כל יום הוא התחלה חדשה

אין כמו התחלות חדשות, במיוחד כשזה מגיע לתינוק שלנו, ואין כמו ההתרגשות שמלווה את השן הראשונה שיוצאת, הזחילה הראשונה, הפעם הראשונה שהתינוק שלך יושב,והפעם הראשונה שהילד טועם אוכל מוצק - כשאנחנו כמובן מתעדים את ה"פרצוץ החמוץ" שהקטן עושה. מצד שני יש גם התחלות מסוג אחר, שגם איתן אנו נדרשים להתמודד– כמו שהתינוק שלנו מסרב לישון בלילה, או כשהוא חולה או לא חש טוב בפעם הראשונהוהבטן מתהפכת לנו מרוב שקשה לנו לראות אותו כאוב ומתוסכל. לאור זאת שמדובר בתהליכיםומצבים שלא קורים ביום אחד, וחלקם גם חוזרים ונשנים והם דורשים התמודדות והתסגלות של התינוק, חשוב שנדע ונלמד איך ניתן להקל עליו במצבים אלו ולגרום לו לעבור את אותן נקודות ציון כה משמעותיות בקלות, ועם הדברים הפחות נעימים נראה איך אפשר להיות שם בשבילו ולסייע:

התהפכות, זחילה וישיבה - התפתחות מוטוריקה גסה ועדינה:
תינוקות נולדים עם דחף לזוז במרחב. הם שואפים לנוע כדי להשיג עצמאות תפקודית. התפתחות תנועתית עומדת בפני לא מעט אתגרים, בהם היכרות עם כוח הכבידה, בו לא חשו כל עוד היה ברחם, והתמודדות עם גוף בתהליכי שינוי. הפעם הראשונה שבה תינוק מתהפך היא אירוע מרגש מאד, ולא תמיד אנחנו בטוחים אם "ראינו נכון", והאם באמת התהפך לבטן או שפשוט שכחנו שהשכבנו אותו על הבטן מלכתחילה... בדרך כלל רק בפעם השנייה שזה קורא אנחנו משתכנים שאכן הילד מתהפך
.
התפקוד הבסיסי של האדם מורכב מפעולות בהן משולבות תנועות גסות ועדינות. לתנועות הגדולות המתבצעות תוך שימוש בשרירים גדולים וקבוצות שריר נרחבות קוראים מוטוריקה גסה, הכוללת פעולות כגון הליכה, ריצה וקפיצה. מוטוריקה עדינה מתייחסת לפעולות מורכבות ועדינות יותר. הן מבוצעות על ידי איברי הגוף הקטנים, תוך שימוש בשרירים קטנים בכפות הרגליים, כפות הידיים, בעיניים, באזור הפה, השפתיים והגרון. בפעולות כגון דיבור, הבעות פנים, שימוש בסכו"ם, אחיזת עיפרון, משחק עם קוביות שולחן וכדומה באות לידי ביטוי מיומנויות מוטוריקה עדינה.

