טיפול במחבלים - מסכן יהודים

העיר חלם הוכתה במכת גניבות קשה. גנב אלמוני היה פורץ מידי לילה לבתים ומרוקן לשקו את תכולת ביתם של התושבים. ואולם מה שהכאיב לתושבי חלם יותר מכל, הייתה העובדה שהגנב היה משאיר אחריו חלונות מנופצים ומנעולים מרוסקים.

בעקבות כך התכנסו חכמי חלם שישה ימים ושישה לילות ולאחר דיונים מפרכים הגיעו למסקנה שהפתרון הוא להעניק לגנב את כל מפתחות דלתות בתיהם. בדרך זו הוא לא ייאלץ לשבור את המנעולים ולנפץ את החלונות בשעה שהוא יהיה עסוק בעמל כפיו.

תקופה מסויימת לאחר שהגנב היה פותח את דלתות הבתים באמצעות המפתחות שהוענקו לו וממשיך לבצע את מלאכתו נאמנה, הבחינו התושבים שהוא צולע על רגלו ושידיו שרוטות. לאחר בירור קצר הובהר להם שבשל היותו גנב מנומס שלא מעוניין להעיר את תושבי הבית בשעות הלילה המאוחרות הוא נאלץ לבצע את עבודתו באפילה ובתנאים שגורמים לו מידי פעם להפצע.

ידיעה זו זיעזעה וצימררה את מצפונם הטהור של התושבים. "לא יעלה על הדעת שבגללנו יפצע הגנב" טענו כולם.

ישבו איפוא שישה ימים ושישה לילות לדון בסוגיה על מנת למצוא פיתרון שיניח את דעתם. ואכן לבסוף הגיעו לפתרון המיוחל: הם החליטו להקים מרפאה ברחוב העיירה שיאיישו אותה רופאים בשעות הלילה שבהן עסוק הגנב במשלח ידו וזאת בכדי שכשהוא יפצע, יקבל טיפול רפואי מיידי.

הסיפור הזה תואם לדעתי את ההחלטה להעניק לפצוע הקשה ביותר בפיגוע - את הטיפול הראשוני, גם אם מדובר במחבל שביצע את החבלה.

יושב לו המחבל העתידי (ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא יהיה כזה) וחושב לו כעת: פחתו הסיכונים שאקפח את חיי בעקבות הפיגוע שאבצע (חלילה).

הרי באם אפצע, יעניקו לי את הטיפול המסור ביותר ויצילו את חיי.

ולאותם יפי הנפש שמחליטים החלטות הזויות שכאלה, נוסיף ונאמר: אל תשלו את עצמכם שבעקבות החלטה זו שרת החוץ של שוודיה או עמיתיה במדינות העולם ישנו את דעתם כלפינו. הם תמיד יגידו עלינו שאנו מתנהלים באי אנושיות ואין לנו את הזכות להגן על עצמינו באמצעות פציעתם או הריגתם של המחבלים הארורים הללו.

ויהי רצון שנזכה בקרוב ממש לגאולה השלימה ואז לא נצטרך להתמודד עם אותם אלה שמחליטים החלטות שגויות ומשובשות שיכולות לפגוע בנו בדרך זו או אחרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!