ליצמן מגיב לראיון לפיד: "הוא מתוסכל"

הם הגיעו לכל בית שיושב בו חבר מועצה ולא הבדילו בין אשכנזי לספרדי. כשנוסח חוק הגיוס המתוקן בידיהם סבבו אנשי הפלג הירושלמי בבתי אדמו"רים וראשי ישיבות, מסבירים שלראשונה נחצו קווים אדומים כשחברי כנסת חרדים עומדים להרים את ידם בעד יעדי גיוס לבני ישיבות. כל ביקורת הוקלטה, תומללה ונשלחה בדואר צבאי בלתי מסווג למיילים של העיתונאים.

בבתי חברי המועצת הליטאים הצביעו הקנאים המקליטים על בוגרי ישיבות קטנות שנשרו והתגייסו, בפני החברים החסידיים הם התריעו מפני תופעת האברכים החסידיים שראו את השח"ר והולכו שולל, במעונותיהם של חברי המועצת הספרדים הם הזהירו כי הנפגעים הראשונים יהיו בני הישיבות הספרדים מערי הפריפריה. מסעודה משדרות שמלווה את הילד לתחנת האוטובוס, לא מבינה גם כך מה ההבדל בין הבן יקיר שלה שלובש כובע וחליפה ונוסע לישיבה לבין האחיין שעולה על מדים בדרכו לבסיס. העובדה שחברי כנסת חרדים חתמו על חוק עם התחייבות ליעדים, רק תגביר את הבלבול ותגדיל את אחוזי הנושרים הספרדים.

התשובה הטובה ביותר לאותם מגייסים שסבבו בבתי הרבנים כדי לטרפד את החוק ברגע האחרון, ניתנה ערב ההצבעה. בלילה שבין ראשון לשני, התקיימה שיחה סגורה בבית צנוע בעיר העתיקה. המשתתפים: נשיא מועצת החכמים מרן הגר"ש כהן, ראש ישיבת יקירי ירושלים הגר"י כהן, יו"ר ש"ס השר אריה דרעי וח"כ יואב בן צור.

המתנגדים לחוק הגיוס שכיתתו רגליים וירדו לבתיהם של גדולי ישראל באזור המרכז, עשו גם את הדרך הקצרה משערי חסד לעיר העתיקה והשמיעו את טיעוניהם. 'חכם שלום' שמע וזימן את המשתתפים לביתו כדי לשמוע כיצד מתמודדים עם הטענות.

בתוך החדר הסגור פתח דרעי את סגור ליבו ויצא להגנת חברי הכנסת החרדים, ערב ההצבעה על החוק
בקריאה שנייה ושלישית. דרעי הסביר כי הבחירה האמיתית היא בין התנתקות מהמדינה נוסח סאטמר לבין הליכה בתלם שהתווה החזון איש בימי הקמת המדינה ושמירה על כל מה שהושג בעמל במשך למעלה משישים שנה. שיתוף הפעולה בן ששת העשורים עם מוסדות השלטון עמד מאז ומתמיד על שתי רגליים: האחת, מזעור נזקים. השנייה, פיתוח וביסוס עולם התורה.

על שתי הרגליים הללו צועדת הנציגות החרדית גם בקדנציה הנוכחית. הרגל האחת, היא הכנסת תיקונים לחוק הגיוס שנחקק והושלם בקדנציה שעברה. בקדנציה הנוכחית, נעשתה בסך הכל מלאכת תיקון ושפצור במטרה למזער נזקים: ביטול הסנקציות הפליליות והארכת תום תקופת הביניים מ-2017 ל-2023.

גם שרירי הרגל השנייה של פיתוח וביצור עולם התורה התחזקו מראשית הקדנציה כתוצאה מסדרת אימוני כוח שערכו חברי הכנסת החרדים. התוצאות לפנינו: החזרת תקצוב תלמידי חו"ל, הגדלת תקציבי עולם התורה, תוספת לקצבאות והחזרת הבטחת הכנסה לאברכים. כל ראש כולל מתחיל, שסבב על הפתחים בקדנציית ההרעבה של ממשלת ביבי-לפיד, יידע להסביר כי רבים היו חללי הרעב מחללי חרב הגיוס. השורה התחתונה של דרעי הייתה שלמלחמת קיום יוצאים רק כשאין ברירה אחרת, וכאן - על רקע התיקונים שהוכללו ודחיית הקץ, בהחלט יש ברירה הרבה יותר טובה.

אשפוז בכפייה
אחרי שחוק הגיוס עבר השבוע בקריאה שנייה ושלישית יכולים חברי הכנסת החרדים לסמן וי, בתקווה שבג"ץ לא יעשה צחוק מהחוק ויפסול את התיקון במסגרת עתירת יש עתיד. בשבוע שעבר הובאה כאן הערכתם של בכירי הפרקליטות כי אם תימשך מגמת העמידה היחסית ביעדים, שופטי בג"ץ לא ימהרו לפסול את החוק ולשלוח אותו לסל המחזור אליו הושלכה החקיקה נגד המסתננים.
התחושה במערכת הפוליטית היא שביבי ישלים את שנתו אחרי שעמד בשני המבחנים הקשים של תחילת הקדנציה: אישור התקציב ותיקון חוק הגיוס. כעת נושא נתניהו עיניים להרחבת הבסיס הקואליציוני בהבנה שאי אפשר להמשיך ולחיות בקואליציה התלויה על חודו של קול.

במפגש ראשי הסיעות שהתקיים השבוע, נתניהו הרחיק לכת והחל לדבר על תקציב דו-שנתי לשנים 2018-2017 שיאושר כבר בשנת 2016 ויעניק לו ארבע שנות כהונה. על הדרך הבהיר נתניהו כי אין בכוונתו להחליף אף אחת מהשותפות. המשפט נאמר כבדרך אגב אך למשתתפים היה ברור, שהאמירה לא הייתה אקראית אלא מכוונת היטב. אצל 'פריק קונטרול' כמו ביבי, אין שליפות מהמותן, גם כשמדובר בצ'יזבטים על עלילות המופתי האנטישמי. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסלע קיומו, שהוא כמובן המשך ישיבתו לבטח בבית המאובטח ברחוב בלפור. אפשר בהחלט להבין את האיש. קר ומסוכן שם מחוץ לבית ראש הממשלה. ברחובות הבירה שררה השבוע בערבים צינה ירושלמית מקפיאה, ובשווקי העיר נשלפו מספריים חדים שהפכו לסכין.

ההצהרה של ביבי הורידה לכאורה מהשולחן את אופציית השותפות עם העבודה על חשבון הבית היהודי. הבנטים לא מתנצלים וגם לא מאמינים תמימים. הם יודעים היטב שנתניהו עשוי לשנות את טעמו תוך דקה אם יבשילו התנאים. בסביבתו של ביבי הבהירו השבוע שהוא רציני בכוונותיו שלא להתנתק מהבית היהודי ולא להתעמת עם ה"בייס" הימני, שהביא לו על מגש של כסף וז'יטונים את שלושים המנדטים.

דרעי נצפה מסתודד בשבוע שעבר עם בוז'י הרצוג בשמחת ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' הגאון הרב בניהו שמואלי, לצד 'רב הסלבס', הרב מרדכי חסידים, מקרב-רחוקים ידוע. כפי שמקובל בקרב קהל חסידיו הקטן אך איכותי של הרב חסידים, יש תמונות שחשיבותן היחידה היא פרסומן ברבים במדורי הרכילות. יושבי-ראש סיעות הקואליציה יצאו השבוע עם תחושה, שתמונתו של הרצוג היא בסך הכל עוד קלף בחפיסה של ראש הממשלה. רכילות גרידא לצרכי מיקוח פנים-קואליציוני ולא אופציה ממשית בת קיימא.

נשארנו עם שתי אופציות אך גם הן מסתבר, לא ממש מציאותיות. אופציית לפיד נפסלה על הסף על ידי השר יעקב ליצמן. ליו"ר המפלגה שהעלה את ההצעה הציע ליצמן אשפוז חינם באחד מבתי החולים לרפואת הנפש שתחת אחריות משרדו.

ליצמן הגיע למפגש במצב רוח מרומם אחרי שמשרד הבריאות בהובלתו סבסד בשבוע האחרון רכישת מכשירי אמ.אר.איי חדשים לבתי החולים. שעה קלה לפני המפגש, הצליח ליצמן להפחית בוועדת שרים לחקיקה, אליה צורף עם השבעתו כשר בממשלה, את סך שעות הלימוד שנדרשו בחוק הבטחת הכנסה לאברכים. הסעיף הראשוני כלל דרישה מכבידה לנוכחות בכולל במשך ארבעים וחמש שעות שבועיות. לדרישתו של ליצמן, הופחת הרף והומר בנוכחות של ארבעים שעות בלבד.