• שכיבה על הבטן מחזקת אצל התינוק את חגורת הכתפיים, התומכת בפעולות של מוטוריקה עדינה. השכיבה על הבטן צריכה להתבצע בזמן ערות בלבד.
• הסבו את תשומת לבו של התינוק לחפץ מעניין בקרבתו, אך מחוץ להישג ידו. כאשר הוא מנסה להגיע אליו, אל תמהרו להגיש לו אותו. אם התינוק מתקשה, קרבו מעט את החפץ כדי לעודדו לניסיון נוסף. בצורה זו מתרגל התינוק שילוב יכולות מוטוריות (למשל, התכופפות קדימה בשילוב הושטת יד).
• הושיבו את התינוק מול קופסת פלסטיק ריקה. שבו מולו וזרקו לתוכה חפץ. עודדו גם את התינוק לזרוק, אך הניחו את חפצי הזריקה בסמוך לו, מצדדיו או מאחוריו. בצורה זו ייאלץ התינוק להפנות לעברם את פלג גופו העליון ויתרגל תנועה צירית.
• למדו את התינוק לזחול אחר צעצוע מתרחק. בהדרגה הוסיפו מכשולים בדרכו. הניחו כריות עליהן יש לטפס, קופסאות קרטון שיש לעקוף או כסאות תחתיהם יש לזחול. בסוף המסלול ניתן להציב מראה או הפתעה אחרת. פעילות הרפתקנית זו משפרת את מיומנויות הזחילה.
• החזיקו את התינוק משני צדי גופו, כשפניו מופנות אליכם, והניפו אותו באוויר. העלו והורידו אותו במהירות יחסית.
• שכבו על גבכם, הניחו את התינוק על רגליכם והחזיקו בידיו. הניעו את רגליכם כך שהתינוק יונף מעלה ומטה. פעולות אלו יגרמו לתינוק למתוח את ראשו, גבו מתניו ורגליו.
• הציגו לתינוק חפצים המונחים בקרטון ביצים ריק ועודדו אותו להוציאם. התינוק מתרגל בצורה זו שימוש מופרד באצבעותיו (אחיזת צבת).

שיניים:
השן הראשונה של התינוק – בדרך כלל השן האמצעית למטה – תבקע בזמן כלשהו בין גיל ארבעה לשבעה חודשים. עם זאת, אין מה לדאוג אם לא ניכרים סימנים לצמיחת שיניים בפרק זמן זה. יהיו גם תינוקות שיצמיחו שיניים בקצב מהיר, אחת אחרי השנייה, ואצל אחרים תהיה תקופת הפסקה ממושכת בין בקיעת שן אחת לשניה, כך שיש להאזר בסבלנות ואין סיבה לדאגה.

כאשר מתחיל תהליך צמיחת השיניים, החניכיים סביב האזור המיועד לשן הראשונה יאדימו, יתנפחו קלות ויהיו רגישים. כאמור, בקיעת שיניים גורמת לתינוק לעתים חוסר נוחות. אם לתינוק חניכיים רגישים, ניתן לנסות ולהקל על המצב, לשמור על השיניים נקיות ולמנוע עששת:

• יש לרחוץ ידיים ולעסות בעדינות את החניכיים בעזרת אחת האצבעות. אל תשתמשו בתרופות למריחה על החניכיים כיוון שהן יישטפו מפיו בתוך דקות.
• תנו לתינוק נשכן קר.
• תנו לו מים קרים או מזון קר במרקם שהוא מכיר. אם משתמשים באוכל להרגעת הכאב, יש להגיש אותו כאשר התינוק יושב ובהשגחת מבוגר.
• אל תאפשרו לתינוק להירדם עם בקבוק. חלק מן הנוזל עלול להישאר בפיו ולגרום לעששת כבר בינקות
• הברישו את שיני התינוק במברשת שיניים רכה לילדים, או נגבו אותן בעדינות בפד גזה לח בסוף כל יום
• משרד הבריאות ממליץ על שימוש במי ברז המכילים תוספת של פלואוריד, כשתייה וכבסיס להכנת תרכובת מזון לתינוקות. מי השתייה בישראל מופלרים ברוב איזורי הארץ. מים מבקבוקים, מים מינרלים ומים שעברו סינון באמצעות מסננים עלולים להכיל כמויות פלואוריד נמוכות מהדרוש.
• ההמלצה למתן תוספי פלואוריד הינה אישית, על פי השתייכות לקבוצת סיכון או לרמת התחלואה בעששת במשפחתו או סביבתו הקרובה. ההמלצה תינתן על-ידי רופא שיניים או רופא ילדים.
• אם נראה לכם שהתינוק לא רגוע באופן מיוחד או חומו עלה מעבר ל- 37.8 מעלות, פנו לרופא. תסמינים אלה יכולים להיות קשורים לבקיעת השיניים.
• והכי חשוב, זיכרו שמדובר בתהליך כואב ולא קל עבור חלק מהתינוקות, ולכן היו סובלניים, אם התינוק רוצה יותר על הידיים אפשרו לו, שירו לו דברו אליו בקול רך, אפשרו לו להיות בקרבת צעצוע או חפץ שמרגיעים אותו (בובה, חיתול) – כל דבר שיעניק לתינוק תחושה נעימה יותר.

דיבור:
כשהתינוק מתחיל לדבר, הוא יכול להביע את מחשבותיו ורצונותיו טוב יותר והתקשורת איתו מתרחשת ברמת חשיבה גבוהה יותר.חשוב וכדאי לשוחח עם התינוק. תינוק מבין וחש את הכוונות שלנו הרבה לפני שהוא מתחיל לדבר במילים. תינוק שרגיל שמדברים אליו, נעשה קשוב יותר לשפת הדיבור, ובמיוחד אל שפת אמו.

• "קשב" הוא תנאי מוקדם לכל פעילות שבתודעה. הוא מאפשר לנו לסנן את שפע הגירויים שבסביבתנו ולהתרכז בגירוי הבודד בו אנו מעוניינים. "קשב משותף" הוא מצב בו התינוק ממקד את תשומת לבו בהתאם להפניה שהוא מקבל מההורה או מכל גורם מטפל: עוקב אחר מבטו ומסתכל לאותו כיוון (ללא כל סיבה אחרת, כגון רעש או הידלקות פתאומית של אור), מביט לכיוון אליו מצביע המטפל וכדומה. קשב משותף מסמן את תחילתה של למידה מונחית: התינוק נעזר בצורה מודעת בתיווכו של המטפל כדי ללמוד על העולם סביבו.
• על ההורים להרבות להשתמש בשמו של התינוק בחצי השנה הראשונה של חייו. הרבו להשתמש בשמו של התינוק בפנותכם אליו. המעיטו בכינויים ופנו אליו בשמו לפחות בכ-75% מן המקרים. חזקו את הקישור השמי גם בעזרת מראה: הצביעו עליכם ואמרו "אמא" ו-"אבא", ואז עליו ואמרו את שמו.
•תינוקות עושים שימוש הולך וגובר במחוות. אלה הופכות מתגובות רפלקסיביות לגירויים לפעולות מודעות שהתינוק עושה בהן שימוש מכוון, משלים או חלופי למילים. כך למשל, הצבעה אל עבר אובייקט או כיוון מסוים משמעה "אני רוצה את זה" או "אני רוצה לשם", בהרמת שתי הידיים כלפי מעלה מבקש התינוק שירימו אותו, הסטת ראש לצדדים משמעה "לא" וכדומה.
• בשלב התפתחות המילים הראשונות משתמש התינוק במחוות כדי להרחיב את המילה הבודדת לכדי משפט. תנועותיו, הבעות פניו ונימת קולו יקבעו אם פירוש המילה "מאמא" משמעו "אני רוצה את אמא", "הנה אמא" או "זה שייך לאמא שלי".
•הימנעו מלתקן את הפעוט בצורה ישירה (תגיד "כי", תגיד "סא", עכשיו "כיסא"). הדרך הרצויה היא להדגיש בפניו את צורת הדיבור הנכונה: אם הפעוט אומר "סא" ענו לו: "נכון מאוד, זה כיסא". כמו-כן ניתן לתרגל צלילים קשים באמצעות השמעה מודגשת של מילים בהן הם מופיעים, לדוגמא: בכדי לתרגל את הצליל "צי" ניתן להדגיש את ההברה הראשונה במילים ציפור, צילום וכדומה. יש להתאזר בסבלנות, היגוי "מושלם" לוקח מספר שנים.

