עיריית בני ברק עתרה נגד חברת החשמל
העירייה מאשימה את חברת החשמל בחריגה מסיכומים והיתרים מוקדמים, בהעלאת המתח ב'קו חוצה גוש דן'
- אלי שלזינגר
- ב' טבת התשע"ו
- 3 תגובות
עמודי חשמל. צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90
עיריית בני ברק פנתה לבית משפט העליון בבקשה למתן צו לביטול העלאת מתח "קו חוצה גוש דן" שבכביש גהה על ידי חברת החשמל, שניתנה לחברה על ידי שר האוצר, בהמלצת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בלא סמכות ובלא זימון העירייה לשמיעת עמדתה בישיבת המועצה.
בחומר שהוגש במסגרת העתירה הובהר, כי לפני כתשע שנים הקימה חברת החשמל שני קווי מתח עליון - 161 קילו וולט, במקומם של שני קווי 161 קילו ולט קיימים, לאורך קטעים בכביש גהה, מתוך הסבר של החברה שבגלל היות קווים אלו בני עשרות שנים נפגע מצבם המיכני וגם לנוכח תכניות פיתוח עתידיות של כביש "גהה", המחייבות את הסדרת התשתיות לאורכו.
אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, ציין כי עיריית בני ברק התנגדה למתן הרשאה למעבר הקו המתוכנן בתחומה, בשל חשש מקרינה בלתי מייננת שיש בה סכנה, ובעקבות זאת, הגישה חברת החשמל ערר כנגד עמדת העירייה לועדת ערר להרשאות, וזו סיכמה, בתוקף של החלטה, כי הקטע בתכנית שבין גשר גבעת-שמואל לאזור מחסני העירייה יהיה זמני ויפורק אם תיבנה מערת תשתיות והקו יוכנס למנהרה, ואם חברת מקורות תעתיק את צינור המוביל הארצי מאי התנועה לצידו המערבי של הכביש, תעתיק חברת החשמל את קו המתח העליון למרכז הכביש, בתיאום עם "נתיבי ישראל" – החברה הלאומית בדרכים. כמו כן סוכם שהמתח המירבי בקו לא יעלה על 161 קילו וולט.
לפני כשנתיים וחצי פנתה חברת החשמל לראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד הממשלתי להגנת הסביבה, בבקשה להיתר להפעלה זמנית של קו המתח, במקום 161 קילו וולט ל-400 קילו וולט, מהנימוק שיש בכך צורך להעברה של האנרגיה המרוכזת בדרום הארץ לצרכי הצריכה במרכז הארץ ובצפונה. לאחר שחלפו שבועיים בלבד מהגשת הבקשה, ניתן היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתוקף עד ל-1/7/18, תוך ציון בהיתר שיש להרחיק תוואי רשת מתוכננת ממבנים מאוכלסים או מתוכננים, ככל שניתן במסגרת האילוצים.
בחלוף למעלה משנה מתאריך מתן ההיתר, נפגשו נציגי משרד התשתיות והאנרגיה וחברת החשמל עם נציגי עיריית בני-ברק, במטרה להצדיק את הצורך בהעלאת המתח הגבוה, תוך הודעת חברת החשמל, כי במסגרת מסמך סביבתי הנמצא בהכנה תבוצע בדיקה פרטנית של מרחקי הבטיחות החשמלית הנדרשים בכל מקטעי הקו, וכן שהודעה על המרחקים הנדרשים מציר הקו תועבר לעירייה בהתאם לתוצאות הבדיקה, אך בנוסף להבהרת העירייה על התנגדותה לקו המתח הגבוה, היא גם לא קיבלה עד עצם היום הזה כל מידע שהובטח לה.
בפגישה נוספת בין נציגי העירייה לבין נציגי חברת החשמל, חזרו אנשי העירייה על התנגדותם להרשאה לקו המבוקש, או אז נקטה חברת החשמל ב"תרגיל משפטי" בשימוש בסעיף 266 (ה) לחוק התכנון והבניה כי אם שר האוצר נוכח במקרים חריגים, וכי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים ולביצועם יש צורך באישור תכנית או קיומו של ההיתר, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, למתן פטור מהיתר לתכנית עבודה או לשימוש הנדרשים לביצוע המיזם.
ברם, מבדיקת הנושא הוברר שאין מדובר במיזם, אלא בשינוי תפעולי מוצע, כפי שהוזכר בבקשת חברת החשמל מהמועצה הארצית, ואשר לדחיפות ולחשיבות הלאומית, הרי שמתברר, כי בקשת ההיתר של חברת החשמל מהמשרד להגנת הסביבה הוגשה בשנת 2013, ואילו פניית חברת החשמל למועצה הארצית לתכנון ולבניה הוגשה רק כעבור שנתיים, עובדה המוכיחה שאין בנושא כל דחיפות, ובוודאי לא דחיפות ברמה לאומית.
נקודה חמורה נוספת, עולה מפניית העירייה לבג"צ, שבניגוד להוראות חוק התכנון והבניה לא זומן ראש העיר, שבתחומה של העירייה שהוא עומד בראשה, להשמיע את טענותיו למועצה הארצית, ומכך גם ישנו חשש שהחלטתה של המועצה הארצית נתקבלה, מבלי שנפרשה בפני העירייה היריעה העובדתית-תכנונית-משפטית למלוא רוחבה ומבלי שנתאפשר לה לגבש, כנדרש, את התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת ההחלטה. מאידך גיסא, המועצה הארצית קיבלה את החלטתה בהעדר ראש העיר והשמעת עמדת העירייה ובסתירה חזיתית להחלטת ועדת הערר להרשאות שנתנה תוקף להסכמה, שהמתח המירבי בקו לא יעלה על 161 קילו וואלט. בנוסף לכך, מתברר גם שתוקף ההיתר של המשרד להגנת הסביבה ניתן לארבע שנים, ואילו הצו להעלאת המתח ניתן לחמש שנים, כך שגם מתברר חוסר הסבירות בהחלטה, מה גם שבדיון במועצה הארצית אין התחייבות כתובה מצד חברת החשמל להטמנת הקו במנהרת התשתיות המתוכננת במקום.
בעקבות כל ההערות, ביקשו נציגי העירייה מבג"צ, לבטל את צעדיה של חברת החשמל להפעלת הקו, הן בגלל שהמסמך הסביבתי שנערך על ידי חברת החשמל לא הוצג בפני העירייה ולא ניתנה לה סמכות טיעון, הן בגלל חוסר שקיפות וחוסר מתן זכות למתנגדים לקו להשמיע את עמדתם בפני המועצה הארצית, וכך גם נמנע שיתוף עשרות אלפי תושבים המתגוררים בסמיכות בנושאים שיש להם השלכות משמעותיות לגביהם. "ההחלטה הינה בלתי מידיית ולוקה בחוסר סבירות קיצוני. ובמעוצה הארצית לתכנון ולבניה לא נבחנה התשתית הראויה והמקיפה של הנתונים, ולא ניתנה הדעת לאינטרס הציבורי, ובניגוד להחלטה הנגועה באיזון איטרסים לקוי", טוענים נציגי העירייה בפניה המשפטית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות