ניתוח מזה"ת: מדוע ישראל לא הפילה את המטוס הרוסי שחדר לתחומה?

נשיא רוסיה כועס. ולדימיר פוטין ספג בשבועות האחרונים שתי מכות כואבות: שני מטוסים מופלים ומאות קורבנות רוסים.

המכה הראשונה ניחתה ב-30 באוקטובר, כאשר מטוס נוסעים רוסי הופל מעל סיני, כשפצצה שהוטמנה בו התפוצצה. בהתרסקות נהרגו 224 אנשים, רובם המכריע רוסים. פעולת הטרור בוצעה, ככל הידוע, ע"י סניף דאע"ש בסיני, כנקמה על התערבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה. כל זאת, על אף שרוסיה נמנעה באופן כמעט מוחלט מתקיפות מטרות ISIS.



המכה השניה ניחתה ב-24 בנובמבר, כאשר מטוס קרב רוסי הופל ע"י מטוס קרב טורקי. פוטין, מנהיג לאומני לא פחות מרג'יפ טאיפ ארדואן, נותר לעת עתה מדמם וחסר אונים, מסוגל להגיב רק בסנקציות בלתי מהותית על טורקיה. רוסיה, החווה משבר כלכלי חמור, מספקת 65% מהגז הטבעי לטורקיה ואינה יכולה להרשות לעצמה לשבש את האספקה, הן בגלל הסיכון בהפרת חוזים קיימים ובעיקר בגלל הצורך שלה במטבע חוץ.

רק ישראל, מידידותיה של רוסיה במזרח התיכון, נזהרה בכבודם של הרוסים ונמנעה מהפלתו של מטוס קרב רוסי, שלדברי שר הבטחון הישראלי, משה יעלון, חדר לאחרונה לתחומי המרחב האווירי שלה. ככה משתפים פעולה עם חברים. את הקשר האזורי המתהדק בין ישראל לרוסיה ניתן היה לראות גם בטיסתו הבהולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפגישת תיאום עמדות עם פוטין, בעקבות פריסת מטוסים רוסיים בסוריה, לפני כחודשיים. לנשיא טורקיה ארדואן לא ניתנה הזדמנות כזאת.

"להחזיר את טורקיה לשפיות"

בחודשים האחרונים מצטייר ציר חדש במזרח התיכון, הכולל את ישראל, קפריסין, יוון, מצרים, ירדן וסוריה, ששם על הכוונת את טורקיה ומתעלם ככל יכולתו מדאע"ש, אם כי יש לציין שארגון טרור זה אינו מטרה עיקרית גם לטורקיה, המתמקדת במלחמה בכורדים. לציר החדש, לפי אל"מ (מיל.) ד"ר ערן לרמן, עד לא מזמן סגן ראש המועצה הלאומית לביטחון לאומי (מל"ל) למדיניות חוץ, יש גם מטרה חינוכית. "ישראל, מצרים, קפריסין ויוון פועלות כעת כדי להחזיר את המנהיגות הטורקית לשפיות", אמר ד"ר לרנר, בכנס אנרגיה ועסקים 2015 שנערך בתל אביב בשבוע שעבר. "הרעיון הוא אינו ליצור טבעת בידוד סביב טורקיה, אלא ליצור סביבה [נוחה יותר]. היא [טורקיה] צריכה ויכולה להיות פרטנר קונסטרוקטיבי, אבל קודם כל היא צריכה להבין שהשאיפות שהניעו את המדיניות שלה בשנים האחרונות אינן יכולות להתגשם".

מול עמדתו של ד"ר לרמן הוצגה באותו כנס דעתו של אלון ליאל, דיפלומט ותיק ובעברו שגריר ישראל בטורקיה, שטען שטורקיה הינה כיום מדינה יציבה יותר ממצרים ולכן על ישראל לשאוף ליחסים הדוקים יותר איתה. בעוד שטורקיה, לפי ליאל, עברה את השלב המהפכני ושלטונו של ארדואן יציב לשנים הקרובות, התהפוכות במצרים טרם הסתיימו והמשטר שם טרם התייצב.

