בנק ישראל ישים סוף לאשראי הזול לקניית מכוניות?

לא בכל יום נופלת בחיקנו הזדמנות לספק לקוראינו הנאמנים כותרות מהעתיד. אז הנה כותרת לידיעה שתפורסם בתחילת חודש פברואר 2016: "שיא של כל הזמנים בענף הרכב: יותר מ-35 אלף כלי רכב חדשים נמסרו בחודש ינואר ללקוחות בישראל". בחיזוי הזה אנחנו לוקחים סיכון מחושב: בפועל נתון המסירות עשוי להיות גדול יותר משמעותית כיוון שנכון לעכשיו מחזיקים כמה וכמה יבואנים בצבר הזמנות לדגמי 2016, שנמתח עד שלושה חודשים קדימה - וזרם ההזמנות לא פוסק.

אפילו בעצם הימים האלה לקוחות צובאים על אולמות תצוגה ברחבי הארץ, לוחצים, מפעילים קשרים ונלחמים כדי להיכנס לרשימות ההמתנה לקבלת דגמים פופולריים, כאילו היה מדובר באיזה סמארטפון מוזל שנמכר ב"בלאק פרידיי" ולא במכונית חדשה. הביקוש החריג אינו פוסח אפילו על דגמי פנאי של 150 אלף שקל ומעלה ועל דגמי יוקרה, שעולים 60 עד 100 אלף דולר, אם כי הוא אינו מורגש לכל רוחב החזית. יש עדיין מותגים ודגמים עם רמות ביקוש נורמליות ואפשרות לאספקה "מעכשיו לעכשיו".

חיפוש אחרי הסבר

החלק הרציונלי והצפוי בתמונת השוק הסהרורית הזאת הוא ההצטיידות העונתית המאסיבית והדי-קבועה של חברות הליסינג. כמו בשנים עברו, הלקוחות המוסדיים נוטים לדחות החלפות רכב ללקוחות בחודשיים-שלושה האחרונים של השנה ולצבור הזמנות לינואר כדי להעלות את הערך החשבונאי של מלאי הרכב שלהם (שנגזר בין השאר מ"שנת העלייה על הכביש").

כיום, נראה שהיד של חלק מחברות הליסינג קלה יותר על הדק ההזמנות בשל ההאצה בשוק המשני למכירת רכבי "אפס קילומטרים", שמפחיתה את החשש להיתקע עם עודף מלאי.

החלק, שיותר קשה למצוא לו הסבר הוא התנהגות הצרכנים הפרטיים. אחרי נתוני השיא של 2015, שכבר חצו את הרף ההיסטורי של רבע מיליון מכירות, ניתן היה לצפות להתמתנות מסוימת בביקושים לרכב חדש. זה לא קורה בינתיים, אף שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר ביטחוני מתגלגל ואף שתנאי הרקע הכלכליים רחוקים מלהיות מזהירים, ודי לראות את הדוחות האחרונים של כמה מרשתות המסחר הקמעוניות כדי להיווכח בכך.

השאלה הגדולה, שרבים בענף שואלים, היא אם הפתיחה החזקה של 2016 מעידה על עוד שנת מכירות חזקה, כפי שהיה בפתיחה של 2015, או שמא מדובר בעלייה לצורך צניחה. ובכן, כאמור בפתגם הידוע, יש לנו בשורות טובות ובשורות פחות טובות.

הבשורות הטובות: תנאי שוק חיוביים

נפתח בבשורות הטובות. חלק מתנאי הרקע החיוביים שהזינו את הצמיחה ב-2015 ימשיכו להשפיע על השוק לפחות בתחילת 2016. השקל עדיין חזק מאוד ביחס למטבעות הייבוא ומייצר הרבה מרווח להנחות, מבצעי מחירים ושיווק דגמים חדשים במחירים שוברי-סגמנטים (ע"ע קיה ספורטאג'). וכל אלה פועלים באפקטיביות רבה על הלקוח הישראלי.

עוד בשורה טובה, לפחות עבור ישראל, היא שתעשיית הרכב הגלובלית עדיין נמצאת במיתון בשל הקיפאון בשוק הרכב הרוסי, ההתקררות המואצת של שוק הרכב הסיני והבעיות בדרום אמריקה - שלושת מנועי הצמיחה הגלובליים של תעשיית הרכב. לצד זאת הצניחה במחירי הנפט בעולם ובמחירי הדלק בתחנות היא גורם רקע שמצמצם את עלויות השימוש ברכב מנקודת המבט של הצרכן ומספק רוח גבית.

גם תעשיית הרכב ממשיכה לנוע לכיוון ייצור דגמים שתואמים די במדויק את מאפייני הביקוש בשוק הישראלי. כיום אין כמעט דגמים, אפילו בפלחי הבסיס, שאינם מצוידים בתיבות אוטומטיות ויצרני הרכב מתמקדים בהרחבת המגוון של רכבי הפנאי והשטח והגדלת הממדים של כלי הרכב הזולים - שני טרנדים החביבים במיוחד על הלקוחות בארץ.

