יפי נפש, לפעמים ספורט עוזר לרוחניות

חנוכה כמעט עוזב, ומשאיר אותי עם כמה מחשבות על אור וחושך, חשמונאים ויוונים.

כבר כשהייתי ילד, שמעתי מכל מיני "אנשי חינוך" שההתעסקות בגוף פסולה היא. המראה החיצוני, הכושר, וכל מה שהוא לא 'לימוד תורה' הרי שהוא 'ביטולה'. ואחר כך גם הגיעו ההרצאות על 'תרבות יוון' ו'מתיוונים' ואני כילד טוב רחובות נחרד מהמחשבה על 'ביטול תורה' ועונשו. שהרי חפץ בחיים אנוכי.

ואז שוקע לו הילד הקטן בתוך הספר, וצולל לעולמם של אביי ורבא. וראה איזה פלא - פתאום חושיו של הילד חדים מהרגיל, אחרי חמש דקות אני שם לב שיש בחדר בדיוק 4 זבובים, עכביש בפינה ועוד חיפושית ששוכבת על גבה ומנסה לשוא לחזור לעמוד על רגליה.

הוא צריך ריטלין - כך שמעתי אותם אומרים מאחוריי, יש לו קשיים, אולי כיתה מיוחדת, אולי מורת עזר, נשאיר אותו שנה, נוריד אותו כיתה, בגללך כל הכיתה מתעכבת, תצא החוצה אתה לא מתאים לרמה של השיעור. כל אלה רק קומץ מהמשפטים ששמעתי, מאחורי הדלת או בפנים.

ובין כל אותם "חשמונאים" היה רק אחד שהבין לנפשי ואמר לי 'צא', לך לעשות קצת כושר, לך תרוץ קצת, תעשה התעמלות, ומאותו היום והלאה הזבובים, החיפושיות, קורי העכביש כל אלה פשוט לא היו קיימים. לא עוד מפריע בשיעורים, לא עוד תלמיד נחשל, לא עוד דימוי עצמי נמוך. בלי קוצים בכיסא ובלי ג'וקים בראש.

כי ביטולה זהו קיומה!

ולכל אותם יפי הנפש המתחסדים ומעטפים עצמם באצטלא דרבנן ומסלפים את המושג 'להמית עצמם באוהלה של תורה' ועל הדרך הורגים עשרות נפשות מילדי ישראל - אומר זאת: 'חנוך לנער על פי דרכו'.

ואאחל לנו שנגרש את החושך ונביא את האור שנקדש את הנשמה בעזרת הגוף. וניקח איתנו את אור שמונת הנרות לחשכת הגלות והבורות. ושנזכה לעשות בריאות לנפש דרך הגוף עד שלילה כיום יאיר.

מיקי חייט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!