את הבדיחה על האשפוז הכפוי הוא שחרר בחצי חיוך, אך כשהנוכחים פרצו בצחוק, ליצמן העלה על פניו ארשת רצינית של רופא המודיע לפציינט על מחלה סופנית. "מבחינתנו צירוף לפיד לממשלה זהו קו אדום. הרי האיש רץ מערוץ לערוץ ופונה אפילו לתקשורת החרדית, כי גם הוא מבין שהפך לבלתי רלוונטי", הסביר ליצמן בחדרו, "לא נהיה קרש הקפיצה שיחזיר אותו לעניינים כדי שישוב לממשלה ומתפקידו המיניסטריאלי החדש יחזור לתקוף אותנו".

נותרנו אם כן עם האופציה האחרונה - שבעצם אמורה הייתה להיות ראשונה: צירופו של איווט ליברמן וחמשת הגמדים. ביבי הבהיר שמכל האופציות שהוזכרו, צירוף ישראל ביתנו נראה לו כברירה היותר טבעית, אלא שלטבע כידוע, חוקים משלו.

בסביבת נתניהו היו בטוחים עד לפני שבוע שכאשר איווט אומר לא, הוא מתכוון ל'כן עם תיק הביטחון'. הביטחון הזה נעלם, ביחד עם הביטחון האישי ברחובות. איווט אומנם העביר מסרים שהוא דורש את תיק הביטחון מלא-מלא, כמו שאמר דוד לוי בשעתו, אך בסביבת ראש הממשלה הולכת וגוברת התחושה שליברמן מציג לנתניהו במכוון דרישה שיהיה חייב לסרב לה. "רק זה מה שחסר ל'מר ביטחון' החדש שמעולם לא ירה כדור, לקבל את המושכות ולא לספק פתרונות", אמר השבוע אחד מראשי-המפלגות שהשתתפו בסיעור המוחות עם ראש הממשלה, "איווט מבין שלטובת ביטחונו האישי, הדבר האחרון שהוא צריך זה להפוך לאחראי על הכאוס הביטחוני במדינה".

ביניים: הפירונים שנשארו
הגיוס הוא מלחמת האתמול. הקרב החדש שנפתח השבוע הוא על החינוך הטהור. ציפור הנפש נמלקת, פך השמן מחולל, אז בואו נצעק בקול רם, אוי גוועלד. כמו בסוגיית הגיוס גם כאן יש תורת הנגלה ותורת הנסתר, או אם תרצו: תורת הקבלה.

חכ"י דגל ואגודה שברו השבוע שיא כשנפגשו פעמיים תחת קורת גג אחת. לא רק שהחברים מדגל הגיעו לישיבת הסיעה ביום שני, אלא שגם בלילה שלפני ישבו גפני, ליצמן ופרוש בבית הסתדרות מורי אגודת ישראל - גוף לא פחות אנכרוניסטי מההסתדרות הציונית.

למרבה ההפתעה הם לא רק ישבו ביחד אלא נשמעו כאיש אחד. את הנסתרות יכול לזהות רק בוחן כליות ולב, אך לפחות על פי הטקסטים שהובאו בשלושת הביטאונים למחרת היום, הקול קול יעקב (ליצמן) היה גם קולם של מאיר (פרוש) ומשה (גפני).

לצד חברי הכנסת נכחו כל אנשי החינוך של המגזר האשכנזי: ראשי ערים ומזכירי מועצות גדולי התורה, נציגי איגוד הישיבות, הסמינרים ותלמודי התורה וחברי ועדות החינוך מטעם שתי מועצות גדולי התורה של אגודה ודגל. והיכן היו החברים הספרדים? אל נא תקדימו לשאול. נעמיק תחילה בתורת הנגלה, ורק לאחר מכן נצלול לתורת הנסתר.

הסגנון והשיח נדמו כלקוחים מחרדת יעקב מפני עשיו בפרשת השבוע. הטרמינולוגיה רלוונטית גם לדרך הפעולה. דורון כבר נשלח בדמות עשרות עיזים שהחינוך החרדי הכניס לכיתות הלימוד בהוראת מפקחי משרד החינוך, תפילה נלחשת כל הזמן, הגיעה עת המלחמה.

האווירה בחדר הייתה לוחמנית, אך מי שהפתיע עם פרגון היה שר הבריאות יעקב ליצמן. "אני חייב לומר שסגן שר החינוך מאיר פרוש עושה עבודה טובה מאוד במשרד החינוך", אמר ליצמן. כשנשאל על כך בחדרו בכנסת למחרת היום השיב בחיוך רחב: "זה לא עניין של פרגון. דיברו בכינוס על משרד החינוך ומצאתי לנכון לומר שהנציג של אגודה במשרד עושה את עבודתו". בליצמנית, אי אפשר לצפות לפרגון גדול מזה.

פריחת היחסים בין ליצמן לפרוש בשבועות האחרונים מתחילה להזכיר את התקופה בה פרוש ישב במשבצת סגן שר השיכון מטעם הסיעה המרכזית בממשלת ביבי הראשונה ב-96'. מדובר כמובן במעגליות של סיבה ומסובב - ככל שהקרע בין שלומי אמונים לדגל התורה מעמיק, כך נסגרים הפערים בין הסיעה המרכזית לשלומי אמונים. ליצמן יכול כיום לומר את הביטוי שהיה חביב על איווט בימיו הטובים: הכל גן עדן.

הפרגון של ליצמן לפרוש היה המחמאה היחידה שהושמעה בערב שכולו טענות ומענות. בזה אחר זה קמו מנהלים וסיפרו על ההתערבות הבלתי פוסקת של משרד החינוך בתכנים, שעולה בחומרתה כיום על מה שחוו בקדנציית לפיד.

גפני הצהיר באכסניה זו לפני כחודש כי "בנט גרוע מלפיד", אך מאז עברו הרבה מים קרירים בנהר הקואליציוני שהחרדים והדתיים לאומיים שותים ממימיו. בנט סייע לחרדים לקדם את התיקון שמתקצב את תלמידי חו"ל בישיבות, ושותפתו לדרך, שרת המשפטים איילת שקד, עמדה בראש ההרכב המשפטי והובילה את תיקון חוק הגיוס, על אפן וחמתן של בכירות משרדה.



גפני בנאום חייו



רק השבוע, עמד בנט בדיבורו והפחית את ערך הנקודה לישיבות הציוניות. אין צורך לצאת בריקודים ובמחולות. מדובר בהפחתה טכנית מכוח מחויבות קואליציונית שנוצרה על רקע הגדלת תקציבי הישיבות. מבלי להיכנס לפרטים משמימים, ניתן לסכם ולומר כי בחשבון העו"ש החודשי, פערי התקצוב בין הישיבות החרדיות לישיבות הציוניות ייוותרו על כנם.

הטענות של המנהלים נוגעות בעיקר לשלטון הפקידים והמפקחים, שלתחושת המנהלים החרדים, ממשיכים ליישם במלוא הקיטור את מדיניות יש עתיד. הפקידים והמפקחים במשרד החינוך לא שמעו כנראה ששי פירון, יצא כמו אבותינו הקדמונים, לגלות מרצון בשדרות. הם גם לא ממש מתרשמים מכך ששותפו יאיר לפיד חבש כיפה שחורה, התעטף בטלית, נישק את אבני הכותל, שלח את רעייתו להפריש חלה עם נשות המפלגה ובתום מסכת התיקונים, גם היכה על חטא (בראיון עשוי היטב לאתר בחדרי חרדים).

חינוך מחדש
שורש כל הרע, על פי המנהלים, זהו המחוז החרדי שהוקם בתקופת פירון ומונו בו עשרות מפקחים שמפטרלים במוסדות כמו חיילים בלגים ברחובות בריסל. "כשפירון הקים את המשרד", הסבירו המנהלים, "היעד היה למנות אנשים מתוך המגזר החרדי. בפועל כמעט כל המינויים הבכירים הם של גורמים מחוץ למגזר שמביאים למערכת את השקפת עולמם". זה מה שנקרא, חינוך מחדש.

