"מה יש לכם מדרעי? הוא הגבר היחיד"

במגאפונים נשמעות קריאות נגד שטייניץ ובסיום ההפגנה מתבקש קהל האלפים להתקשר ולהטריד את השר האנרגטי שמספר הטלפון שלו פורסם ברבים. אם היה מדובר בהפגנה בבני ברק ולא בתל אביב, המשטרה כבר הייתה פותחת בחקירה ועוצרת את המעורבים. לכו תשאלו את יוזמי 'קו ההטרדות' של הפלס.

זהו מוצ"ש שלישי ברצף שכיכר הבימה בתל-אביב הומה אדם. הפרצופים מזכירים את אלו שראינו במחאת הקיץ מודל 2011. נערי ככרות עם קוקו וזקן לצד צעירים חולמים שמבקשים להתגורר בעיר היקרה בישראל ומהיקרות בעולם, תוך שהם מתפרנסים מחלטורה של כתיבת תסריטים.

הפנים זהות, גם הקריאות: "הון, שלטון, עולם תחתון" שחוזרות על עצמן בקצב. המחאה חוזרת והמוחים ממחזרים. אפילו זהות נציגי ההון והשלטון נותרה כשהייתה. נתניהו היה ונותר ראש הממשלה. שטייניץ עדיין כאן, על תקן אותה גברת בשינוי אדרת. ב-2011 הוא שימש כעושה דברו של ביבי במשרד האוצר. ב-2015 הוא משרת את אותה מטרה ממשרד האנרגיה והתשתיות. המפגינים שצועקים בגרון ניחר "המתווה לא יעבור" מלומדי ניסיון מהמאבק ההוא. הם כבר הבינו שככל שיצווחו חזק יותר כך השיירה תמשיך לנוע מהר יותר.

הייתי באותו רחוב לפני ארבע שנים – והנוף היה זהה למעט המספרים. ההבדל הגדול בין מחאת הסתיו שפיר ב-2011, למחאת הסתיו ב-2015 ניכר במסת המשתתפים. במקום קהל הרבבות ששטף אז את הרחובות, נראים פה אלפים. המפגינים, בשנות העשרים והשלושים המוקדמות לחייהם, צועקים בעמידה. לצידם יושבים בכיכר תל-אביבים בורגנים, שבעים ומטופחים, שמתרווחים בבתי הקפה הפזורים בכיכר, ונהנים מהצגה חינם ברחבת תיאטרון הבימה.

המחאה ממחזרת
במגאפונים נשמע שמו של שטייניץ אך על הכרזות מסומן פרצופו של דרעי. צעירי מרצ מגיעים לכיכר כשידיהם עמוסות בעשרות כרזות מחאה. מעל לכיתוב "עוצרים את שודדי אוצרות הטבע", נראית במרכז דמותו של דרעי שתום עין, לימינו נתניהו ולשמאלו תשובה – באותה פוזה פיראטית. מי שלא השתכנע עד כה מטיעוניו של דרעי, מוזמן לשמוע את הקולות בכיכר במוצ"ש הקרוב ולהבין ששר הכלכלה לשעבר עשה את הדבר הנכון.

שלטי המחאה הירוקים של מרצ עם דמותו של דרעי במרכז נותרים זרוקים על הרצפה, כשאת מקומם ממלאים שלטים תוצרת בית – נטולי דמותו של יו"ר ש"ס. החבר'ה של מרצ, צעירים תל-אביבים תמימים, עומדים בצד מאוכזבים. בחור ג'ינג'י שמנסה לשכנע מפגינים לאחוז בכרזות תוצרת מרצ נתקל בסירוב. "לא, תודה", משיבים לו מרבית המפגינים במשיכת כתף, וכדרכם של תל-אביבים ש'תנועת הסירוב' היא חלק מאופיים, לא טורחים להכביר מילים ולהסביר.

כשהג'ינג'י עם השלטים מתעקש וכמעט שדוחף לידי עוברי-האורח את השלטים בכפייה, מתחוללת מיני-דרמה. "אתם באים לפה עם אג'נדה פוליטית", זועם אחד המפגינים, צעיר בעל חזות מזרחית, "מה יש לכם מדרעי? הוא הגבר היחיד שקם והתפטר. הייתם צריכים לצעוק בעדו ולא נגדו".

