חולמי החלומות, וההצהרה האומללה של פרס

בתחילת פרשתנו אנו חוזים במהפך מדהים שחל במעמדו של יוסף, כאשר בין-רגע הפך מאסיר חסר-כל לאיש החזק בעולם, בהיותו שליט בפועל על ארץ מצרים ובעל השפעה אדירה על כל האזור.

וכאשר מתבוננים בכל התהפוכות שעבר יוסף מנעוריו ועד כאן, אנו רואים כי כל מהלך משמעותי בחייו היה קשור בחלומות! החלומות שחלם עוד בנעוריו הנחו אותו לכל אורך הדרך, אך הם אשר ערערו את יחסיו עם אחיו, הם שגרמו להם לשנוא אותו עד כדי ניסיון לרוצחו נפש, ובסופו של דבר הם שהובילו למכירתו מצרימה.

במצרים הושלך לבית האסורים ומשפתר שם את חלומותיהם של שרי פרעה, זכה להיזכר אצלו כעבור שנתיים, וגם זאת רק בעקבות חלומותיו של פרעה והפתרונות שהעניק להם. חלומות אלו סובבו את כל המהלך של ירידת בני יעקב למצרים וישיבתם בארץ גושן כעם נבדל.

ומתבקשת השאלה, היכן מצאנו שחלומות משפיעים על אירועים הרי-גורל במציאות הממשית? הרי הורגלנו לחשוב שהעולם מתנהל על-פי כללים גיאו-פוליטיים, מדיניים, צבאיים, סוציו-אקונומיים ושאר תחומים מן הסוג הזה, כשלכל תחום יש סוללה של מומחים ופרשנים. אבל חלומות? נו, באמת...

באחד ממאמריו המאלפים, משווה מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד את שמעון פרס לאחי יוסף, הקוראים לעברו בבוז בפרשה שעברה – "הנה בעל החלמות הלזה בא" (ל"ז, י"ט). פרס הצהיר אז, בעקבות הפסדו בבחירות לבגין, כי הוא "מקווה שמדיניות החוץ של ישראל תנוהל בהתחשב במציאות הבינלאומית, ולא על-פי הספרים ישעיהו וירמיהו".

לדאבוננו, משאלתו נתקבלה, ובגין, וכן כל הבאים אחריו, אכן המשיכו לפעול על-פי אותם כללים ארציים, גשמיים, מבלי להתחשב ב"בעלי החלומות". בזכות אותה "תבונה מדינית" הגיעה ישראל כיום למצב בו איבדנו את סיני, איבדנו את רצועת עזה וגוש קטיף, העולם כולו מכיר בזכויות של אותם ליסטים הקרויים "פלשתינאים" על ארצנו (ומדוע שלא יכירו, אחר שנתניהו, תלמידם של בגין וז'בוטינסקי, הכריז על כך באוזני עולם ומלואו?), וישראל נמצאת במגננה מתמדת מפני האשמות שונות ומשונות על יחסה לאותם "פלשתינאים", אשר מנסים מדי יום לרצוח אותנו, והעולם טוען כי "אנחנו מוציאים אותם להורג". אותה אהבה שציפו לקבל מהעולם בתמורה לוויתורים חלפה עם הרוח. זוהי תוצאת "הפיכחון המדיני", המציאותיות, הריאליזם, ההבנה כי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

הויכוח בין ימין לשמאל בארץ לאמיתו של דבר אינו קיים. יש כאן התגוששות של בעלי אגו, שכל אחד רוצה לשלוט, אולם אלו ואלו מסכימים על אותם עיקרון, על אותו "ריאליזם". הימין והשמאל – שניהם כאחד בזים לבעלי החלומות, שניהם כאחד רואים כהזויים את אותם אלו אשר בבואם להתבונן כיצד עלינו לנהוג אל מול המציאות בה אנו חיים, פונים לספרים ישעיהו וירמיהו, ליחזקאל ולעמוס, לחגי ולזכריה, לתהילים ולדניאל, ובראש ובראשונה לתורה הקדושה שבכתב ושבעל-פה.

מה שפרס בעצם אמר באותה התבטאות היה ש"הדת" יכולה להיות דבר נחמד בשביל טקסים וסמלים, אפשר להדליק נר חנוכה, לאכול סופגניות ולשחק בסביבונים, אולם כשנגמר הטקס ויוצאים לחיים ה"אמיתיים", אבוי לנו אם נלמד מהחשמונאים כיצד נוהגים ביחסינו עם האומות.

על היסוד הזה עומדת תורתו של הרב כהנא יותר מעל כל דבר אחר, ועליו עומד ההבדל האיכותי, לא הכמותי, שבינו לבין כל הגורמים האחרים שפעלו בזירה הציבורית. דבר ה' הוא אמת בחיים הממשיים! החלומות, האידיאלים, הרעיונות האמיתיים של התורה, ההסתכלות של התורה על השאלה מה עיקר בחיים ומה טפל בחיים, על השאלה עבור מה ראוי להקריב בחיים – אלו הדברים אשר מנחים אותנו בהתנהלותנו היומיומית, הן כיחידים והן כאומה.

אחי יוסף לעגו לו, אך בפרשתנו אנו רואים כיצד חלומותיו – הם הם שהתגשמו. ויותר מכך – אנו רואים כיצד החלומות, אפילו חלומו של שר המשקים של פרעה, מנווטים את מהלך ההיסטוריה יותר מכל דבר אחר! כל הפרשנים, כל האנליסטים, כל המומחים עומדים פעורי פה אל מול המציאות הטופחת על פניהם בניגוד לכל התחזיות.

אכן, אל לנו להתבייש בכך – גם אנחנו בעלי חלומות. אנו חולמים על מלכות בית דוד, על סנהדרין, על מדינה יהודית באמת שבמרכזה בית המקדש העומד על מכונו, על ארץ-ישראל נקיה מאויבים, על תיקון עולם במלכות ש-די. אכן, כדברי המשורר – "אותנו בחשכת מחתרת בסנוורים הכה חלום. שוחה על הרצפה – כנרת, אור מנורה – זיו שמש רום!".

אל מול השוחה הממשית שרואות עינינו הגשמיות, אנו מעמידים את הכנרת המרהיבה ביופיה, אותה כנרת אשר עבור היושב במחתרת ובמחשכים אינה אלא חלום רחוק. אך כפי שקרה ליוסף, וכפי שקרה בזמן החשמונאים, אנו יודעים כי גם בימינו, יש מי שמנהל את הספינה, יש מי שמנהיג את העולם, והוא מנהל אותו לעבר אותה תכלית, אשר אינה מושגת בטורי הפרשנות של נחום ברנע.

היא מושגת אצל חולמי החלומות, אצל אנשי האידיאלים, אצל אלו המביטים בבוז לעבר ה"מציאות" החולפת ופועלים למען החלום, אשר ככל שאינו נראה ריאלי, הוא בסופו של דבר יהיה למציאות הממשית, למציאות הנצחית של גאולת ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!