תחליפי דלק זולים? הממשלה צוחקת לכם בפרצוף

בחודשים האחרונים נראה כי שוק הדלק התחליפי ה"ירוק" לתחבורה בישראל מתחיל להתעורר. בזה אחר זה נחתו כאן אוטובוסים, משאיות ומסחריות המונעים בגז טבעי או מצוידים בהנעה המותאמת לסוגי דלק שונים. יבואנים סדירים הודיעו על כוונותם להרחיב את ייבוא הדגמים, עיריות ורשויות מקומיות החלו בניסויים בתחבורה ציבורית מונעת בגז או בהכנות לקראתם, ומנהל הרכש הממשלתי החל לנסח מכרזי הצטיידות רלוונטיים.

"הרעש הירוק" עלה לשיא ב"ועידת ראש הממשלה לתחליפי דלקים", שהתקיימה בשבוע שעבר (זו השנה השלישית) בתל אביב. יותר מאלף אורחים מ-30 מדינות, ובהם שרים, חברי פרלמנט ובכירים בתעשיית הרכב, התרשמו עד מאוד ממאמצי הפיתוח הכבירים בתחום האנרגיה האלטרנטיבית לתחבורה, שנעשים בישראל בעידודה הפעיל והנלהב של הממשלה. הם הצדיעו ליעדי הפחתת הזיהום המרשימים של הממשלה (הפחתת השימוש בדלקים רגילים בכ-40% בעשור הקרוב), הצטלמו ב"סלפי" עם שר התחבורה ודיברו על החידושים העתידיים בתחום ביו-דיזל, אתנול, מנועים חכמים וכמובן הנעה על בסיס גז טבעי.

צר לנו מאוד לרפות את ידיהם של כל האנשים הטובים שבונים על השוק הזה. אבל כיוון שאין דרך להגיד את זה בצורה עדינה, נהיה בוטים: נכון לרגע זה, מי שמשקיע את זמנו ואת מרצו בתחום ההנעה האלטרנטיבית הירוקה בישראל מתוך מחשבה על עשיית רווחים בשוק התחבורה ה"ירוק" (להבדיל מייצוא של טכנולוגיות לעולם), לוקח הימור.

הקלפים בידי האוצר

הסיבה פשוטה: נכון לעכשיו, הכדאיות הכלכלית של שימוש נרחב בדלקים אלטרנטיביים לתחבורה ובכלי רכב מותאמים בישראל תלויה בלעדית במדיניות המיסוי. כיוון שבנקודת הזמן הנוכחית ה"חומרה" הנדרשת לשימוש במקורות הנעה חליפיים היא יקרה משמעותית מהקיימת - החל במנועים שפועלים על גז ודלקים חלופיים והמשך בסוללות חשמליות, מכלי אגירה, תחנות תדלוק ייעודיות ומה לא - נדרשת מדיניות מיסוי ממשלתית נדיבה מאוד כדי לתמרץ מסיעים, מובילים וציי רכב לנטוש את הבנזין ואת הסולר. אלא שכל הקלפים מוחזקים בידי משרד האוצר, שיש לו אינטרס מובהק לשימור המצב הקיים.

לא נחזור ונתחשבן כאן עם האוצר על הדרך שבה תרם, באופן פסיבי ואקטיבי, לחיסול שוק הרכב החשמלי בישראל בתחילת העשור. ניקח דוגמה הרבה יותר עדכנית ושמה "ועדת מיסוי ירוק 3". כבר בינואר 2010 התקבלה החלטת ממשלה עקרונית להקים ועדה בין-משרדית, בהובלת האוצר, שתגבש מדיניות לקידום המעבר של התחבורה בישראל למקורות אנרגיה חלופיים לנפט. אולם רק בפברואר 2013 הוקמה אופרטיבית "הוועדה למיסוי תחליפי נפט לתחבורה", שמטרתה הוגדרה "גיבוש מדיניות כוללת לקידום תחליפי נפט על פי עקרונות כלכליים בתוך הפנמת היתרון הסביבתי של התחליפים". ייעוד הוועדה הוגדר בין השאר "לאפשר לתעשייה, שמקדמת תחליפי דלקים, ודאות ביחס למיסוי שיוחל עליהם בשנים הקרובות".

סוגיית הוודאות היא קריטית. כאמור, כל החלטת מיסוי עשויה לתמרץ או להוריד לטמיון השקעות של עשרות ומאות מיליוני שקלים של משקיעים פרטיים, שמתוך אידיאולוגיה או הימור עסקי ירצו להקדים ולנעוץ דגל בשוק העתידי המתפתח.

אלא שבשנים הארוכות שחלפו מאז הקמתה הרשמית, לא טרחה הוועדה להודיע לציבור או אפילו לשחרר רמזים על כיווני המיסוי העתידיים המתגבשים. המידור לא היה מבייש שום ועדה ביטחונית והתהליך התנהל ללא שמץ של שקיפות ציבורית או שיתוף הציבור בתהליך. בהעדר מידע רשמי, העדיפו יזמים רבים להקפיא את תוכניותיהם בשנתיים או להמשיך ולהמר על בסיס שמועות.

בתחילת 2014, למשל, נפגשנו עם מנהל בכיר בשוק האנרגיה הישראלי שתמך באופן נלהב במעבר לגז טבעי בתחבורה. בן שיחנו הצליח לשכנע אותנו באותות ובמופתים, ועל בסיס "מידע פנימי" מוסמך, שבתוך כמה שבועות צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה הראשוניות. זה כמובן לא קרה.