מעבר למזון מוצק:
מגיל ארבעה חודשים וכשתבחינו בסימני מוּכנוּת מצידו של התינוק, תוכלו להתחיל להציע לוטעימותקטנות של אוכל לתינוקות. מטרת הטעימות הראשונות היא לאפשר לתינוק מעבר הדרגתי ממזון נוזלי למזון מוצק, הנחוץ למטרות תזונתיות והתפתחותיות של התינוק ולא להחליף עדיין בשלב זה את חלב האם או תרכובת המזון לתינוקות (תמ"ל). בין גיל 4 חודשים לחצי שנה התזונה העיקרית של תינוקכם מתבססת על חלב אם או תמ"ל. סביב גיל 6 חודשים מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות עוד יותר גדולה במזונות שונים.

הכפיות הראשונות: מה כדאי לתת?

מומלץ להתחיל במזונות עשירים בברזל ויש להקפיד שהטעימות יהיו במרקם רך: בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דגנים, ירקות ופירות. מוצרי חלב מהווים מקור דל לברזל. אולם, מוצרי חלב לא ממותקים הם חלק מהתזונה המגוונת המומלצת לתינוקות. לכן, לאחר החשיפה למוצרי חלב (לא ממותקים) חשוב להקפיד שמוצרי החלב לא יהוו מרכיב מרכזי בתזונת התינוק. חשוב תחילה להרגיל את התינוק לאכילת מקורות עשירים בברזל (כגון: בשר, עוף, הודו) ובויטמין C (כגון: פירות וירקות).

היזהרו מאד מכל מאכל שעלול לגרום חלילה לחנק: פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים ודגים עם עצמות.את החשיפה לחלב ניגר (מפרה או מבעל חיים אחר) יש לדחות החל מגיל שנה. לבסוף, אל תציעו לתינוקכם דבש עד גיל שנה, כיוון שמערכת החיסון של התינוק אינה בשלה דיה ותהליך ייצור הדבש עלול להכיל חיידק המסכן בריאותם של תינוקות עד גיל שנה.
אז איך מתחילים?

תנו לתינוקכם לטעום מזונות חדשים רק באווירה טובה וכאשר הוא ערני ורגוע. אם הוא עצבני, עייף או רעב מדי ההתנסות עלולה להסתיים במפח נפש. תנו לו להתנסות בטעמים חדשים בין הארוחות – הכמויות הקטנטנות (עד שתי כפיות ביום) ממילא אינן אמורות להחליף בשלב זה את הארוחה המלאה שלו. הקפידו על מזון במרקם טחון ומחיתי, ללא גושים שיפתיעו אותו, ואפשר לתת לו ללקק או למצוץ את המחית מאצבעכם הנקייה או מכפית גמישה.

הציעו סוג אחד של מזון בכל פעם. בפעמים הראשונות של הטעימות הציעו מזונות רכים, כגון: בננה, בטטה דלעת, אבוקדו, קישוא, אגס ותפוח (שניהם ללא הקליפה) המתינו כארבעה ימים בין מאכל חדש אחד לשני כדי לוודא שאין כל תגובה אלרגית. אל תתייאשו גם אם התגובות אינן נלהבות, והציעו כל סוג מזון מספר פעמים לאורך השבוע- לעתים יתכן שיידרשו לכם עד 12 ניסיונות כדי שיסכים לטעום.במקביל, המשיכו להניק את תינוקכם (או לתת תמ"ל) בכמות מספקת, כדי שימשיך לקבל את כל רכיבי התזונה שהוא זקוק להם.

שינה:
התשובה לשאלה כמה התינוק צריך לישון הולכת ומשתנה עם גילו של הילד. באופן כללי, תינוק קטן ישן כ- 16 שעות מתוך 24, אולםהוא אינו מסוגל לישון יותר ממספר שעות בכל פעם. התינוק עובר כ-7 מחזורי שינה וערות שונים הנפרסים לאורך שעות היום והלילה. מטבע הדברים תינוק שיהיה פעיל יותר במשך היום יישן יותר במהלך הלילה וכן להיפך. הבשורה הטובה היא שבדרך כלל בסביבות גיל 6 חודשים ישן התינוק כ-14 שעות ביממה, מתוכן 11 שעות הן בלילה. במהלך היום הוא יחטוף תנומות קצרות.

