היזהרו בגחלתן: על זלזול בתלמיד חכמים

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ד'" וברש"י: יכול זקן אשמאי ת"ל זקן אין זקן אלא שקנה חכמה.
"אין זקן אלא מי שקנה חכמה.. ועובר עליה בטל עשה וענשו גדול למען כי הוא יסוד חזק בדת" (החינוך מצוה רנז)

מעשה המובא ברש"י בסנהדרין: "מעשה במוכס אחד ישראל רשע שמת, ובו ביום מת אדם גדול בעיר, ובאו כל בני העיר ונתעסקו במטתו. וקרובי אותו מוכס הוציאו גם את מיטת המוכס אחריו וקפצו עליהם אויבים והניחו המיטות וברחו, והיה שם תלמיד אחד שישב לו עם מיטת רבו. לאחר זמן חזרו גדולי העיר לקבור את החכם ונתחלפו להם מיטתו בשל מוכס והיה אותו תלמיד צועק ולא הועיל, וקרובי המוכס קברו את החכם ונצטער בה אותו תלמיד מאד מה חטא גרם לו להיקבר בביזיון ומה זכה אותו רשע להיקבר בכבוד גדול כזה.

"נראה לו רבו בחלום ואמר לו אל תצטער בא ואראך בכבודי בגן עדן בכבוד גדול ובא ואראך אותו האיש בגיהנם וציר של פתח גיהנם סובב באזניו, אבל פעם אחת שמעתי בגנות תלמידי חכמים ולא מחיתי ולכך נענשתי וזה פעם אחת הכין סעודה לשר העיר ולא בא שר העיר וחילקה לעניים וזה היה שכרו"

כשם שהיונה ללא כנפיה אינה כשירה עוד לעוף, אף יהודי שכורת את עצמו מתלמידי חכמים מעתיקי השמועה מדור לדור ומבעט בהם וכופר בדבריהם, קוצץ את מקור חייו וגורם לעצמו להיאבד מן העולם.

"אמר רבי יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר "ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא" (דברי הימים ב' ל"ו). מאי עד לאין מרפא? אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה תלמידי חכמים, אין לו רפואה למכתו! (שבת קיט ע"ב)

"משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים" עד היום הזה. וכך תורת ד' ודברו נמסרו ונמסרים בכל דור ודור ע"י מוסרי התורה, תלמידי החכמים המופלגים יראי השם שבדור הם הצינורות להמשכת הקשר בין העם ושכינתיה.

הם אלו להם בני האדם נשמעים והולכים לאורם אשר הם מאירים מהי דרכה של תורה איך חיים, חיים רוחניים. ואיך חיים, חיים גשמיים.

אוי לנו אם בפינו ובמעשה ידינו נכרות את הענף עליו אנו יושבים, אוי לנו שבני הנוער בדורנו לא זוכים לדעת מהי ההתרגשות בכניסה לביתם של גדולים. גם כשלא מבינים, גם כאשר בית שמאי ובית הלל חולקים, 'לא זזים עד שנעשים אוהבים זה את זה'.

תלמידי חכמים הם האילן אשר עליהם נשען כל בית ישראל – וממילא אין רפואה למכתו!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!