החבר'ה ממרצ מתנצלים קלות. "אנחנו רצים עם השלטים האלה כמה שבועות, עוד מהתקופה שדרעי היה שר הכלכלה", מסביר אחד מהם במבוכה ופוכר אצבעותיו, נואש. השלטים נותרים בערימות מפוזרות ללא השגחה, זרוקים על רצפת הכיכר כאבן שאין לה הופכין. המחאה ממחזרת – כבר אמרנו?
החבר'ה הצעירים הללו מבהירים שהם מתכוונים לשוב לכיכר גם במוצ"ש הבא ובזה שלאחריו. אם מצוקת תזרים המזומנים תיפתר, גם הדמויות בשלטי המחאה יוחלפו ויעודכנו.

לקראת סיום ההפגנה, מתחיל ההמון המשולהב לקרוא: "פושעי הגז לדין". האנרכיסטים שמגיעים לכיכר שבוע אחר שבוע, נמצאים כאן כדי להישאר. באוזניו של דרעי עוד מהדהדת קריאה זהה משנות ה-90' של קבוצת מפגינים אובססיבית מקצה אחר של המפה הפוליטית שהכלילה אותו ברשימת "פושעי אוסלו לדין". דרעי סבור עד היום שהקריאה הנושנה ההיא עושה לו עוול היסטורי ואפשר בהחלט להבין מדוע בסיבוב הנוכחי הוא החליט לחתוך ויהא המחיר אשר יהא.

המפגין בעל החזות המזרחית לא מוותר לצעיר הג'ינג'י ממרצ ועוזב את הכיכר רק אחרי שהוא מפגין ברבים את המחאה האישית שלו: "לא הצבעתי ש"ס וגם לא מרצ. אם זהבה גלאון הייתה שרת כלכלה ומתפטרת מתפקידה הייתם שרים לה בכיכר שירי הלל, אבל הגזענות מתפרצת מכם כי לשר שהתפטר ולא קיבל תיק אחר קוראים אריה דרעי". את השם המלא, אריה מכלוף, אפילו הוא שכח. אולי במוצ"ש הבא.

פירומנים משלנו
ביקשו הפוליטיקאים החרדים לישב בשלווה עם תום חקיקת תיקוני הגיוס, קפץ עליהם רוגזו של המחוז החרדי. 'גזייראס הגיוס' אאוט. 'גזייראס המפאקחים' אין. מי שלא יודע לבטא את צמד המילים בטון ובאינטונציה הנכונים, בל ינסה אפילו להבין את גודל הסכנה.

בשבוע שעבר הובאה כאן הצצה לדרמה שמתרחשת מאחורי הקלעים של המאבק על המחוז החרדי. גם בנושא הזה המחאה ממוחזרת ונשמעת בדיוק כמו בתקופת פירון, אך בלי איחוד הכוחות הפנים-חרדי שראינו באותה תקופה, בשעת צרה.

לפני שבוע דומה היה כי אנו הולכים ונסחפים למאבק בין שתי הסיעות החרדיות. נוסח אשכנז הושמע על ידי שלוחי הציבור מקרב המנהלים בכינוס חברי הכנסת והמנהלים האשכנזים. לגרסתם המאבק הוא על ציפור הנפש המפרפרת לנוכח התערבות מפקחי המחוז בתכנים חינוכיים ומינוי גורמים אנטי-חרדיים לתפקידי מפתח במחוז. מובילי המאבק תיארו איך הנהלת המחוז ממשיכה להוביל את עקרונות פירון ומנסה באמצעות מפקחים החרדים מטעם, להעביר כמה שיותר מוסדות חרדים למסגרת החרד"צ (החרדי-ציבורי), נגדה יצאו גדולי ישראל בחריפות.

נוסח עדות המזרח הושמע כאן לראשונה בשבוע שעבר על ידי הגורם הבכיר בש"ס, שגרס כי את המאבק מובילים מנהלי הסמינרים שחרדים מהתערבות משרד החינוך בהליכי הקבלה. בש"ס ראו במנהל המחוז היוצא מאיר שמעוני בן ברית ולא אויב. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי יצא בפומבי להגנתו, והש"סניקים הסבירו כי מאחורי קריאות הגוועלד והיוזמה להדחתו עומדת מזימה לבחירת מנהל מחוז חרדי, משת"פ אשכנזי, שימסמס את כל הישגי ש"ס בסוגיית הסמינרים.

בש"ס שאלו מדוע שתקו זועקי הגוועלד במהלך השנה האחרונה והזכירו את הווארט הידוע של הגר"ח שמואלביץ' זצ"ל אודות היסורים, מידה כנגד מידה, שנגזרו על איוב ששתק בגזירות פרעה: "כשכואב צועקים".

המסקנה של הש"סניקים הייתה שהורתו ולידתו של המאבק בחטא ובחוסר תום לב מובהק. "מנהלי הסמינרים לא צעקו נגד התערבות המפקחים בתכנים, כי לא כאב להם אז אלא רק עכשיו, אחרי שמאיר שמעוני נלחם בתופעת האפליה וכפה עליהם לקבל בנות ספרדיות".

המאבק על מעמדו של שמעוני - כמו "גזיירת הגיוס" - הוא מלחמת האתמול. הקרב כעת הוא על דמות מנהל המחוז שייבחר. נכון לשבוע שעבר נדמה היה כי מבחינתם של הש"סניקים רק שתי אופציות באות בחשבון. או שייבחר פקיד גלוי ראש שאינו ירא מאימת העסקנים והמנהלים המושלים בכיפה, או שייבחר מועמד חרדי, בן עדות המזרח שאינו שולח את בנותיו למוסדות חינוך אשכנזיים. בין שתי האלטרנטיבות, דווקא אחר מועמד מהסוג השני, צריך לחפש בנרות.

סמינר לסכסכנות
על אף שכבר נקבעה הלכה כי "הדלקה עושה מצווה", ולמרות ששלהבת העימותים במגזר, מוסיפה והולכת כמו בימי החנוכה, הונמך השבוע גובה הלהבות בין ש"ס ליהדות התורה. בשתי הסיעות טוענים שצד שלישי 'עשה עליהם סיבוב' במטרה להיבנות מהסכסוך. מאחורי הקלעים, מסתבר, נוהלו במהלך החודש האחרון מגעים שקטים לביצוע מיני-מהפכה במחוז ומינוי מנהל חדש בהסכמה בין יהדות התורה לש"ס, בתיאום עם השר הממונה בנט.

הדרך למהפך שקט הייתה סלולה: המכרז פורסם בתקופת השר פירון, הקריטריונים נתפרו בתקופת ממשלת יש עתיד, ובית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוא שקבע כי המכרז חוקי ועומד בכללי המינהל התקין.

רק שאז, בלי תיאום מוקדם ומאחורי גבם של הגורמים הפוליטיים בש"ס וביהדות התורה, החליט מי שהחליט באיגוד הסמינרים לעלות להתקפה ולסמן כיעד ציבורי את המחוז החרדי.

ההאשמה הזאת, נגד גורמים באיגוד הסמינרים, שצוטטה כאן בשבוע שעבר מפיו של הגורם הבכיר בש"ס, קיבלה השבוע אימות מפיהם של חברי כנסת ביהדות התורה. "גם אנחנו הופתענו", אמרו השבוע ח"כים ביהדות התורה (ומיעוט רבים שניים), "לא היינו בסוד העניין. ההחלטה להפוך את המאבק למערכה פומבית נגד המחוז החרדי, הייתה טעות שטרפדה את כל ההבנות השקטות שהושגו".

בש"ס הסתמנה השבוע רגיעה אחרי שהתברר לקודקודים בתנועה (אין רלוונטיות לסוגריים האמורים לעיל) כי חברי הכנסת מיהדות התורה נגררו לכינוס המחאה ולא הובילו ויזמו. מרגי שעלה בשבוע שעבר על בריקדות, הנמיך השבוע פרופיל והסביר שוועדת החינוך בראשותו לא תתערב כל עוד המכרז ימשיך להתנהל באופן תקין. המנהלים הספרדים נקראו לכינוס חירום בלשכת מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני חיים ביטון, בהשתתפות חברי מועצת החכמים הגר"ש בעדני, הגר"מ מאיה, הגר"י כהן מחותנו של נשיא המועצת, ויו"ר התנועה השר דרעי, על מנת להבהיר כי בכל הנוגע להתערבות בתכנים, אין הבדלי נוסחאות בין העדות.

יד המקרה
כמו בפרשת החוק הנורווגי והחינוך העצמאי, האקראיות המוחלטת היא שם המשחק. ההתקדמות והנסיגה בשני התחומים חופפות תמיד, ותמיד במקרה. לטענת חברי הכנסת החרדים הדברים יפים גם לעניין מנהל המחוז החרדי, האפליה בסמינרים וההתערבות בתכנים. גם כאן חוסר הקשר בין שלושת התחומים - ממש שלישיית מה קשור - נשמר באדיקות, על ידי גורמים בעלי עניין.

חוסר הקשר הבולט כל-כך, הביא השבוע למתקפה חסרת תקדים של ח"כים ביהדות התורה נגד גורמים באיגוד הסמינרים. הח"כים האשכנזים מאשימים את אותם גורמים בטרפוד מכוון של מינוי מנהל מחוז בהסכמה והובלה שקטה של שינוי מדיניות, מחשש שאותו מנהל ממונה ייתן גושפנקא רשמית להסדרי הקבלה המהפכניים שנכפו על הסמינרים בשנת הלימודים הנוכחית.

"היציאה למאבק פומבי נעשתה משיקולים זרים וגרמה נזק לחינוך החרדי", אומרים הח"כים ביהדות התורה, "במקום מינוי שקט בהסכמה, קיבלנו עימות מיותר בין ש"ס ליהדות התורה, וכותרות אנטי-חרדיות בתקשורת הכללית". כשהטענות הללו נשמעות מכיוון שתי הסיעות החרדיות ומפיהם של ח"כים שמורא איגוד הסמינרים ריחף מעל ראשם במשך שנים, עצם האמירה, היא כתב אישום כשלעצמו.

מי שחש פגוע יותר מכולם ובצדק, זהו שר החינוך נפתלי בנט שפתח את עיתון 'הארץ' ועיניו חשכו למקרא הכותרת: "בנט נכנע למפלגות החרדיות; יחליף מנהל שניסה למנוע שחיתות ואפליה".

"בנט בא לקראתנו בכל המישורים", אומרים חברי כנסת חרדים משני הצדדים, "והתמורה שהוא קיבל השבוע היו כותרות בעיתונות על כניעת שר החינוך לדרישת החרדים והדחת מנהל המחוז שנלחם בשחיתות ובאפליה. זה לא נכון עובדתית כי המכרז החדש פורסם בתקופת פירון והגושפנקא ניתנה על ידי בית הדין לעבודה, אך את הטענות הפעם צריך להפנות לגורמים בתוך הבית שיצאו למאבק פומבי מיותר ולא לתקשורת החילונית".

אפשר להבין את התסכול של בנט. בשבוע הקשה ביותר שלו מיום כניסתו לפוליטיקה, כשהמגל עדיין תקוע בגבו, מצא עצמו שר החינוך מוטרד בשל כותרות שליליות על כניעתו לחרדים בפרשת מנהל המחוז.

הפירונים שנותרו
"מה שמכעיס בכל הפרשה", אומר גורם חרדי בכיר ומוסמך במשרד החינוך, "שכבר הייתה הבנה והסכמה על כך שיש צורך חיוני לבצע שינוי מהותי במחוז החרדי. זה קרה אחרי שגילינו והוכחנו לשר בנט, שגורמים בכירים במחוז ממשיכים להוביל באופן רשמי את מדיניות השר לשעבר שי פירון".

מסמך פנימי של משרד החינוך שנחשף כאן לראשונה מוכיח את הטיעונים הללו שחור על גבי לבן, עם טביעת אצבעות, חותמת ופתילים. המסמך הוא פרוטוקול רשמי מה-20 באוגוסט 2015, וכותרתו: "סיכום ישיבת ועדת פטור ממכרז" למשרת היועץ החרדי למחוז.

הפרוטוקול מדבר בעד עצמו וממנו עולה כי המטרות והיעדים מתקופת פירון - נותרו כשהיו. בסעיף 2 למסמך שמוגדר במקור "רגיש ביותר" מובהר במדויק במה מדובר: "בשנים האחרונות המשרד פועל להרחבת מחוז חדש שנפתח עבור המגזר החרדי במסגרת החינוך הרשמי. פעילות זו הינה רגישה ביותר ודורשת הבנה מעמיקה של האוכלוסייה אליה היא מכוונת. במסגרת התוכנית עברו עד כה 54 בתי ספר חרדיים לפעול תחת המחוז החרדי כחינוך רשמי ומטרת המחוז היא להתרחב בעוד 50 בתי ספר במהלך שנת תשע"ו. תהליך המעבר מלווה בזעזועים רבים עבור הקהילה החרדית בכלל ובתי הספר הללו בפרט".

מכבסת המילים 'זעזועים רבים במגזר' מתייחסת כמובן להתנגדות הנחרצת של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים להצטרפות למסלול הממלכתי-חרדי (החרד"צ), מהלך שסומן כחוד החנית של מאבקי קדנציית פירון.

והנה מסתבר, שגם אחרי שהשר הלך כדרך כל פוליטיקאי שנלחם בחרדים (מצומת של רפול ועד שינוי של טומי לפיד), האג'נדה לא השתנתה. בעיני הפקידות הבכירה במחוז, כל הדרכים כשרות להנחלת מורשת פירון והפרחת השממה בחינוך החרדי-ציבורי, כולל פטור ממכרז לתפקידים בכירים.

חשבון בבקשה
האבסורד הגדול עוד יותר בא לידי ביטוי בכך שגם מה שסומן בתקופת פירון כאג'נדה אישית של השר הפך דווקא לאחר הסתלקותו (הפוליטית כמובן) ל"תוכנית אסטרטגית של המחוז". כך, ב-8 באוגוסט 2013, בראשית כהונת פירון הסביר מנהל המחוז החרדי במכתב שהופנה ליו"ר ועדת חריגים במשרד החינוך את נחיצות יועץ לענייני המגזר, "בשל כוונת השר לבצע רפורמה יסודית במערכת החינוך החרדית, לרבות: הקמה של מערכת חינוך ממלכתית חרדית".

והנה, שנתיים אחרי, "כוונת השר" הפכה עם לכתו ל"מדיניות המשרד". במכתב רשמי באותו נושא שנשלח ב-16 במרץ 2015 לוועדה לבחירת יועצים וגם הוא מתפרסם פה לראשונה, מסביר מנהל המחוז שמעוני את נחיצותו של יועץ מיוחד לצורך "קידום התוכנית האסטרטגית של המחוז". לא של השר שנעלם, אלא של המשרד שחי וקיים.

מהי התוכנית האסטרטגית? שורו, הביטו וקראו: "אחד מיעדי התוכנית האסטרטגית הינו הקמת המסלול הציבורי חרדי (ממלכתי-חרדי), בו בתי הספר מהמגזר הופכים לרשמיים, מהלך היוצר זעזוע והתנגדות רבה בקרב המגזר ומצריך ייעוץ וסיוע של אדם הבקיא בדינמיקה ובשפת העולם החרדי על גווניו הרבים, על מנת שיצליח. עד כה הצטרפו 54 מוסדות למסלול זה, לקראת שנה"ל תשע"ו, היעד הוא צירוף של עוד כ-50 מוסדות. מר גולד סייע רבות בייעוץ שנתן למחוז לקידום והצלחת המהלך המורכב והעדין והמחוז נדרש מאוד להמשך סיועו במתן שירותי ייעוץ למחוז לצורך המשך התהליך לקראת פתיחת שנה"ל תשע"ו".

היועץ אשר גולד שכהונתו הוארכה אינו לב העניין. מדובר באיש מקצוע מהשורה הראשונה שעושה את עבודתו נאמנה לשביעות רצון מעסיקיו, וכל גוף מקצועי היה מתברך בשירותיו. עלותו, היא ברף התחתון של שכר היועצים במשרדי הממשלה. גם מתנגדיו של גולד (וקנאים בתוכנו לא חסרים, בכל התחומים) אינם חולקים על יכולותיו. בתקופת כהונתו של השר פירון, שימש גולד במקביל כיועצו של ח"כ אריאל אטיאס אותו ליווה עוד מימיו במשרד השיכון. הן בש"ס של אותם ימים והן במשרד החינוך (של אותם ימים גם כן) זקפו לזכותו את ניהול המגעים שהובילו לשימור מעמדה של רשת מעיין החינוך התורני.

