לא תאמינו: על חשיבות ארוחה משפחתית

הנה זה שוב קורה לי ונקיפות המצפון מציפות ועולות לי עד הגרון, מביאות אותי כמעט לידי בכי. כל כך רציתי שנשב כולנו לארוחת ערב, זה חשוב לי, באמת. כל כך הרבה פעמים דמיינתי את השולחן הערוך מלא פשטידות ופנקייק שהילדים כל כך אוהבים, לצד גבינות מתובלות וירקות עטופים בחובקי גבינה צהובה. טוב, אם להיות מציאותית, גם טוסט פשוט לצד סלט ירקות עשיר ומעט קוטג' היה מספק אותי, רק שנשב כבר יחד.

אבל החוג של הבכור התאחר, ובעבודה של הבעל נכנסה קריאה דחופה – ושוב נשארתי לבד עם הבנות. אחת מהן כל כך עייפה ורק רוצה לישון.

אולי בכל זאת השבתות מפצות על הקטע הזה של ארוחה משפחתית? ניסיתי לנחם את עצמי. בסיום שיחה עם הפסיכולוג נדב הריס, ממכבי שירותי בריאות, אפשר לומר שקצת נרגעתי.

"ראשית", אומר האריס, "צריכים להבין שכל אדם זקוק לשייכות, ביטחון וזהותלצד אוטונומיה, עצמאות ונפרדות. מצבים רבים מגלמים זאת ובהם גם הארוחה המשפחתית. ארוחה משפחתית יכולה לחזק מאוד את הערכים הנדרשים האלו, לא בהכרח שארוחה משפחתית ערכית צריכה להיות נינוחה ושלווה אבל היא מקום לאינטראקציה רגשית ".

איך שאני שומעת את צמד המילים ארוחה משפחתית, אני מדמיינת תמונה מושלמת של משפחה רגועה ושופעת חיוכים. אך דעו לכם כי בכוחה של ארוחה זו לתרום אך גם לגרוע– תלוי איך ננהל אותה.
"אם נסתכל על ארוחה ברובד הרגשי", מסביר הריס, צריך לזכור שאוכל הוא דבר מאוד רגשי. מתחיל בקשר אם - תינוק, או אם-עובר וממשיך לאורך ההתפתחות, אנחנו מכירים זאת ממחקרים נוירולוגיים, תופעות רגשיות והחוויות היומיומיות שלנו כך שארוחה משפחתית הינה קרקע פוריה לאינטראקציה רגשית, לטוב ולרע.

אם נכנסים לפרקטיקה", מנתח הריס, "סיכוי גדול שארוחה משפחתית בה נוכחים כל בני המשפחה תתקיים ברוב הבתים בסופי השבוע. במהלך ימות השבוע קשה לקיים במרבית המשפחות ארוחה שכוללת את כולם".

כיצד נותנת לנו הארוחה המשפחתית את הערכים עליהם דיברנו?
"בארוחה משפחתית גלומים ערכים מוספים. כשילד אוכל בבית הספר, הוא יושב מול הלוח ואוכל לבדו. בבוקר, הוא אוכל את הקורנפלקס עם חלב תוך כדי שהאם עסוקה בלהלביש תינוק צורח, אבא מתארגן וכו'. ארוחת הצהריים בבתים רבים אינה מתקיימת באותה שעה לכולם, כל אחד חוזר בשעה אחרת, ילדים רבים הם ילדי מפתח וגם פה סביר להניח שאוכלים לבד או בצמצום בני משפחה.

ארוחת ערב, אם כך, הנה האופציה הטובה ביותר לממש את הקשר בין הורים לילדים ובין בני המשפחה, גם אם לא מדובר בכולם. אפשר להעניק ערכים חיוביים גם אם סביב השולחן נמצאים חלק מבני הבית. זמן הארוחה הוא זמן טוב ליצירת קשר עין, לתקשורת אישית, זה זמן שאפשר לדבר – וכל המרבה לשוח בשעת הסעודה, הרי זה משובח.להוריםיש זמן להסתכל על החבורה ליד העין של הילד, לוודא מה הבת מרגישה.

