אל תזרקו את החיים שלהם לפח!

כדי לכתוב טוב על משהו, באמת, מהלב, אני חייבת לחוש, להרגיש, לראות, להבין... כך תמיד אני נוהגת לומר לאנשים שמדברים איתי על נושאים שונים לכתבות. ברור שאפשר לכתוב על סיפור משמועה בלבד, אבל אינה דומה שמיעה לראיה – אמרו גדולים ממני, ויש לי על מי להסתמך.

אלא שבמקרה הזה, לצערי, הנבואה הגשימה את עצמה מבלי שהתכוונתי כלל. כך הכרתי אישית את ארגון 'חברים לרפואה':

זה קרה ביום חמישי אחד, לפני מספר שבועות. הילדים ישנו, אני תכננתי לי תוכניות להמשך הערב, ואז הגיע הטלפון. על הקו חברה טובה, שבתה צורכת תרופה קבועה מיום היוולדה – תרופה שעבורה היא מצילת חיים ממש. קולה היה נבוך, מבוהל, מעט נסער, ובין השורות הבנתי רק דבר אחד: הילדה לא קיבלה תרופה, ולא לא היה אותה בבית. מבצע חיפוש התרופה חצה את הארץ לאורכה ולרוחבה, כשבמהלכה התנדב אדם, אצלו נמצאה התרופה, לצאת למרחק של שעתיים נסיעה, בחצות הלילה, כדי שהילדה תקבל את התרופה.

במקביל שלחתי הודעה לאיציק לבל. איציק, אותו ואת משפחתו אני מכירה מזה שנים, תמיד אומר לי שאני חייבת להכיר את 'חברים לרפואה' מקרוב, אבל באמת לא יצא לי. "זה הסיפור", שטחתי לו בקצרה את הסיפור, והוא מבלי להניד עפעף, קם בשעת לילה, ויצא לעבר משרדי הארגון כדי להשיג את התרופה הרצויה – שנמצאה ב"ה. הוא וידא שיש מרשם ומינון מדויק כמובן.

"כמה אני צריכה לשלם" – שאלתי אותו נרגשת, שמחה שיש לנו פיתרון. "רק חיוך. הכל באהבה" – הוא ענה ואני נפעמתי. אחסוך מכם את כל פרטי המקרה ותלאותיו, רק אומר שזכיתי לקבל סיוע עבור אותה חברה, בצורה שלא חלמתי – והשאירה לא מעט עיניים דומעות.

עכשיו היה לי ברור שאני חייבת להבין מה קורה פה. מאיפה התרופה? וכיצד מקבלים אותה?
ובכן, ארגון חברים לרפואה הוקם בשנת 2003 ומטרתו לסייע לחולים במקרים בהם סל הבריאות אינו מסביר להם פנים. המיזם הבולט ביותר בארגון, הוא ניתוב תרופות.

בישראל נזרקות לפח מדי שנה תרופות בשווי של 200 מיליון שקלים", אומר לי ברוך ליברמן, מנכ"ל חברים לרפואה, תוך כדי סיור באחד מבתי המרקחת הוולנטריים בארגון. "אנחנו מצליחים להציל 40 מיליון שקלים, וישנם עוד 160 מיליון שנזרקים. בהן תרופות שיכלו להציל חיים של אנשים אחרים".

רגע לפני שאתם זורקים תרופה לפח – היא שווה חיים לאדם אחר!
מי מאיתנו לא השתמש פעם בחפיסת כדורים ונותר עם אפילו כדור אחד בודד שלא נצרך לשימוש? "בישראל חיים אנשים שהשיקול שלהם בחודש הוא האם לקנות לחם או תרופות, וזה לא בהגזמה", אומר ליברמן. במשרדי הארגון מצטברים מרשמים רפואיים ומכתבים מעובדים סוציאליים, לפיהם מנטרים את המקרים הנזקקים ומספקים להם תרופות "לאו דווקא תרופות יקרות ומצילות חיים", מסביר ליברמן. "תרופות ברמה של סוכרת, לחץ דם וכו', שיכולות להגיע לסכום של 300 שקלים בחודש, אבל עבור אותו אדם זה פשוט לא קיים".


