כתב הגנה: גרסת סקווירא ל'הצתה'

1.
שאולי, תלמיד ישיבת סקווירא בן 22, שוחרר מבית הכלא, בתום שלוש שנים וחצי מאחורי סורג ובריח. שופט בית המשפט בארה"ב קיצר במחצית את עונשו של הבחור החסידי החשוד בניסיון הצתה בבית שכן שמרד בהנהגת האדמו"ר ותקנות הקהילה. בעיירה החסידית השמרנית, הסמוכה למונסי, קיבלו את הבשורה בשירה וריקודים. התגובה לא איחרה לבוא בדמות מסע השמצה נגד החצר החסידית.

במוצאי השבת האחרונה, במסגרת ביקור בניו-יורק, ביקשתי להכיר מקרוב את העיירה ניו-סקווירא ואת יושביה. גיליתי אי של שפיות ושמרנות חסידית בטעם 'שטעט'ל' של פעם, בלב ליבה של אמריקה המגושמת. רשימת התקנות שקבע האדמו"ר לבני הקהילה – ארוכה. החסידים שומרים על הכללים בקפדנות – ברצון ולא בכפיה – בידיעה כי הם לטובתם ובאשר יסודותם בהררי קודש, בבית-מדרשו של האב המייסד, האדמו"ר הקודם, שקבע כאן את מושבו.

אגדה מפורסמת עוסקת ביהודי יחידי שקבע את מושבו על אי בודד. הוא בנה שני בתי-כנסת: אחד כדי להתפלל בו, ואחד כדי לא להתפלל בו... אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. מחלוקות קשות מפלגות את מיטב הקהילות, אך כאן, בעיירה ניו-סקווירא, לא שמעו על אגדה זו. מניין תפילה יחיד מתקיים בשבת-קודש, בבית-המדרש הגדול, בנוכחות כל התושבים ובמעמד האדמו"ר, בני-משפחתו ורבני הקהילה, שכן אחת התקנות אוסרת באיסור חמור לקיים מניינים נוספים. הסיבה? למנוע מחלוקת. כדי שאם תתגלע חלילה מחלוקת בין שני חסידים, לא יוכלו לשמר אותה. כאשר כל אחד פונה לבית-מדרש אחר, דלים הסיכויים כי השניים ימצאו את המשותף ביניהם ויעשו שלום. לעומת זאת, כאשר השניים נפגשים פנים מול פנים מדי שבת בשבתו, אין להם ברירה כי אם ליישר את ההדורים ביניהם. זו, כאמור, תקנה אחת בלבד מתוך שורת תקנות, שמאחוריהן עקרונות רוחניים ומוסריים.

נכנסנו לבית-המדרש מעט לאחר הבדלה. מבנה רחב-ממדים, אך צנוע ביותר. את פנינו קיבלו חסידים מאירי-פנים העוסקים במרץ בסידור השולחנות והספסלים מה'טיש' השבתי לימות החול. כולם דומים זה לזה, במשקפי הפלסטיק והמגפיים – סמלו של כל גבר אשר בשם סְקְוֶועְר ייקרא.

"החסידים שומרים על התקנות ברצון, שום דבר לא בכפייה", אומר לנו הרשי, תלמיד הישיבה המקומית. "האדמו"ר היה מראשוני ה'מזהירים' אודות הסכנות הרוחניות הטמונות בסמארטפונים המתקדמים. לאחרונה הוא הכריז על מבצע 'חתימה טובה' – שהחל בימי הרחמים והסליחות ועתיד להסתיים ב'זאת חנוכה' - במסגרתו כל ילד וילדה מהחסידות, המתחייבים להתרחק ממגע במכשיר סמארטפון – גם לא אצל חברים ובני-משפחה – חותמים על מכתב מיוחד, שבתחתיתו הם מוסיפים בכתב-ידם נוסח 'קוויטל' לאדמו"ר עם בקשותיהם המיוחדות. אף אחד לא איים, אך הילדים באים בהמוניהם – ומכניסים 'קוויטלא'ך' עם בקשות מרגשות".

הביקוש גבוה. חסידים רבים מבקשים להתגורר בעיירה, בקרבת רבם, אך נענים בשלילה על-ידי 'ועדת הקבלה' של ניו-סקווירא, וזאת משני טעמים: ה'תקנות' הקפדניות' וצפיפות האוכלוסין. חסידים שאינם מסוגלים לעמוד בתקנות הקפדניות שקבע האדמו"ר לתושבי העיירה, עוברים בברכת הרבי לריכוזי סקווירא ברחבי ארה"ב– במונסי, בלייקווד, בבורו-פארק, שם הם ממשיכים לשמור על מנהגי סקווירא, אך אינם מחויבים לתקנון הנוקשה שנקבע לתושבי העיירה ניו-סקווירא.

2.
שיאו של הביקור מבחינתי היה בקודש פנימה. על דלת בית האדמו"ר, מופיעה מודעה המבשרת על לוח-הזמנים בביקורו הצפוי של האדמו"ר בארץ ישראל, בחודש שבט הקרב, יחד עם מאות חסידים ואוהדים. בחדר קטן, יושב הגבאי וכותב את הקוויטלא'ך. בחדר ההמתנה נראים חסידים מתוחים בטרם התייעצות, תלמידי ישיבה ליטאית המבקשים ברכה וגם זוג צעיר המחפשים ישועה הגם שאינם נראים כמי שנמנים על חסידות סקווירא. אך כאן רגילים בכך, שהרי כל הדרכים בארצות-הברית החרדית, מכל העדות והקהילות, מובילות לרבי הקדוש והפיקח מסקווירא. זאת ועוד: מדרכות העיירה מחולקות – צד אחד לגברים, צד אחד לנשים – אך בעיניי חזיתי כי האדמו"ר לא משיב ריקם את פניה של אישה הזקוקה לישועה.

הנה יושב הרבי במקומו. הוא נינו של מהרי"ד מבעלזא, חתנו של ה'ישועות משה' מוויז'ניץ זכר צדיקים לברכה. ספרי חסידות וקוויטלאך משמשים בערבוביא על השולחן העטוף מפה חגיגית. שטריימל של שבת לראשו, קפוטה מעוטרת קטיפה לגופו. שלווה נסוכה על פניו. עיני הצדיק מסתתרות מאחורי עדשות המשקפיים המחוספסות. הוא מתעניין בכל אורח: מי אתה, מהיכן באת, מה מעשיך, מה רצונך. מאזין, מברך ומייעץ. הענקתי לאדמו"ר ספר הלכה חדש, שהוציא אבי-מורי שליט"א. האדמו"ר עיין, נהנה, ביקש לשלם, ובירך. יצאתי מחוזק.

3.
הרב החסיד רבי שלום-בער פישל, איש-אמונו של האדמו"ר, 'שר החוץ' של סקווירא, פרש בפנינו מקצת ממשנת חסידות סקווירא.

האדמו"ר, כך ר' שלום-בער, ממעיט תדיר בערכו – ותולה את הכל בכוח אביו, האדמו"ר רבי יעקב-יוסף מסקווירא זצ"ל. האדמו"ר שליט"א בורח מכל צל מחלוקת: אפילו במחלוקות משפחתיות שהתגלעו בין חצרות חסידים הקרובות למשפחתו, מעולם לא נקט צד. אדרבה, תמיד פעל למען השלום. זו גם הסיבה שבכל שנות כהונתו, לא חתם על קריאה ציבורית אחת. הוא שייך לכולם, אוהב ישראל ללא גבול, וכמים הפנים אל הפנים: כולם משיבים לו באהבה והערכה.

תלמיד קרוב של מרן הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, ראש ישיבת 'תורה ודעת', חלה בליבו. היה זה בראשית עידן ניתוחי הלב המתקדמים, כאשר למגינת לב – בודדים נכנסו לחדר הניתוחים ויצאו בחיים, ואולם, באשר לתלמיד זה, הכריעו הרופאים כי זו הדרך היחידה לנסות להציל את חייו.

בצר לו, פנה התלמיד להיוועץ ברבו, בעל ה'אמת ליעקב'. הוא הופתע לשמוע ממנו את ההוראה הבאה: "לך לר' יעקב-יוסף מסקווירא. ככל אשר יורה לך, כן תעשה".
"הראש-ישיבה", תהה התלמיד בקול, "הראש-ישיבה שולח אותי לרב'ה חסידי?! באתי לשאול את הראש-ישיבה!".

ר' יעקב השיבו קצר ונחרץ: "אם האדמו"ר מסקווירא יורה לך לעשות את הניתוח, בשמים לא יאכזבו אותו".

כמצוות רבו, פנה התלמיד לאדמו"ר מסקווירא, שהעניק את ברכתו לקיום הניתוח. התלמיד הוכנס לחדר הניתוחים – ויצא בריא ושלם. הרופאים עמדו המומים מהנס הגלוי. באותו יום נכנסו שלושה לניתוח לב. שניים יצאו לבית החיים, והיחיד שיצא לחיים היה האברך הליטאי שהגיע לבית החולים בהוראת ובברכת האדמו"ר מסקווירא.

4.
פרשת 'ההצתה והמאסר' מדירה שינה מעיני האדמו"ר: בגלל האלימות שחדרה למחנהו, ובגלל הלשונות הרעות שיצאו נגד הקהילה על-ידי גורמים צרי-עין שקפצו על ההזדמנות.

לדברי אחד מבכירי העסקנים, כולם – החל מהאדמו"ר, המשך בבניו ועד דייני ומחנכי הקהילה – גינו בחריפות בכל דרך את מה שנעשה, כדי שאיש לא יעז לפעול בעתיד בצורה דומה. הם גם מינו 'ועד מיוחד' למניעת אלימות בקרב הקהילה. במקביל, גייסו מיליוני דולרים והעניקו פיצוי לנפגע במסגרת 'הסכם שלום': הנפגע פנה לבית המשפט, הודה כי היה לו חלק לא מבוטל בקטטה וביקש להקל בעונש הפוגע, אך לאחר שקיבל לידיו את כספי הפיצוי, חזר בו מבקשתו וחידש את המלחמה.

ובכל-זאת, לשמחה מה זו עושה? האם השחרור מצדיק ריקודי-שמחה וקריאות צהלה פומביים?

"ראשית", מסביר אחד מבכירי עסקני החצר, "באמצע הריקודים, יצאה הוראה שלא לשיר פסוקים הקשורים בניצחון ונקמה ברשעים. אבל צריך לזכור: סוף כל סוף מדובר ב'פדיון שבויים'. היתה גם תחושת הקלה בשל סיבת השחרור: השופט החליט לקצר את העונש לאחר מחצית הזמן בנימוק כי הגיע למסקנה שמשובת-נעורים השתלטה על הבחור באווירת ה'הדלקה' של ל"ג בעומר. כל הזמן ניסו לטעון כי מדובר ב'רוצח', והנה מצהיר השופט בריש גלי כי מדובר במעשה קונדס. יש כאן 'התרת ספקות'. השופט הגוי גם הצהיר כי הוא מכיר במאמצי קהילת סקווירא לגנות את האלימות ולעשות הכל למען השלום".

ובכן, לכל מטבע יש שני צדדים. זוהי גרסת חסידות סקווירא. ובכלל, אף פעם לא כדאי לתת למקרה קיצוני בודד להטעות אתכם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!