צריך לומר יותר ממילה טובה גם על מנהל המחוז שמעוני, שבפן האישי היטה את אוזנו למצוקת הבנות הספרדיות ומשפחותיהן, יותר מהרבה פוליטיקאים שנבחרו רשמית כמייצגי ציבור.
עמדת המצדדים בשמעוני הובאה כאן בהרחבה לפני שבוע אבל במקרה שלפנינו חייבים להתייחס גם לנתונים היבשים שהמנהלים מציגים ומהם לא ניתן להתעלם. האקדחים המעשנים (אקדחים? תותחים!) הם הטקסטים הרשמיים שנאמרו ונכתבו בחדרי חדרים תוך כדי הליך הבחירה, ומתפרסמים כאן לראשונה. המסמכים הללו מוכיחים בבירור כי הטענות נגד מדיניות פירון שעדיין מונהגת במחוז, מבוססות ומנומקות.

מהלך חתולי
טענת ההגנה שהושמעה השבוע בנוגע לכך שמרבית המפקחים בדרג השטח הם אישים חרדים, הופכת ללא רלוונטית למקרא הטקסט הרשמי. אליבא דמנהלי המחוז זו בדיוק המטרה: לחולל את מהפכת ה"חרדי-ממלכתי" דרך סוכני שינוי חרדים שמכירים את המגזר ולא נתפסים כאיום.

ביומו הראשון בתפקיד סימן פירון את היעד: העברת רשתות החינוך ומאות מוסדות חרדיים ממסלול המוכר שאינו רשמי למסלול הממלכתי-חרדי. כדי לעמוד ביעדים הוביל פירון סדרת קיצוצים דרסטית, בבתי הספר ובתלמודי התורה. חלק מהקיצוצים טורפדו בקרב מאסף מרשים שניהלו חברי-הכנסת החרדים אך אומנת הפיתוי באה לידי ביטוי במשך כל קדנציית פירון באמצעות הרעה בלתי פוסקת של תנאי הקיום במוסדות החרדיים הלא רשמיים: בבתי הספר לבנות, בתלמודי התורה, ברשתות ובמוסדות הפטור. פירון תכנן לקצץ בבשר החי עד שמנהלי המוסדות יאמרו די ויבקשו אשרת מעבר ל'ממלכתי-חרדי'.

הדבר הראשון שבכירי המחוז החרדי היו חייבים לעשות לאחר תבוסת יש עתיד והקמת ממשלה בשותפות החרדים, זה להפוך דף ולהבין שהמדיניות השתנתה. בפועל, ההיפך קרה. ועכשיו, רק שערו בנפשכם מה היה מתרחש בסיטואציה דומה אם אחרי קדנציית שמאל בשלטון היו מוכרזות בחירות ומתחולל מהפך. אורי אריאל היה נבחר כמחליפו של שר ממרצ במשרד החקלאות, ומגלה בנייר עבודה רשמי שהמדיניות המוצהרת של משרדו היא הקפאת ההתיישבות, בהתאם להוראות השר לשעבר. סביר להניח שעל מנסח המסמך, הייתה מיושמת מדיניות הטיפול בחתולי-רחוב.

"הצגנו לבנט הוכחות שחור על גבי לבן והוא הבין שהפקידים הבכירים במחוז, ממשיכים להוביל את המדיניות של קודמו", מסכם חבר-כנסת ביהדות התורה עם אוריינטציה חינוכית, "הייתה הסכמה ברורה על שינוי מדיניות שיתחיל בבחירת מנהל מחוז חדש. המכרז למנהל המחוז היה אמור להיסגר תוך שבועיים, בהסכמה שקטה בלי כותרות מתסיסות ומיותרות נגד השר שנכנע לחרדים. מדובר רק בראשיתו של תהליך שינוי מדיניות שמחייב שקט תקשורתי ושיתוף פעולה עם השר. חבל מאוד שאותם גורמים באיגוד הסמינרים שלא ראו את טובת המערכת לנגד עיניהם, יצאו עם כותרות ענק וחיבלו במהלך. הגורמים הללו פעלו משיקולים אנוכיים וגרמו נזק לכלל החינוך החרדי. זהותם ידועה והחשבון הציבורי עוד יוגש כשתבוא השעה".

מזכ"ל איגוד הסמינרים הרב יצחק אוסטרליץ סירב להגיב לטענות.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!