ברוך ליברמן, מנכ"ל חברים לרפואה

המערך בארגון הוא מטורף. מתנדבים משנעים תרופות הן מבתים של תורמים והן לבתים של נתרמים. בבית המרקחת מונחים מאות מרשמים רפואיים, והתרופות שמגיעות מבתי אנשים שבמקום לזרוק שאריות, שלחו אותם ל'חברים', מצטברות במגירות ונשלחות לבתים של אנשים שאין להם כסף לקנות לתינוק ויטמין D או לקחת תרופה שתסייע בסילוק כולסטרול רע. מדי יום יוצאים מבתי המרקחת של הארגון מאות תרופות לאנשים באופן קבוע – שאין ידם משגת לקנות אותם.

התרופות שמגיעות לארגון מועברות ללא תשלום לחולים, כשהתנאי הוא כמובן מרשם רפואי ומכתב המלצה מעו"ס – "כי לצערנו אין לנו אמצעים לספק לכולם ללא יוצאים מן הכלל", מסבירים שם בצער. "כל תרופה שמגיעה לפה, או ציוד רפואי, מועבר ללא תשלום וללא תנאי. אין תרופה שנשארת כאן למקרה ש... כלום. מישהו צריך? הוא מקבל".



בית המרקחת בפעולה
כשמדברים על תרופות יקרות, מצילות חיים, כמובן שמדובר בתחום אחר בארגון, שנזקק גם לתרומות ועוד. אלו לא תרופות שמגיעות בהזדמנויות קרובות יותר כמו תרופות בשימוש יום יומי. אבל לפעמים חולה נפטר לא עלינו, או שבאמת ב"ה לא זקוקים יותר לכדור מסוים, ויש כדור אחד שיכול להגיע לשווי של עשרות ומאות אלפי שקלים, ומהווה הצלה לחולה אחר. לכן פועלים ב'חברים' לאתר כל הזמן גם אנשים שלא נזקקים יותר לתרופות, וגם תורמים, שיסייעו לחולים שאין ידם משגת לקנות את התרופות היקרות הללו.

גשו נא רגע לארון התרופות שלכם. זה גם מה שאני עשיתי לאחר סיור ממושך במשרדי הארגון. לפחות שלוש קופסאות שונות ממקרים שונים שנזקקתי לכדורים כאלו ואחרים, באופן חד פעמי, שכנו שם. בדקתי תוקף – וגיליתי שהוא פג לא מזמן. קשה לי לתאר לכם את תחושת ההחמצה שחשתי באותו רגע. הנה התאריך עבר, אני כבר לא השתמשתי בכדורים, וכעת הם הולכים לפח, בזמן שאדם אחר שאולי התלבט בין התרופה לאוכל שלו, יכול היה ליהנות מהם חינם אין כסף. נקיפות מצפון החלו לייסר אותי, אך התעשתתי. את הנעשה אין להשיב, אבל יש לתקן. ראשית מהיום, כמובן שכל תרופה שלא אצטרך לה – אדאג להעביר לארגון, ובנוסף, יכולה להאיר את עיניכם, הקוראים את הכתבה, שתדעו כי ברגע שאתם זורקים לפח תרופה שאין לכם צורך בה יותר, או סתם משאירים אותה לתאריך תפוגה בארון התרופות – ללא שימוש, זה כמעט כמו לזרוק לפח חיים של אנשים.

במהלך הסיור התוודעתי לפרויקטים רבים ועצומים שמתקיימים בחסות הארגון המופלא הזה. תמיכה בחולים המאושפזים בבתי חולים ובבתי שיקום, הפעלת קרנות סיוע והצלת חיים, פרויקט חונכות אקדמי, תמיכה בילדים בעלי צרכים מיוחדים – נכים ובעלי מוגבלויות שאף אחד לא אוהב להתעסק איתם יותר מדי – וזוכים לטיולים בארץ ובעולם, לימי כיף שמפיחים בהם חיים, ומאפשרים רגע של נשימה גם למשפחה שבבית, ועוד ועוד.



אבל הדבר החזק שבאמת תפס אותי, היה עניין שאריות התרופות. קחו עוד רגע קטן כשאתם מסיימים להשתמש בתרופה, ובכך תהיו שותפים להצלת חיים - תרתי משמע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!