האור בקצה המנהרה?

אבל כעת מתרבים הרמזים שפרסום ההמלצות קרוב ונמצא ממש מעבר לפינה. אמנם רשות המסים עדיין ממלאת פיה מים ולא מוכנה למסור אפילו מועד משוער, אולם במאמר שפורסם בחודש שעבר על ידי תומר כהן, מבכירי "התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים", נכתב כי "בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק את הטבות המס והתמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות".

לפיכך ננסה להעריך כאן אילו המלצות משמעותיות צפויות להתפרסם (אולי) עד סוף השנה. ועדת המיסוי כללה ארבעה צוותי עבודה, שהחשוב ביניהם הוא "צוות הדלק", שבחן את המס הרצוי על כל אחד מתחליפי הנפט. הצוות בחן את ההטבות הסביבתיות בטווח הארוך, הטבות הינוקא בטווח הקצר וגובה הבלו הייעודי שיש להטיל על כל תחליף. כל זה בתוך "שיקולים כלכליים פיסקליים והשפעותיהם על גובה ההטבות ודלק הייחוס, שאליו צריך להשוות כל תחליף בקביעת ההטבות".

להלן תרגום סימולטני לשפת האוצר: "נבדקה הדרך שתקטין באופן מינימלי את הפגיעה בזרימת ההכנסות העשירות והצומחות של המדינה מבנזין ומסולר". בתחום ההובלות וההיסעים, למשל, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה מעבר לא מבוקר של התחבורה מדיזל לדלקים חלופיים כיוון ששיעור הבלו על הסולר והכנסות המדינה ממנו הם מהגבוהים בעולם המערבי.

ניקח כדוגמה את מיסוי הגז הטבעי לתחבורה, שהוא "השחקן המרכזי". נכון להיום, השמועות מדברות על המלצה של הוועדה להטלת בלו של כ-1.5-2 שקלים ליחידת תדלוק של גז טבעי לתחבורה (שמקבילה לליטר סולר). אם ההערכות הללו נכונות, זו אינה "מתנה" גדולה של האוצר, בהתחשב בעלויות הגבוהות יותר (עד כדי 20%) של רכישת המשאיות, המסחריות והאוטובוסים המונעים בגז.

המשמעות היא שמחיר יחידת תדלוק בגז תהיה זולה בפחות משליש מהמחיר (בפועל) של סולר ותקופת החזר ההשקעה שתעמוד בפני לקוחות הבוחנים מעבר לרכבי גז תהיה ארוכה מהצפוי. אפילו ההטבה הזו, אם יורשה לנו להמר, תהיה כנראה הטבה "מותנית". כלומר, אם שיעור המעבר בפועל מדלק רגיל לגז יהיה מהיר מהצפוי ויחצה סף מסוים (של אובדן הכנסות), הבלו על הגז יגדל.

ההשפעה של מס הקנייה

צוות מעניין נוסף של אותה ועדה היה "צוות רכב", שעסק במיסוי על כלי רכב המונעים בתחליפי נפט, כולל כלי רכב המונעים בשני דלקים ("בי פיול") במקביל וכלי "רכב רב-דלקיים" ("פלקס פיול"). כאן צריך להפריד בין שני שווקים: שוק הרכב המסחרי הכבד והאוטובוסים פטור ממס קנייה, כך שהדרך העיקרית לתמרץ את רכישת הכלים היא באמצעות סבסוד. כיוון שמדובר בסכומים רציניים מאוד - היקף שוק האוטובוסים והמשאיות בישראל הוא בסביבות 2.5 עד 3 מיליארד שקל בשנה - אפשר לצפות, אולי, לסבסוד נקודתי של פרויקטים ראשוניים, אך ספק רב אם תהיה מדיניות רשמית וארוכת טווח של סבסוד.

בשוק הרכב הפרטי והמסחרי הקל מוכה המיסוי, שבו למס הקנייה יש יכולת תמרוץ מרשימה, אפשר לצפות להטבת מס קנייה על כלי רכב מונעים בגז, שתהיה מקבילה לזו של רכב היברידי (30% מס) או אולי אפילו חשמלי (10%). זאת מתוך הנחה שמדובר בהיצע נוכחי קטן יחסית של כלי רכב כאלה בתעשיית הרכב, שרובם יקרים מאוד. לפיכך, הניצולת בפועל של אותה הטבת מס בישראל תהיה מזערית, ממש כמו ברכב חשמלי, ותתרום בעיקר ליחסי ציבור.

אבל חובה עלינו לסייג את כל ההערכות הללו. חיפוש מהיר בארכיון גילה שגם לפני שנה ושנתיים ציפינו לפרסום קרוב של המלצות הוועדה ולפריצת דרך אבל בפועל כלום לא קרה. האמת היא שזה לא מדויק. בשלוש השנים הארוכות שבהן הוועדה לקחה את הזמן ובחנה ביסודיות ובאיטיות מרשימה את כל ההיבטים של מיסוי הדלק, גזרה המדינה קופון של כ-45 מיליארד שקל ממיסוי על דלק רגיל ומזהם. וזה בהחלט פירוש מעניין לביטוי TIME IS MONEY.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!