המודל האמריקאי או "כל הדתיים גנבים!"

"המתגנב אחר חברו, והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה לעצמו. עליו הוא אומר, לא יבוזו גנב כי יגנוב. ולסוף מתמנה על הצבור."(מכילתא)

דברי המכילתא הללו על כל אלו שכמו גנבים הולכים בהיחבא ללמוד תורה מתוך רעב רוחני מתאימים ככפפה לדור התשובה שלנו. דור החיפוש והכמיהה.

במשך שנים רבות של עיסוק אינטנסיבי ואישי עם יהודים שמחפשים את דרכם בעולם התשובה, חלקם בפסיעות הראשונות ממש, אני שותף איתם להתלבטות הקשה מהו המודל האידיאלי אותו נכון להציב להמשך הדרך.

היו מהם שעם הניתוק מהעולם החילוני נטשו גם מקום עבודה ואפילו את תחום העבודה שלהם מתוך רצון לצלול לים התורה. רובם לא שרדו את זה והמשבר לא אחר לבוא.

בנסיעה האחרונה שלי לניו יורק תפסו את תשומת ליבי במיוחד מספר אנקדוטות מיוחדות שמאפיינות את הציבור היהודי תורני באצות הברית ושונות באופן מהותי מכל מה שאנחנו מכירים כאן בארץ הקודש.

אנשים שמחוברים באופן מלא ומוחלט לעולם שבחוץ גם מבחינה עסקית וגם מבחינה תרבותית ומצד שני אפשר לגלות שם התמסרות מעוררת השתאות ללימוד התורה.

אחד מהם הוא יהודי יקר, איש מסחר עסוק מאוד, שפגשתי אותו יושב עם שני בניו התאומים, אלי ואבי שעודם לפני בר מצווה ושלושתם רכונים על מסכת בבא קמא אותה הם למדו דף אחר דף מידי יום במשך שעה ארוכה. לנוכח המחזה המרגש והאותנטי כל כך התעניינתי והוא סיפר שבביקור בארץ הם נכנסו לראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א והוא שהמליץ להם ללמוד את המסכת כהכנה לבר המצווה.

מהצד השני תפסה אותי התמונה של בית חרדי שבעליו יהודי בר אוריין ההוגה בתורה בכל שעה פנויה וכשביקרתי שם ב"חג ההודיה" האמריקני מצאתי על השולחן בסלון את התרנגול והדלעת המסמלים את ה"חג".

הניגודיות הזאת שמפתיעה בהתמסרות כל כך מיוחדת ללימוד ולחינוך ומאידך מחוברת להוויה התרבותית שמסביב קשה לעיכול לחרדי הישראלי.

אבל אולי, כך חשבתי, המודל הזה יכול להיות הפתרון לכל אותו גל אדיר של התעוררות וחזרה בתשובה שמתנפץ אל שובר הגלים החרדי.

וכדברי המכילתא שאותם אלו שכביכול מתגנבים בשקט לעולם התורה מתוך רעב אמיתי וכנה, יהפכו ברבות הימים למנהיגים ולמובילים.

הכותב הוא יו"ר ומייסד ארגון 'איילת השחר' הפועל מזה כשני עשורים להטמעת ערכי היהדות ולקרוב רחוקים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!