• השכיבו את התינוק על הגב, המזרן צריך להיות קשה, והמיטה נקייה מחפצים מיותרים כגון בובות כריות ושמיכות מיותרות.
• הקפידו על הרגלי שינה קבועים: סדר יום אחיד של אמבטיה, החלפת חיתול ובגדים נוחים לשינה, סביבה חשוכה, שקטה ורגועהנשיקה ולילה טוב - תינוקות אוהבים טקסים ועם הזמן ילמדו לזהות כי סדר הפעולות הנ"ל מצביע על כך שהגיע זמן לישון.
• דרך חשובה נוספת לעזור לתינוק להבדיל בין זמן עירות לזמן שינה הינה מיקום העריסה: בשעות היום מומלץ לעביר את העריסה לסלון, להסיט וילונות , שיכנס אור יום. עם רדת הערב והגעת זמן השינה כדאי להעביר את העריסה לחדר השינה, לכבות את האור וללוות בשיר ערש או מוסיקה רגועה ונעימה.
• השכיבואת התינוק לישון מיד כשמופיעים סימני עייפות: שפשוף עיניים, בכי...
• החל מגיל שנה הילד צריך ללמוד להרדם בעצמו, ישנן דרכים לעזור לו, כשיש קשיים מומלץ מאוד להוועץ עם אנשי מקצוע.
• וחשוב לא פחות, נצלו את מנוחת התינוק למנוחה אמיתית שלכם ולשינה, כשאתם ישנים טוב בלילה, יש לכם יותר כוח להקדיש לטיפול האנטנסיבי ביום.

כשהתינוק חולה:
לצד הטיפול בתינוק חולה אצל רופא המשפחה, אין ספק שכשהקטן שלנו חולה הלב שלנו מתכווץ, וזהו הזמן בו הוא זקוק יותר מתמיד לקירבה גופנית, לחיבוקים וליטופים, נדנודים על הידיים, עיסויים עדינים, נשיאה במנשא או קיפוץ משותף ועדין על כדור פיזיו, טרמפולינה, עיטוף נעים והדוק בשמיכה דקה (למעט הראש, כמובן), ריקוד מחובק, לחישות או שירי ערש, "רעש לבן" (למשל, רדיו ברקע), שינוי אווירה (למשל, טיול בעגלה באוויר הצח), שינוי תנוחה לשכיבה על הצד או על הבטן (על הבטן רק במצב עירות)– זוהי רשימה ארוכה, אך גם שעות הבכי והתסכול של התינוק הן ממושכות במצבים אלו ולכן מחייבות מגוון רחב של אילתורים. להלן כמה כללי זהב שיעזרו לחזק את גופו של התינוק כשהוא חולה, ויש להם השפעה על תפקוד מערכת החיסון:

• הקפידו שתינוקכם ישן את כמות השעות לה הוא זקוק. שינה עוזרת למערכת החיסון להישאר בשיאה.
• דאגו שתינוקכם יהיה בתנועה בשעות הערות שלו. פעילות גופנית תורמת למערכת החיסון של ילדכם.
• הימנעו מחשיפת התינוק לעשן סיגריות, לחומרי ניקוי ביתיים ולחומרי הדברה. חשיפה למוצרים אלו עלולה להחליש את מערכת החיסון של התינוק.
• החל מגיל שנה מומלץ שהפעוט יאכל מגוון מזונות מכל קבוצות המזון. מחסור בויטמינים ומינרלים עלול להחליש את ההגנה החיסונית של הגוף.
• על פי הנחיות משרד הבריאות מומלץ לחסן תינוקות נגד מספר מחלות העלולות לפגוע בבריאותו של התינוק.
• ניתן לעזור למערכת החיסונית על ידי שטיפת ידיים לעתים קרובות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!