אנחנו מדברים על שייכות, זהות, ואפילו מקום לפרוק מתחים. ארוחה משפחתית יכולה להידמות לעתים למפגש טיפולי. למשל, אם ילד מכריז : "אני לא אוכל כי הוא בעט בי מתחת לשולחן"–כעת יש הזדמנות לבחון, של מי הבעיה כאן באמת? אילו תפקידים כל אחד מבני המשפחה לוקח באינטראקציה זו ועד כמה הם קשורים לתפקידים שהם נושאים במשפחה? מהם רגשותיו של הבועט? ושל הנבעט? מה קדם לכך? וכיצד ניתן להביע את שלל הרגשות באופן פורה ולא בהתנהגות שלילית? כמובן שקשה להתייחס לכל אלה בתשומת לב תוך כדי ניהול הארוחה, אך גם התייחסות לחלק מכך הינה מבורכת. התייחסות יכולה להיות בכך שההורה 'מצלם בראשו' את הסיטואציה ואחרי כן בזמן ההשכבה יכול לעשות בירור קצר ולשאול את הילד על מה שהתרחש.

מילות מפתח לארוחה משפחתית: סבלנות וארגון
מבחינת ההורים יש פה משימה: להעניק אוכל מזין ל הילד, לוודא שהוא אכל גבינה, ביצה וירקות, ולא רק ליקק שוקולד מהקופסה, ומשם להמשיך למקלחות ושינה. הרבה פעמים ההורים והילדים לא משדרים פה על אותו גל. ילדים יותר איטיים מהמבוגרים. מבוגרים חוטפים, לועסים מהר וכו', אצל ילדים זה ההפך. כל המנגנון הפיזיולוגי שלהם עובד אחרת. מסתכלים על האוכל, בוחנים אותו, בודקים אם הוא מעניין אותם, לועסים הרבה ומשתהים עם הטעם וכן הלאה. זה הקצב הנכון שנהרס עם השנים. בנוסף, יש לנו פה עניין של אוטונומיה.

כפי שהזכרנו, יש להורה עניין שהעסק יתקדם וגם לתת ערך רגשי וגם פיזי – אוכל. בחלק של הארוחה לילד יש יותר אוטונומיה כי פה ההורה לא יכול להעניש. יש לו פחות מרחב תמרון. לא כדאי בשום אופן להעניש סביב אוכל. הילדה נמרחת עם הגבינה? הילד מרח את עצמו? אמרנו שרגש ואוכל כרוכים, אז לא כדאי לגרום פה נזק.

לכן צריכים בארוחה משפחתית לזכור את מילות המפתח: סבלנות היא הראשונה. אם אתה לא בא עם סבלנות, אתה מפחית סיכויים להצליח. דבר שני הוא ארגון. יש את תופעת ההורים הממלצרים, הילדים יושבים ואוכלים, או סוג של אוכלים, וההורים רצים ומביאים את זה ואת זה... והדבר מכניס תזזיתיות. כדאי לארגן את הארוחה מראש, את המצרכים על השולחן, את התבשילים, כדי שהרוגע יהיה אמיתי יותר.

זמן לחיזוקים חיוביים
את הארוחה המשפחתית כדאי מאוד לנצל להקניית ביטחון לילדים, חיזוקים חיוביים, חום ופרגון הם תמיד מרכיבים ראויים, כמובן במידה ולא באופן מלאכותי ומועצם מדי. מלבד זאת הפיכה הארוחה לאינטראקציה חיובית יכולה לסייע בהיבטים רבים. קישוט המנות והצלחות, בדיקת טעמים בעינים עצומות, השתהות עם טעמים ומרקמים, כל אלה נוגעים לעניין המזון עצמו ויכולים ליצור חוויה טובה. משחקים נוספים מבורכים גם הם.

