היות ומאגרי הגז נמצאים במים עמוקים; ובנוסף כלל לא בטוח שהציוד והידע להתמודד עם מצבים כאלה מצוי בישראל.
במקרה כזה, נטען, נזקי הפליטה לא יהיו קטנים, מקומיים או מצטברים, אלא יגיעו לממדים של אסון אקולוגי בעל השלכות הרסניות על הסביבה בישראל – ובעיקר על אחוז ניכר מתושבי מדינת ישראל המתגוררים במישור החוף, כמו גם על המצב הגיאו-פוליטי באזור.
"סעיפי היציבות הרגולטורית מנציחים את מצבה העגום של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בכל הנוגע לשדות הגז הטבעי, מבלי להסדיר את מעמדן, חובותיהן ואחריותן של חברות הגז בהקשר זה, והכול תוך חשיפה כאמור לתביעות בינלאומיות גם בהקשר זה", נכתב בעתירה.
בעתירתם מבקשים הארגונים מבג"ץ לאכוף את הדין על חברות הגז, שקיבלו לשליטתן משאב ציבורי חיוני, ולא לאפשר להן לנצל את כוחן על-מנת להביא את הממשלה לפעול בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, ולהעניק להן הפטרים, הטבות והתחייבויות חריגות, שיבצרו את מעמדן כמונופול ואת כוחן ועוצמתן למול רשויות המדינה.
"עוצמת המונופול איננה גזירת גורל, ירושה היסטורית או אילוץ בלתי נמנע. זו תוצאה ישירה של התנהלות בניגוד לדין של חברות הגז בשנים האחרונות, ושל רפיסות תמוהה של רשויות המדינה באכיפת הדין עליהן", נכתב בעתירה. "סעיפי הכבילות יורדות לשורשו של המשטר החוקתי במדינת ישראל, באופן המצדיק את כך, שבית משפט נכבד זה יבהיר כי אין ממשלה רשאית להגביל את שיקול-דעתה שלה עצמה ושל הרשויות השלטון האחרות".
עוד טוענות העותרות כי "אם יאושר המתווה קל מאד יהיה למונופול לאכוף את רצונו, וככל שהתלות בגז תגבר – יגבר גם כוחו של המונופול. הוא עלול להפוך למחולל שחיתות, וחזון הביטחון אנרגטי והעצמאות האנרגטית יגוזו".
העתירה אף עומדת על כך שהמתווה נעדר התייחסות למקרה של אסון סביבתי, ומציינת כי במקרה של תקלה או תאונה יהיה קושי גדול לבלום אותה בזמן קצר, היות ומאגרי הגז נמצאים במים עמוקים; ובנוסף כלל לא בטוח שהציוד והידע להתמודד עם מצבים כאלה מצוי בישראל.
במקרה כזה, נטען, נזקי הפליטה לא יהיו קטנים, מקומיים או מצטברים, אלא יגיעו לממדים של אסון אקולוגי בעל השלכות הרסניות על הסביבה בישראל – ובעיקר על אחוז ניכר מתושבי מדינת ישראל המתגוררים במישור החוף, כמו גם על המצב הגיאו-פוליטי באזור.
"סעיפי היציבות הרגולטורית מנציחים את מצבה העגום של מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בכל הנוגע לשדות הגז הטבעי, מבלי להסדיר את מעמדן, חובותיהן ואחריותן של חברות הגז בהקשר זה, והכול תוך חשיפה כאמור לתביעות בינלאומיות גם בהקשר זה", נכתב בעתירה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות