פירון: "אחרי גיל חמישים, חזרתי לסידור ספרדי"

שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר שי פירון, פרסם הבוקר פוסט אישי בפייסבוק, בו הוא מספר על התהליך שעבר חזרה לעבר מקורותיו הספרדיים.

בפוסט הוא מספר על כך שלמרות שהוא מזרחי, מאז ומעולם חווה הדרה, זאת על אף שהוא מדגיש כי היא לא היתה בגלל גזענות אלא בגלל "הגמוניה של אליטות". פירון ממשיך ומפרט על ההפסד שיש, לדבריו, לחברה הישראלית כולה מהדרת התרבות המזרחית והעדפת האשכנזית, ומספר כי הוא עצמו חזר להתפלל בסידור ספרדי, אחרי שנים ארוכות.

את הדברים מפרסם פירון כחלק מההד הציבורי שהחל אמש סביב פרסום סרטון שיווק לדירות בכרמי גת, המבטיח לרוכשים דירה ללא שכנים הנראים מזרחים. סרטון שירד אחרי שעות ספורות, אך גרר אחריו שיח נוקב אודות גזענות, אפליה והדרה תרבותית בציונות הדתית ובחברה הישראלית בכלל.

הדברים הללו מצטרפים לדבריו של לפיד, שתמך בדרישתו של דרעי להדפסת שטרות שעליהן תמונות של משוררים ואנשי רוח ממוצא מזרחי. פירון עצמו מתייחס לדרישה ואומר כי "זה לא צורך "שלהם", אלא גאווה של כולנו".

"אני חצי ספרדי", פותח פירון, "אבא שלי נולד במצרים. אני מה שנקרא ספרדי או מזרחי. אבל גם אני - הכחשתי, הדחקתי, הזזתי הצידה את המזרחיות שלי. בבני עקיבא, התרבות הדומיננטית היתה אחרת. גם בישיבה. הרב הספרדי היחיד שהיה לי בישיבה, דיבר בהברה אשכנזית.

"אני י ו ד ע שלאף אחד לא היתה כוונה רעה. לא גזענות ולא נעליים. רק הגמוניה של אליטות. כאלה שידעו מה נכון בשביל ישראל החדשה. הם חשבו שהמרחב האירופאי והאמריקאי הם המקום שלנו. 'שם' מתורבתים יותר, מנומסים יותר, קולניים פחות. ואילו 'הלבנטינים' - קצת המוניים, חמולתיים, משהו שלא כל כך מתיישב עם נאורות וקדמה.

"גם אני טעיתי לא פעם. חשבתי שמי שלא לובש חולצה לבנה מחלל את כבוד השבת. חשבתי שמי שלא אוהב מוזיקה 'חסידית' בנוסח ובצליל מסויים - לא מספיק 'שייך'. 'אוי אוי אויי' - זה ישראלי. צהלולים - זה נחות. ואבא, שהצליח בחיים, והפך בעשר אצבעות לרופא, נושא בלבו צלקות קשות.

"כן, כי היה מי שחשב שמסורתיות זה של אתמול, שדתיות מזרחית היא פשרה לא אינטלקטואלית, שחיבוק חם ומילים של קרבה הן זולות. מי שהפסיד זה לא המזרחיים. מי שהפסיד זה מדינת ישראל.

"חלקים מרכזיים מההגות המזרחית היתה לוקחת את ישראל למקום טוב יותר; היא היתה יותר סולידרית ואוהבת אדם, היא היתה יותר מרובדת ומגוונת, היא היתה יותר פתוחה ומקשיבה, מאפשרת מרחב ומקום לגיוון של קולות וצלילים, דעות ועמדות ריחות ומראות להפוך אותה לגן עדן.

"הגיע העת לומר בקול: לא (רק) המזרחים נפגעו. מדינת ישראל נפגעה. משהו מהנכות החברתית שלנו בא לעולם כי הדרנו קול עמוק מתוכנו. השבת שיח מזרחי למרכז הבמה צריכה להתרחש לא בגלל הקיפוח, כי אם בגלל הצורך. זה כבר כמה שבועות שחזרתי, אחרי גיל חמישים, לסידור התפילה המזרחי. אני מוצא עצמי עילג, אבל מתרגש.

"מרגיש חוליה בשרשרת, מרגיש שברכת האורח המופיעה בברכת המזון שבנוסח יהודי המזרח היא הצהרה תרבותית אזרחית הבונה את אדני הצדק החברתי יותר ממניפסט סוציאליסטי שפשט את הרגל.
ואולי, שילוב מסורת מזרחית היה מביא גם שלום בתוכנו ומגדיל את הסיכוי לשלום באזורנו.
אולי היה מקדם את מקומה של המשפחה, מעמדה של ההורות ותפארתה של הזקנה.

"ולא רק 'פולקלור' כי אם שירתו של רבי דוד בוזגלו, הגותו של הרב עוזיאל, תפיסתו של הרב חיים דוד הלוי לצד הוגי דעות בני זמננו. האם הגותו של ד''ר שמעון אזולאי או ''שפה לנאמנים'' של פרופסור מאיר בוזגלו הן לא חלק מאבני הבניין של הישראליות המתחדשת לפחות כמו אלה של חבריהם בני גילם?

"אני מרגיש שהגיע העת להפסיק לדבר בשפה של קיפוח, הדרה וגזענות. השפה החדשה היא: הפסדתם/הפסדנו! טעיתם/טעינו! ועכשיו עת תיקון. הזדמנות.

"לא. לא הצטרפתי לגינויי הסרט (המחליא,יש לומר) של השכונה בקרית גת. הזעקה המוצדקת מותירה את הפער בין שתי תפיסות עולם כשאחת מבקשת הכרה ומקום. את המאבק להוספת גדולי הרוח מהמזרח על שטרות הכסף שלנו צריכים להוביל אנשי רוח 'אשכנזים' ולא פוליטיקאים מזרחיים. זה לא צורך 'שלהם', זו הגאווה שלנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!