וכמובן, יש לנו בשורה טובה מאוד לאוצר, שהוא ה"שותף" והמרוויח הגדול ביותר מהבוננזה בשוק הרכב הישראלי. גם החודשים ינואר-פברואר 2016 יהיו חודשי שיא בגביית מסים ואפשר בהחלט לצפות לעודף תקציבי. העובדה שהבוננזה הזאת מתרחשת על רקע מיסוי הרכב מהגבוהים בעולם צריכה לזכות את גובי המיסים שלנו בפרס ישראל בתחום פסיכולוגיית ההמונים.

הבשורות הפחות טובות: סוף בועת האשראי?

וכעת לבשורות הפחות טובות: הולכים ומתרבים סימני שאלה סביב המשך ההזרמה המאסיבית של אשראי זול לרכישת רכב, שהיה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות. אמנם מוקדם מדי להעריך את ההשפעה המעשית של החלטת הפד להעלות את הריבית בארה"ב על מדיניות הריבית של בנק ישראל, וקרוב לוודאי ששוק הרכב הוא כאב הראש הקטן ביותר של הנגידה בנושא, אך מנגד צריך לזכור שאפילו לאי-ודאות בנושא יש השפעות פסיכולוגיות מוחשיות מאוד על ההחלטה של ההמונים לרכוש מוצרים יקרים ועתירי אשראי ארוך טווח, דוגמת כלי רכב. לפיכך, לא מן הנמנע שנראה התקררות מסוימת מצד הביקוש למימון לרכב עוד לפני (ואם) שיוחלט על העלאת ריבית גם אצלנו.

גם התנופה מצד היצע המימון לרכב נמצאת בסימן שאלה. לפני כמה חודשים חשפנו כאן, די בתדהמה, שלגורמים האחראים על פיקוח האשראי באוצר ובבנק ישראל אין בכלל נתונים קונקרטיים על היקף המימון הפרטי לרכישת רכב בישראל, שמהווה חלק לא מבוטל מכלל האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי למשקי הבית, שלא למטרות דיור. האשראי הזה עמד בסוף 2014 על כ-123 מיליארד שקל. ההערכה היא שהיקף האשראי לרכב עומד על עשרות מיליארדים.

מתברר שקלענו לדעת חכמים. בדוח האחרון של מבקר המדינה, שכותרתו "הפיקוח על אשראי למשקי בית ועל נתוני שירותי מטבע", מובאות תוצאות בדיקה שערך המבקר, עד מאי 2015, באגף שוק ההון, בבנק ישראל ובגופים רלוונטיים נוספים.

וכך כותב המבקר: "על אף ההשפעה המאקרו-כלכלית שיש לחובות משקי הבית, וחרף חשיבות ריכוזם של מכלול הנתונים וניתוחם בהתאם למאפייני משקי הבית, אף לא אחד מהגורמים הרלוונטיים - בנק ישראל, משרד האוצר והלמ"ס - מטפל בכך... הסקירה והניתוח הפיננסי של מגזר משקי הבית שפרסם בנק ישראל ביוני 2014 אינה נותנת תמונה מפורטת דייה של חובות משקי הבית שלא לדיור, התפתחותם בשנים האחרונות ורמת הסיכון הנגזרת מהם".

למבקר יש גם המלצה חד-משמעית בנושא: "לצוורך קבלת תמונה ברורה ומקיפה של חובות מגזר משקי הבית בישראל והסיכונים העלולים להתפתח בגינם ולהשפיע על יציבות המשק, מן הראוי שבנק ישראל יבצע מיפוי של חובות משקי הבית... ויבחן את היקף משקי הבית הנמצאים במצב של מינוף מסוכן".

בנק ישראל מסר בתשובתו כי הוא פועל לשיפור בסיס הנתונים שבידיו לצורך הערכת הסיכונים של המערכת הפיננסית וחשף בין השאר כי "במסגרת הוראת דיווח חדשה לפיקוח על הבנקים, הנמצאת בשלבי עבודה, נוספה דרישה לקבל מידע על הלוואות שנועדו למטרת רכישת רכב".

הבשורה הטובה בסיפור הזה היא ששנים ארוכות אחרי שהרגולטור האמריקאי החל לעקוב אחרי הסיכונים הכרוכים בשוק האשראי לרכב, ואחרי "בעיטה" מכיוון מבקר המדינה, "גילה" גם בנק ישראל שהאשראי לרכב בישראל תופס (כנראה) נתח לא מבוטל, וייתכן שגם מסוכן, מהיקף האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי למשקי בית.

הבשורה הפחות טובה שעולה מהאמור היא ששוק האשראי לרכב היה עד כה פרוץ כמעט לגמרי מבחינת פיקוח הרגולטור. לפיכך, אפשר להניח שכאשר בנק ישראל יתחיל לנהל מעקב פרטני בנושא, כפי שהבטיח למבקר, עלולים חלק מגורמי המימון שהזינו את שוק הרכב בנדיבות כנגד שעבוד רכב שנשען על בסיס "מחירי יד 2" מפוקפקים, לקבל רגליים קרות ולסגור את השיבר. בבנק ישראל אמרו לנו היום שהוראת הדיווח על הלוואות לרכב תיכנס לתוקף כבר במהלך 2016.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!