עבור ילדים שהינם בררנים באוכל אפשר לעבוד עם תמריצים אבל לא יותר מדי – כדי שהילדים לא יפתחו תלות. גם עבור ילדים שאוכלים בצורה 'משביעת רצון' אפשר גם לתמרץ אותםבכדי להכניס ערכים תזונתיים לגוף של הילד שלנו. "על כל שתי ארוחות שבהן תטעם מאכל חדש – תקבל משהו נחמד או חייכן".

האם ארוחת סופ"ש מספיקה כדי לתת את מה שההורים לא יכולים לתת במשך השבוע?
"ארוחה אף פעם לא תהיה מושלמת". אומר הפסיכולוג הריס בטון רגוע. "אנחנו בני אדם". מבלי לרוץ לסטטיסטיקות, הוא מסביר, ניתן להביט עלינו וסביבנו, ולגלות שברוב הבתים ארוחה משפחתית בה הנוכחות מלאה אכן מתקיימת בסופי השבוע, משום שלצערנו, כולנו רודפים אחרי היום יום העמוס, העבודה, הקשיים, ובסוף שבוע יש יותר זמן, יש יותר כח אדם משום שגם אבא וגם אמא נמצאים, "ואני מאמין שאנחנו אנשים טובים, שרוצים את הטוב לילדים שלהם, והם מרגישים זאת מאיתנו. כאשר אנו מתיישבים לשולחן, אם בהרכב מלא או חסר, ומתבוננים בהם ובעצמנו מעט מעבר לעניינים השוטפים, אנו מעניקים לכל המסגרת המשפחתית ערכים מוספים ומזינים", הוא מרגיע.

הנה לי, אני מוחה דמעת אכזבה בלתי נראית. יש לי פה אפשרות כן לתת את הערכים המוספים והמיטב לילדיי ולבני המשפחה כולה, אם בערבי שבת ואם בימי החול אגייס יותר את תשומת לבי וסבלנותי, ואוכל להיות יותר בשבילם במהלך הארוחות, הרי שכולם ייצאו נשכרים.והמצפון שמציק לי ועובד שעות נוספות, יוכל לנוח מעט, אם לא בימי חול אז לפחות בשבת.

אחת קטנה שחשוב לדעת על ארוחת ערב טובה
ארוחת הערב, לפי הדברים החכמים ששמעתי, היא זמן של אוכל לגוף ולנשמה. אז לנשמה כבר קראנו והחכמנו, אבל מה עם הגוף? חשוב לדעת כי אם הילדים שלכם אינם נחשפים במהלך היום למוצרי חלב, כדאי לשלב אותם בארוחה בצורת כוס חלב, גבינה או אפילו גביע לבן או יוגורט. כדי לשדרג את מראה הארוחה, השתמשו בגבינה צפתית או גבינה מלוחה חתוכות לקוביות על סלט ירקות, וכמובן מאכל שלא נולד הילד שיסרב לו, טוסט גבינה צהובה. למה לא?

קבלו מתכון למאפינס גבינות ופלפל קלוי– קל להכנה ומשדרג כל ארוחה פשוטה
רכיבים:
200 גרםגבינה בולגרית (אפשר להחליף בגבינת פטה או גבינה אחרת שאתם אוהבים).
2 ביצים.
קופסת קוטג'.
4כפות חמאה מומסת או שמן זית.
3 שיני שום קצוצות דק.
כוס קמח.
כוס קוואקר.
שקית של אבקת אפייה.
מלח ופלפל.
3 פלפלים קלופים וקלויים חתוכים לקוביות.
שומשום לקישוט.

אופן ההכנה:

מפוררים לקערה את הגבינה ומוסיפים: ביצים, קוטג', שום וחמאה. מערבבים היטב ומוסיפים את הקמח, קוואקר, אבקת אפיה, מלח ופלפל וממשיכים לערבב. מוסיפים את הפלפלים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
מחלקים לתבניות אישיות ואופים בחום 180 מעלות עד להשחמה. לפני שמוציאים את המאפינס מהתבנית, כדאי לחכות שיתקרר מעט.

המלצה: הגישו את המאפינס לצד סלט ירקות עשיר, ותהנו.

.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!