ריבלין שמאלני ומבזה את הנשיאות

לו אני כבוד נשיא המדינה רובי ריבלין, אני מודאג! לא רק מודאג... גם כואב. כשאלדד יניב, ציפי ליבני וזהבה גלאון הם שמגינים עליך בתקשורת ובמדיה כ'איש ימין' וכבן 'המחנה הלאומי', רביזיוניסט, הייתי מתחיל להרגיש -לשעבר- ימין במיל, ואולי ימין ז״ל.

לטעמי, כבוד הנשיא טועה, טעה ובגדול. הבעיה, זו לא הפעם הראשונה שריבלין משתטה, ולכולם נראה שגם לא הפעם אחרונה. לכבוד הנשיא ה'ליכודניקי' יש שיטה ודרך. צריך ואפשר להתווכח איתו! הוא איש שיקבל טעות לו יכיר בה. הבעיה שהוא נהנה מעצם הויכוח... משולי ספסלי הכנסת, הוא מרגיש על הבמה והוא רוצה להישאר שם! ולא מילתא זוטרתא היא.

בנוסף, תפיסתו את עצם מוסד הנשיאות, מכתיבה לו דרך פעולה ״לעומתית״. הוא יפלס דרך חדשה. אני אלמד את כולם. לטעמו, 'ריבלין: נשיא של כולם'. בפועל, נשיא של כלום. נשיא שרב עם מחנהו-בני ביתו-צור מחצבתו, יותר מחצי מהעם! ונזקק להגנת הצד השני. אוי לי מ'אוהבים' שכאלו. ביום דין ופקודה. הם יתאדו.

האמת חייבת להיאמר, רובי ריבלין נבחר לכהונתו לא רק על קולות הימין. רוה״מ הפנה לו כתף קרה ונלחם נגדו עד הרגע האחרון. כפוי-טובה הוא לא! הוא לא חייב לנתניהו כלום. אדרבא, ככל שיביך את ביבי יותר, ריבלין ישלם לו פחות מגמולו המגיע לו בדין, צדק ויושר. זה היה אחד הכשלונות המפוארים של נתניהו! למרות שנבחר איש מחנה הימין מה״משפחה-הלוחמת״, ח״כ ליכודניקי לשעבר. נשיא ימני לכאורה! ריבלין נבחר למרות נתניהו! לא בגלל. כבוד הנשיא פורע לנתניהו על כך, טבין ותקילין ונהנה.

מה לעשות? נשיא, שהשנאה לנתניהו ואולי לגברת נתניהו מדריכה את מעשיו מעבירה אותו על דעתו, מקוממת נגדו את חבריו לדעה, נאמניו לשיטה ולדרך בת עשרות שנים, הוא לא נשיא ראוי.
זה לא נשיא רציני!

התבטאויותיו בנושא פיגוע הטרור בדומא, שברו קונצנזוס והבאישו את שמה של ישראל בעולם. ״עמי בח בדרך הטרור", מי שמך לדבר בשמי-שמנו? נכון, נציגי בכנסת בחרו בך. בגלל הכסות הקודמת שלך. כשהיית בתחפושת. היום, אתה ממש לא מייצג אותי. כבוד הנשיא! כשהאמירה הנוראית באה מנשיא מכהן, היא הדהדה מקצה העולם ועד קצהו השני וקיבלה משנה תוקף. התיקונים בסגנון לא התכוונתי החמירו את הפרשנות. לך תסביר להם שכבוד הנשיא דיבר על דומא וחשב על גברת נתניהו...

נכון, אמירה טיפשית לא מתוכננת מראש ניתנת לעיתים לסליחה. תמימות, פזיזות, חוסר שיקו״ד, קונוטציה לא נכונה. אדם גם באם הינו נשיא! לא נתפס על פחזות וטעות מול מיקרופון פתוח ברגע מתוח ולא מתוכנן. רובי ריבלין ידוע ומוכר כאיש רגשן. הוא בוכה בקלות ומתרגש בקלי קלות. דמעותיו מצויות. לא רק כשמדברים על ירושלים, בבת ליבו. הפעם ריבלין טעה! הוא 'חייב' לבכות על כך.

