דיאטה? בתאבון!

מקובל לומר, שאנו לומדים להעריך דברים רק לאחר שאנו מאבדים אותם. זה נכון בתחומים רבים כל כך בחיים, וזה נכון גם בנוגע לדיאטה.

את בודאי יודעת כמה האוכל חשוב לך. אבל עד לרגע בו את מכריזה באופן רשמי ומוצהר על דיאטה, ומבינה שמהיום ואילך תצטרכי לוותר על כל כך הרבה דברים שאת אוהבת – את לא יודעת באמת להעריך אותם...

ברגע בו את מבינה כי מה שהיה לא יהיה עוד - את נתקפת בתאבון בריא כל כך, הרבה יותר מכפי שהיה לך אי פעם בחייך. הלחץ מפני הרעב העתידי, או מפני הויתור על המאכלים שאת אוהבת – גורם כשלעצמו לתאבון מוגבר וללחץ נפשי, שמתורגמים באופן אוטומטי לתחושת רעב מציקה.
גם אם עד היום לא היית רגילה לאכול ארוחת ערב, מהרגע בו הכרזת על הדיאטה – את תרגישי איך הבטן שלך מתחילה לקרקר בשבע בערב, כמו שעון שוויצרי. גם אם עד היום לא היתה לך בעיה לעבור ליד המגדניה השכונתית ולרוץ לאוטובוס, את תרגישי לפתע איך את נמשכת אליה בכוח שחזק ממך...

חשבי על כך: כמות האוכל שאת יכולה לאכול, מוגבלת. את יכולה לבחור בין חצי מגש פיצה, לבין שתי מנות פלאפל או לאפה עם שווארמה, אבל את לא תוכלי לאכול את שלשתם גם יחד. כלי הקיבול שלך פשוט אינו יכול להכיל בלי גבול.

לעומת זאת, כמות האוכל שאת יכולה לא לאכול, אינה מוגבלת. את יכולה לוותר ביום אחד גם על חצי מגש של פיצה, גם על שלש מנות פלאפל, גם על לאפה עם שווארמה וגם על עוד אינספור דברים אחרים, ועדיין ישאר לך מקום...

עד הרגע שבו הכרזת על הדיאטה, את ספרת את מה שאכלת. מרגע ההכרזה ואילך - את סופרת את כל מה שאת לא אוכלת..

ובכן, כשאת "לא אוכלת" כל כך הרבה דברים - פלא שאת רעבה?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!