"אתם יכולים לתאר לעצמכם מה היה קורה אם היו ממנים בעקביות מפקחים חרדים במוסדות החמ"ד (החינוך הממלכתי דתי) ואותם מפקחים חרדים היו מנסים להכניס אווירה ותכנים חרדיים לחינוך הממלכתי דתי?", שאל אחד המנהלים, "הרי אנשי החינוך בציבור הדתי לאומי ונציגי המגזר בכנסת היו נעמדים על הרגליים האחוריות. רק אצלנו אפשר למנות במכוון מפקחים ופקידים בכירים לא מהמגזר - כמו אחראית על קציני ביקור סדיר שמטפלת בתופעת הנשירה, ומנהלי אגפים בכירים דוגמת אגף חברה ונוער במחוז החרדי. כמעט כל הבכירים שמונו במחוז הם חובשי כיפה סרוגה או נטולי כיפה. אין לנו דבר וחצי דבר נגד האנשים עצמם אבל כשהם מנסים להכניס תכנים וערכים ממערכת החינוך הממלכתית לתוך מערכת החינוך החרדית, חייבים לקום ולומר עד כאן".

בעניין הזה צריך לנטרל את מנגנוני ההתקפה הטבעיים שמתחילים לפעול כל אימת שאנו שומעים מנהלים חרדים מתלוננים. לא אחת נכתב כאן על המציאות המעוותת שבה חיים חלק מהמנהלים, נוסעי הוואנים וחובבי הג'יפונים שאוהבים את החיים הטובים ונהנים לנקר עיניים, בה בשעה שהורי התלמידים במוסדותיהם ניזונים מפת במלח ומים במשורה. הכותרות השליליות שהגיעו השבוע מבית המשפט בירושלים, לא עושות טוב לציבור המנהלים, בלשון המעטה. זה לא אישי כמובן, ובהזדמנות זו נאחל לחשודים, לטובתם ולטובתנו, שיזכו לברך בקרוב "ברוך מתיר אסורים".

אבל כמו שאומרים במחוזות אחרים, אסור לתת לקומץ להוציא את דיבת הכלל. רעש מנועי הג'יפונים לא אמור לאטום את האוזניים מלשמוע טענות אמיתיות של אישים ראויים המקדישים את כל חייהם לחינוך ילדינו. הדוגמאות המוחשיות שהובאו בכנס, כולל הקלטה מקוממת של מנהל המחוז החרדי, אמורות להקפיץ כל חרדי שחינוך ילדיו יקר לו. גם מי שחפץ כי ילדיו ילמדו עוד כמה אחוזי ליב"ה, לא מעוניין שהיסודות החינוכיים ייפגעו על ידי גורמים זרים שבאים מהבית עם אג'נדה אישית ולעיתים גם אנטי-חרדית.

ביניים: הם מפחדים
על שאלה אחת לא היה למנהלים מענה. "איך יכול להיות שאני שומע על הדברים לראשונה", שאל אותם ליצמן. גם בתום הפגישה הוא לא הסתיר את תמיהותיו: "ישבתי שם ושמעתי דברים שלא הייתי מודע לקיומם, ושלא יספרו לי סיפורים - אני הרי שר בריאות ויודע לזהות איך אנשים נוהגים ברגעי מצוקה. אם היו בעיות הייתי שומע עליהם כבר מזמן".

ליצמן הבהיר למנהלים שמבינים משהו בתאוצת רכבים ותיבות הילוכים, כי אי אפשר לעבור תוך שנייה מאפס למאה. דרך המלך חייבת להתחיל בפגישה מקדימה של חברי הכנסת עם שר החינוך בנט. כמו במאבק על הגיוס גם בשדה החינוך, יש לצאת למערכה רק כשמדובר במלחמת אין ברירה. במקרה שלנו, תחושתם של כל חברי הכנסת החרדים, ולא רק של סגן שר החינוך, שבהחלט יש ברירה אשר טרם בוררה ומוצתה עד תומה. יש עם מי לדבר, ויש על מה לדבר. נותר רק לקוות שבסוף זה לא ייגמר ב'הכל דיבורים'.

המיליטנטי מכל הנוכחים היה יו"ר ועדת הכספים. גפני נשא השבוע בוועדת חוץ וביטחון את אחד הנאומים הטובים שנשמעו מפיו של נציג חרדי בשנים האחרונות. שווה להתאמץ ולהשיג את ההקלטה שהמצותתים/מתמללים/עורכים מטעם הפלג הירושלמי יעדיפו להעלים מאוזניכם. מי שמאשים את גפני וחבריו בהנפת דגל לבן רעיוני, כדאי שיאזין וישמע איך נושאים בגאון את דגל התורה.

גם בשבתו מול המנהלים הוא היה הנחרץ מכולם. "אתם המנהלים אשמים", הבהיר גפני, "אתם אלו שנותנים למפקחים להיכנס למוסדות ולהתערב בתכנים. אם הייתם עומדים כחומה בצורה ואומרים 'לא יקום ולא יהיה', הם היו לוקחים צעד אחד לאחור. הרי בסיטואציה כיום אין מצב שיזרקו אותנו מהקואליציה אבל אתם מתגמשים ונותנים להם להיכנס. אם אינכם מספיק חזקים מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו נותנים לכם גיבוי מוחלט אבל לפני הכל, אתם אלו שצריכים לעמוד על המשמר".
כפי שלימדו בבריסק כאשר הקושיות מצטברות, יש לחפש תשובה טובה אחת שתיישב את כל השאלות.

ליצמן שאל את המנהלים "איפה הייתם עד כה", ומאליה עלתה גם השאלה מדוע הנציגים הספרדים לא נכחו בישיבה. לשתי הקושיות הללו מתווספת תמיהה נוספת שהשמיע בכיר בש"ס. "הרי מנהלי הסמינרים והמוסדות הגיעו לפני שבוע לישיבת סיעת יהדות התורה כדי להתלונן עד כמה המצב איום ונורא. אם אידיאלים חינוכיים בלבד עומדים לנגד עיניהם מדוע הם לא דפקו על דלת סיעת ש"ס הסמוכה?".

עמדת המנהלים בנוסח אשכנז הובאה בהרחבה בביטאונים ובשורות דלעיל. בנוסח עדות המזרח נשמעת הגרסה בנעימה ובטון שונים לחלוטין. המסקנה של הש"סניקים היא שלאותם מנהלים אשכנזים יש סיבות טובות לצאת מהכלים. "לא במקרה כל הדיבורים על הפגיעה החינוכית מצד המחוז החרדי התחילו אחרי שסגן ראש עיריית ירושלים צביקה כהן הצליח לכפות את קבלת כל הבנות הספרדיות לסמינרים בירושלים", אומר בכיר בש"ס ומוסיף, "בפרשת הסמינר הישן המאבק הגיע עד לבית המשפט וצביקה כהן ניצח בנוק-אאוט. הוא הצליח ליצור מציאות תקדימית שלא הייתה מתרחשת ללא הגיבוי החד-משמעי שנתן המחוז החרדי למהלך, ולכן, כמו שאומרים, הם מפחדים".

בשבוע שעבר אמר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את דברו והורה על קידום המכרז למנהל המחוז החרדי. כתוצאה מכך שוררת במחוז תחושה של ימי פומפיי האחרונים. "המנהלים מבינים שבשבועות הקרובים יוכרע גורלו של המכרז ויומנה מנהל מחוז חדש. אם ייבחר מנהל בעל עוצמה החגיגה תיפסק ומה שקרה השנה בסמינרים, יהווה הקדמה למה שיקרה בשנה הבאה. לעומת זאת, אם ימונה מנהל חלש, שיהיה מזוהה עם פלג מסוים במגזר, הם יוכלו לחזור ולסנן תלמידות בלי כל הגבלות".

בש"ס מדברים על דיל מסתמן למינויו של בכיר חרדי מסיעה אגודאית ששמו נקשר בשרשרת המינויים האחרונה בחינוך העצמאי. המועמד וסובביו מכחישים אך בש"ס משוכנעים שהדילים הולכים ונסגרים מאחורי הקלעים. "המנהלים האשכנזים מנסים להשפיע על זהות המועמד שייבחר במכרז למנהל המחוז החרדי כדי להפסיק את מהפכת קבלת הבנות הספרדיות לסמינרים שהוביל צביקה כהן בירושלים. אם ימונה מנהל מחוז שיהיה מחויב לגורמים פוליטיים ולא לתלמידות, נוכל לקבור את התהליך החיובי שהחל השנה", אומר הגורם הבכיר בש"ס.

תורת הקבלה
עד כאן הנוסחה בהתאם לגרסת בני עדות המזרח מש"ס. העניין הוא שמנהלי המוסדות הגיעו לכינוס החירום עם נתונים, עובדות והקלטות המוכיחים כי המחוז אכן פוגע ערכית ברוח החינוכית. ועל כך אומר הבכיר בש"ס, "שיהיה ברור. בכל מה שנוגע למאבקים החינוכיים הערכיים, המנהלים ימצאו בנו שותפים מלאים, אבל כמו שאמר ליצמן, לפני שיוצאים למלחמה צריך לשבת ולדבר עם השר הממונה. הרי גם בעניין החינוך כמו בסוגיית הגיוס, אי אפשר לקום בוקר אחד ולהחליט שאנו נוטשים דרך של שישים שנה מימי החזון-איש ועולים על 'מסלול סאטמר' של התנגשות עם המדינה. לפני ששוברים את הכלים צריך למצות את המשחק במסגרת הכללים ולהבנתנו זה עדיין לא נעשה".

הבכיר בש"ס מוסיף וטוען כי תורת הנסתר של המאבק לקוחה מתחום הקבלה: "אנחנו לא תמימים. לכולם ברור שאם המחוז החרדי היה לא מגבה את הסמינרים בחודש אלול האחרון, המאבק לא היה מקבל כאלו כותרות. ל'תורת הקבלה' הזאת אנחנו לעולם לא נהיה שותפים. כשמדובר בבנות שנדחות ממערכות החינוך רק בשל מוצאן הספרדי, ש"ס הרשמית לא תשב יותר על הגדר אלא תרד למגרש ותגבה את משרד החינוך במהלכיו. זה קרה השנה בהובלת יו"ר ועדת חינוך ח"כ מרגי שקבע סדרת דיונים בנושא הכאוב הזה ולא הרפה, ובשיתוף פעולה מלא עם נציג התנועה בעיריית ירושלים. אם לא יהיה סוף לתופעה, הגיבוי שלנו למהלכים של משרד החינוך יחזור על עצמו גם בשנה הבאה. נתייצב בראש החץ ולא יעזרו שום כותרות בעיתונים בסגנון של הלם ותדהמה".

דבר אחד בטוח: מי שמצפה לקבל גיבוי מקיר לקיר, אינו יכול ללכת עם הראש בקיר ולהתעלם ממחצית הכוח של היהדות החרדית בכנסת. אם מנהלי המוסדות חשים מופתעים למקרא הציטוטים האמורים, אולי כדאי שבפעם הבאה יחשבו פעמיים לפני שהם מדלגים על חדר הסיעה הספרדית.
כך או כך, ראשי ש"ס וחברי ועדת הרבנים הספרדית לענייני חינוך יכולים להתנחם בעובדה שהם אינם היחידים שלא הוזמנו לכינוס החינוכי. גם בקרב הנציגות האשכנזית נמתחה השבוע ביקורת בסגנון מעשה קמצא ובר קמצא על רשימת המוזמנים והמסוננים. כך, בעוד מאיגוד הסמינרים הוזמנו שבעה נציגים וממוסדות הפטור חמישה, הרי שדווקא מהמפעל הגדול שבארגונים, החינוך העצמאי, הוזמן היו"ר הטרי אליעזר סורוצקין לבדו.

במסדרונות החינוך העצמאי היו מי ששאלו השבוע האם זהו מודל השליטה החדש של 'אין עוד מלבדו'. "מן הראוי היה שיוזמן גם אברהם שוורץ שנבחר בד בבד עם סורוצקין כמשנה למנכ"ל", אמרו גורמים בכירים בעלי ותק רב שנים במסדרונות הארגון, "אבל אם יש איש שהייתה חובה לזמן לכינוס כנציג החינוך העצמאי זהו יושב-הראש הוותיק הרב אברהם יוסף לייזרזון. הרי לייזרזון לבדו זועק במשך שנים נגד התערבות המחוז החרדי במערכת החינוך העצמאי. בחמש השנים האחרונות היו גורמים בתוך המחנה שהסבירו כי הוא מקלקל את השיח החיובי עם משרד החינוך. אז איך זה שדווקא עכשיו כשכולם מסכימים שלייזרזון צדק ויש התערבות ממשית בתכנים, מצא מי שמצא לנכון להשאיר אותו במכוון מחוץ לעניינים?".

ככה זה בחיים הציבוריים החרדיים, כל דרכי המחלוקת מובילות בסוף תמיד לחינוך העצמאי.

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!