למה הילד שלי כל כך שמן?

'תראי את מגרש המשחקים הענק הזה', אמר לי פעם בני, סגן המנהל בפנימיית הילדים השיקומית בה עבדתי, 'השעה ארבע אחר הצהריים ואין עליו נפש חיה. פעם, בשעות האלו המקום הזה היה הומה ילדים, היום הם כולם בחדרים מול מסכים. מסכי טלביזיה, מסכי מחשב, מסכוני הסמארטפונים שלהם'.

מהפיכת המסכים הביאה איתה לעולם קשת רחבה של תופעות לוואי אחת מהן היא תופעת ההשמנה בילדים, כי כשבוהים במסך הגוף רפוי, השרירים בבטלה אבל יש מנגנון שנותר ערני מאוד, מנגנון האכילה.

אכילה סתמית, אכילה לא מבוקרת, אכילה שדומה לאופן בו נכנס החומר מהמסך למוח: בלי מסננת ובלי מאמץ.

תורמת לכך העובדה שבבתים רבים כיום שני ההורים עובדים, דבר שמותיר ילדים עם 'זמן-לבד-בבית' בו הם נאלצים למצוא לעצמם מענים תעסוקתיים ותזונתיים קלים להשגה. גם במקרים בהם ההורים חוזרים הביתה ביחד או לפני הילדים, עייפותם רבה והמסכים הם התחליף הכי זמין והכי זול לבייביסיטר שישמור על הילדים בשקט ועל הבית נקי (ויאפשר להורים 'זמן איכות' עם המסכים הפרטיים שלהם).

אז ירידה בפעילות גופנית ועליה בזמני מסך שווה עליה במשקל אצל ילדים? כן, אבל בהחלט לא רק.

במקרים לא מעטים יש לבדוק את מערכות היחסים בין ההורים לבין עצמם וגם את המערכות שבין ההורים לבין הילד כדי להבין את שורשיה של אכילת היתר וההשמנה. במקרים רבים השמנה היא איתות של ילד שהוא אינו זוכה למענה רגשי מצד הוריו או אחד מהם ושהדבר מסב לו קושי ותסכול. כפיצוי על ההעדר הזה, ילד מוצא סיפוק חלופי באכילה מוגברת. ההשמנה שתבוא בשלב הבא תחזק בו את המצוקה שהובילה לכך וכך מתפתח לו 'מעגל הנזק' לתפיסתו העצמית.
1. אני אוכל כי אני לא מקבל מענה באופן אחר (אני לא מקבל מענה כי אני לא שווה/לא ראוי).
2.אני שמן ולכן אני לא שווה/לא ראוי.
3. אני לא שווה (לא מקובל בחברה, לא רצוי) אז בשביל מה לי לשמור על אכילה בריאה? זה לעולם לא יצליח לי, אני הרי לא שווה.

איך שוברים את מעגל הנזק הזה?

1. דוגמא אישית של אכילה בריאה ומסודרת מצד ההורים והנגשת אוכל בריא ודל שומן.
2. הפחתה בשעות מסך (קשה, אני יודעת, אבל אחת ההשקעות השוות).
3. עידוד פעילות גופנית (לא נוסעים באוטובוס לאן שאפשר להגיע באופניים, לדוגמא).
4. כשילד מראה ירידה בתפקוד החברתי-לימודי ובמקביל, גם עולה במשקל, מומלץ לעשות איתו שעת איכות שבועית (אני קוראת לה 'שעה טובה'). שעת איכות שבועית אורכת רק חצי שעה, התעודדו.
ביום קבוע שנקבע על ידי ההורה והילד באופן יזום ומשותף נקבעת השעה וגם ההחלטה מה עושים בה. חצי שעה שאינה תלויה בהתנהגות הילד (וגם לא ברמת החשק של ההורה). בין אם התנהג יפה לבין אם התנהג נורא ואיום, בין אם בא לך לבין אם לא, יוצאים לשעה טובה!
בשעה טובה הורה וילד עושים ביחד משהו מהנה. הטלפונים מדוממים לחלוטין! ויש שמירה עקבית ומדויקת על תחום הזמן- חצי שעה, לא דקה פחות, גם לא דקה יותר.
זה לא צריך לעלות כסף. זו לא צריכה להיות פעילות בומבסטית או מתוחכמת. שלושים דקות נקיות של הורה ילד נטו. אי של ביחד בתוך חיים סוערים שלא מספקים את ההזדמנות הזו באופן טבעי.

כי:
שומן הוא לא שאלה של יפה או לא יפה, מקובל או לא מקובל. שומן הוא סימפטום של קושי שכדאי להידרש אליו ולטפל בו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!