השתתפותו ונאומו בועידת עיתון הארץ וארגון 'שוברים שתיקה' בניו יורק. כשהוא מודע ויודע מראש שדגל ישראל יורד מהבמה על פי דרישת נציג פלשתינאי ששומר על כבוד שולחיו. שברה את הכלים. הפעם הוא ידע הוא הותרע מראש. זו כבר לא פחזות או טעות אנוש! זו טיפשות! לעומתית. כבוד הנשיא בעזות לא מצויה בחר למחול על כבוד ארצו-מדינתו, אזרחיו-שולחיו, מי שהוא אמור לייצג. ריבלין הגדיש את הסאה. הוא פגע בכולנו. ללא קשר לימין, מרכז, שמאל. הוא הפך לשמאל קיצון. מתרפס, יותר מכל הוא פגע במוסד הנשיאות. זה כבר פיגוע.

כיום, ריבלין אפילו לא מנסה להיות 'נשיא של כולם'. הוא מחפש רהיבלטציה והכרה מהשמאל הקיצון. מחנה שולי מספרית אך צעקני. אנשים שבזו לו אישית לאורך כל חייו הפוליטיים. ״אמור לי מי חבריך ואמור לך מי אתה״. לאיש שכל חייו היה במחנה המותקף, סיקור אוהד בתקשורת המוטה בישראל, כצרי ורפואה לנפשו שהתרגלה שנים להיות בצד המותקף.

ריבלין, עוד איש ימין, שמתיישר ועומד דום לפי כיוון אורות זרקורי צלמי המדיה ועטי הפולמוסנים בעיתונות. הצורך באהבה וחיבוק מנותני וקובעי-הדעה ששולטים במדיה וברוב התקשורת בישראל 'שינו' את דעותיו, ברגע שהוא יכל. עכשיו סו״ס הוא יכול. הוא כבר לא צריך לעמוד למבחן חברי מרכז הליכוד. היכן ההדר והגאון הז'בוטינסקאי? לאן נעלמה דרך של עשרות שנים כ״איש ציבור״ נבחר?

אריק שרון חידש והעצים את הביטוי ״מה שרואים כאן, לא רואים משם״. כבוד הנשיא רובי ריבלין לא רואה כאן, אחרת. המשרה הכבודה לא שינתה לו את זוויות הראיה ולא ״גילתה״ לעיניו חומרים מסווגים. סמכויותיו הביצועיות כנשיא נבחר הן אפס. ה'חומרים' אליהם נחשף כנשיא הם פחות משל ח״כ חבר ועדת חו״ב. כמאמר הנשיא זלמן שזר המנוח. סמכויות נשיא בישראל מוגבלות לרקיקה למטפחתו האישית.

ריבלין בחר לעצמו ובעצמו, בדרך ושיטה. אלו-אנשי הימין, שלי! אפנה גם לאלו-אנשי השמאל. לו יביט לאחוריו יראה, שאת אלו איבד ואלו יבוזו לו בהזדמנות הראשונה. הם ישתמשו בו ויטחנוהו עד דק. כשהסחורה תהיה משומשת, יזרקוהו לפח ההיסטוריה כעוד קוריוז שהחליף דעה בשביל במה.

הציבור החרדי חייב להסיק מסקנות ולא בפעם הראשונה. התייצבותנו האוטומטית לימין ״אנשי ימין״ בכל התמודדות. טעות היסטורית. הימין אינו ימין ובשמאל יש אנשים ראויים. כולם ״כדאייניקים״. הם מחליפים דעות כמו גרביים. לפי הצורך, צרכי המקום וצרכי השעה ובעיקר לפי הצורך האישי של ״רב איד״. כך נהגו יצחק שמיר ואריאל שרון. כך נהג איתנו נתניהו כשיכל, כך מתנהג היום ריבלין שנבחר בקולות החרדים. הוא לא האחרון.

אנחנו החרדים חייבים להתבגר להבין ולהפנים. אנו עושים ונעשה מה ״שטוב״ לציבור שלנו ולארץ ישראל חזקה ועצמאית. כל דבר ובחירה לגופו של עניין ולגופו של בן-אדם. הימין-ימנים אינם מטבע-לשון וזהות היסטורית שמעבירה אותנו אוטומטית לצידם, לבחור בם. לפחות לא עוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!