מבחן דרכים: יגואר XF החדשה - אנגלית במבטא גרמני

שנת בחירות סוערת ממתינה ללקוחות בפלח מכוניות היוקרה בגודל בינוני (קטגוריה E). במהלך 12 החודשים הקרובים יציגו כמעט כל השחקניות בפלח המכובד הזה דורות חדשים או מחודשים של הנציגות שלהן בפלח ומדובר ברשימה רצינית. מרצדס E קלאס חדשה תיחשף בחודש הבא, ב.מ.וו סדרה 5 תצא ברבעון השלישי, ובין לבין ייכנסו לזירה גם לקסוס GS מחודשת, מתחרה חדשה מבית קאדילק (CT6) ומתחרה חדשה של וולבו (S90 החדשה). אם מוסיפים לכך ארמדה שלמה של רכב שטח/פנאי יוקרתיים, שגם הם מתחרים כיום על כיסם של אותם הלקוחות, מקבלים סביבה שיווקית מאתגרת, בלשון המעטה.

הראשונה, שהקדימה להתייצב בפני הבוחרים בקלפיות, היא יגואר XF החדשה. ליגואר הבריטית יש עדת מעריצים מסורה, אולם היא נחשבה עד כה ל"אנדרדוג" לעומת הגרמניות המבוססות. לפיכך, אנשי יגואר לא חסכו בהשקעה. אפשר למצוא כאן שלדת אלומיניום חדשה, דיאטה לא מבוטלת, תא נוסעים מרווח משמעותית וארסנל עדכני של מערכות בטיחות ושליטה אלקטרוניות.

הצעד הגדול ביותר לעבר הגרמניות בוצע בעיצוב החיצוני. החרטום מציג את הגריל הייחודי של יגואר לצד פנסי היי-טק צרים ומרהיבים, אולם הפגושים זכו לקבל כונסי אוויר שחורים ואגרסיביים נוסח דגמי AMG של מרצדס ודגמי ה-M המקבילים של ב.מ.וו. גם הזנב המשופע נראה מקורי ומעניין. מנגד, פרופיל הצד עם הגג המשתפל נוסח מכונית קופה ארבע דלתות, שהיה סימן ההיכר המובהק של המכונית היוצאת, פינה את מקומו לפרופיל שמרני יותר, כנראה לטובת לקוחות ציים סולידיים, שעדיין מהווים רוב באירופה.

כך או כך, החרטום השרירי עם פנסי LED המעוצבים לתלפיות והפגושים האגרסיביים עשה את העבודה בכל הנוגע ליצירת תשומת לב ברחוב הישראלי. באחת החניות גילינו סימנים ברורים לכך שמישהו ניסה לתלוש ממכונית ההדגמה הנאה שלנו את הסמל של יגואר - וזו כנראה מחמאה אולטימטיבית ברחוב הישראלי. שיפור בולט במיוחד בוצע בנושא המרחב בתא הנוסעים. ה-XF מעט נמוכה וקצרה מקודמתה אולם תכנון מחדש של הפרופורציות, הגדלת בסיס הגלגלים בכ-6 סנטימטרים והטיית המנוע קדימה, שדרגו משמעותית את רווחתם של היושבים מאחור. המושב האמצעי עדיין לוקה במנהרת תמסורת גבוהה יחסית, כמקובל במכוניות הנעה אחורית, אבל כיום זו אחת המכוניות המרווחות ביותר בפלח שלה והיא יכולה להסיע מאחור שלושה מבוגרים עם שפע של מרחב לברכיים ולכתפיים.

עיצוב עמדת הפיקוד מזכיר את XE החדשה, שבה פגשנו לאחרונה. הוא מציג לוח מחוונים אנלוגי שמרני למדי, שבמרכזו צג דיגיטלי צבעוני ולצדו צג מגע נוסף בגודל תקני למדי. מערכת התפריטים יעילה וברורה לשימוש והנדסת האנוש מתוכננת היטב, למעט מוט ההילוכים הסיבובי, שאינו חביב עלינו באופן אישי.