המרמרה כנקודת מפנה

לעת עתה נראה שדעתו של ד"ר לרמן גוברת על זו של ליאל. ישראל היא שותפה בציר העומד מול טורקיה וכולל את יוון, קפריסין, מצרים, ירדן ורוסיה. בחודשים האחרונים נפגש ראש הממשלה נתניהו שלוש פעמים עם נשיא "המעצמה" הים תיכונית קפריסין, ניקוס אנסטיסיאדס, יותר פגישות מאשר עם כל ראש מדינה אחר שהיו לנתניהו בתקופה האחרונה. השניים דנו באופן אינטנסיבי בענייני אנרגיה וביטחון (לקפריסין צבא עם סד"כ זניח לגמרי) ונשיא קפריסין עדכן את רה"מ בהתפתחות מהלכי הפיוס בקפריסין בין החלק היווני לחלק הטורקי. בעלת בריתה העיקרית של קפריסין, מעבר ליוון, היא רוסיה. התקשורת הישראלית לא דיווחה על תוצאות פגישת נתניהו-אנסטיסיאדיס וגם דובר משרד החוץ סרב לספק דיווח כזה, אך בקפריסין דווח על סיכום לקיום מפגש משולש בין ישראל, יוון וקפריסין שייערך בניקוסיה באמצע ינואר ויעסוק בין השאר בסוגיות ביטחון ואנרגיה.

חלפו כמעט שבועיים ולישראל הגיע לביקור ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, ביקור ממלכתי נוסף בדרג גבוה, שגם ממנו התעלמה התקשורת כמעט כליל. לפי "גלובס", ציפראס נפגש עם שר האנרגיה יובל שטייניץ, לדון, כמובן, בענייני אנרגיה. אולם מסתבר שציפראס גם נפגש עם ראש הממשלה נתניהו לדיון בעניני אנרגיה והידוק הקשרים בין ישראל ליוון. הקשרים אלה מתהדקים מאז משבר המאווי מרמרה והתקררות היחסים בין ישראל לטורקיה. חיל האוויר הישראלי המיר מאז את המרחב האווירי הטורקי במרחב האווירי היווני לצורך אימוניו.

הידוק הקשרים בין ישראל ליוון וקפריסין, שתיים מהמדינות הפרו רוסיות הבולטות באיחוד האירופי, מקטין את אופציות שיווק הגז הטבעי של נובל אנרג'י וקבוצת דלק לטורקיה משלוש סיבות:

1. תלות היצוא בקפריסין שרוסיה היא ידידתה הגדולה.

2. הנוכחות הרוסית באזור.

3. חברות ישראל בציר האנטי טורקי.

לכן, לא פלא שלמרות עליית המדרגה בעימות הרוסי-טורקי והאיום על אספקת גז טבעי מרוסיה לטורקיה, לא נשמע בשבוע האחרון אפילו ציוץ אחד המציין שהמשבר ביחסי רוסיה-סוריה הוא חלון הזדמנויות לדיפלומטיית הגז הישראלית לחמוק דרכו ולשווק גז לטורקיה. מצרים נותרה האופציה היחידה.

"מדוע לכפות צינור לטורקיה?"

ג'ורג' פאפדופולוס, יועץ אמריקני לענייני גז וגיאופוליטיקה ומקורב למפלגה הרפובליקנית, הסביר שטורקיה הכניסה את עצמה לבידוד אזורי בגלל מדיניותה בשנים האחרונות. תמיכתה באחים המוסלמים במצרים והמתח עם ישראל, הוא מסביר, גרמו לכך שישראל החלה לערוך תרגילים צבאיים עם יוון במקום איתה. למרות זאת, אמר לי פאפאדופולוס בראיון בוועידת אנרגיה ועסקים 2015, "כאשר זה מגיע לביטחון [של קפריסין], הייתי מדרג את יוון עם רוסיה ואחר כך את ישראל".

גם פאפאדופולוס מצביע על עלייתו של הציר החדש במזה"ת - ישראל, קפריסין, מצרים, ירדן, יוון ורוסיה. אלא שמבחינת ישראל זהו גם ציר בעייתי. פאדופולוס: "אם ישראל אוהבת זאת או לא, עליה להתעסק עם רוסיה למען ביטחונה, בגלל שהעובדות על הקרקע השתנו במהירות ורוסיה מפעילה השפעה רבה ובמהירות, כך שלישראל לא נותרה ברירה אלא לשתף איתה פעולה בענייני סוריה ופוטנציאלית גם עם מצרים".

לגבי דיפלומטיית הגז הטבעי, שאותה מנסה ישראל לקדם בשנים האחרונות, יש לפאדופולוס עמדה ברורה. "יש ביקוש גובר [לגז טבעי] במצרים, אז למה להסתכן בהנחת צינור למדינה בעייתית מאד [טורקיה], שלא רק שהיא כובשת בקפריסין כעת, אבל גם אין לה שגריר בישראל ולא קשרים פוליטיים, לבד מהמינימום [ההכרחי]? בהתחשב בכך שיש מערך חדש עולה בין קפריסין, טורקיה, ישראל, מצרים וירדן - מדוע לכפות צינור לטורקיה?"

הכותב, הוא יעקב צלאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!