מי שאינו מפחד מקדמה ורוצה ערך מוסף עתידני, או סתם להרשים את הנוסעים, יצטרך להזמין כאופציה את לוח המחוונים הווירטואלי ומסך מגע גדול ומתקדם יותר. בארץ זו אופציה של כ-20 אלף שקל.

עוד שיפור משמעותי במודל 2016 בוצע באיכות החומרים והגימור. לא עוד משטחי פלסטיק קודרים מעידן פורד: התא עטוי כעת בחומרי דיפון ברמה גבוהה, העור איכותי, בידוד הרעשים מרשים, איכות ההרכבה מרהיבה והמכונית מצליחה להחזיר ליגואר את התחושה המסורתית של ישיבה במועדון חברים מיוחס בממלכה המאוחדת.

ההפחתה במשקל - המכונית שוקלת כעת פחות מ-1.6 טון - וההקשחה המבנית היסודית של המרכב, תרמו רבות לשיפור ההתנהגות הדינמית. קל להבחין בכך על כבישים מתפתלים שבהם המכונית חותכת פניות בדיוק של לייזר ומעבירה משקל ללא תנודות מרכב מיותרות וללא הרגשה של כבדות יתר.

ההגה מדויק ומהיר, במיוחד במצב הכיול הספורטיבי שעומד לבחירת הנהג, והמכונית זכתה ציון גבוה במדד "החיוך הבלתי מודע" שלנו. הגרסאות הבכירות, והיקרות מאד, מצוידות בהנעה לכל הגלגלים ובבקרה דינמית על המתלים, שמאפשרת לנהג לבחור, בין השאר, את מידת שיכוך הזעזועים. גרסת הבסיס שלנו לא צוידה בכל הטכנולוגיות הגדג'טריה המרתקת הזו והציגה נוחות נסיעה סבירה, עם נטיה לשיכוך ספורטיבי-קשיח. המתלים נטרלו את רוב המהמורות העירוניות שהצבנו בפניהם, אם כי לא בצורה חרישית.

בהתאם לצו האופנה בפלח, ציידה יגואר את העולה החדשה שלה בארסנל תקני מערכות התרעה מחוכמות, שמזהות את כל טעויות הנהג, עוד לפני שביצע אותן, ומתריעות מפניהן. חלק מהמערכות הללו גובלות בהטרדה, במיוחד זו שמתקנת את ההגה אם היא סבורה, שהנהג סוטה מהנתיב. למרבה המזל יגואר משאירה לנהג אופציה לנטרל אותן.

האירופאים מפגינים כיום התלהבות רבתי ממנועי הדיזל החדשים והנקיים של יגואר. אצלנו מצוידת גרסת הבסיס במנוע 2 ליטר טורבו-בנזין עם 240 כ"ס, ששורשיו מגיעים עד עידן פורד. המנוע מייצר 240 כ"ס ו-34 כ"ס, משודך לתיבה בת 8 מהירויות ומאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-7 שניות. הוא משייט ללא מאמץ על הכביש המהיר, מייצר עקיפות נמרצות בעליות ארוכות ומשאיר מאחור את רוב השכנים לרמזור, אבל, הוא עדיין אינו חלק ורהוט כמו מנועים גדולי נפח או כמו מנועי הטורבו כפולי הטורבו של ב.מ.וו, אינו ערב במיוחד לאוזן וגם צריכת הדלק לא צנועה - בסביבות 8 קילומטרים לליטר תחת עומס של נהיגה נמרצת. מנגד, אפשר לשער, שרוב הלקוחות בפלח הזה לא מתעניינים במיוחד בחשבונות הדלק.

יגואר XF התחלתית עם מנוע 2 ליטר טורבו וחבילת אבזור מקובלת בפלח (עור, מושבי חשמל, גג ועוד), עולה 450 אלף שקל. זה מחיר די תקני ביחס למתחרות הישירות, אבל רובן נמצאות בישורת האחרונה של ייצורן, מה שמבטיח מלחמת מחירים אגרסיבית וקבלת פנים לא קלה. כך או כך, זו מכונית מנהלים ראויה, שלוקחת את המותג לעידן חדש, מבלי לוותר על המורשת או על חוויית הנהיגה. וגם זה לא מעט בעידן "המכוניות האוטונומיות" שבפתח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!